אור ברסלב

עיקר תוספות יום טוב על משנה מכשירין· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי

פרק ו

פרק ה

משנה א

א וְהוּא הַדִּין לֹא נִתְכַּוֵּן וְשָׂמֵחַ, כִּדְאִיתָא בַתּוֹסֶפְתָּא, עוֹדֵהוּ הַטַּל עֲלֵיהֶן הֲרֵי הוּא בְּכִי יֻתַּן. רַשִׁ"י. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

משנה ב

ב שֶׁיִּתְלַחְלְחוּ מֵאֲלֵיהֶן מִן הָאֲוִיר. מַהֲרַ"ם. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

ג בַּלַּחִים. שֶׁאֵין דֶּרֶךְ לְהַתִּיז עֲלֵיהֶן מַיִם אֶלָּא אִם עָמְדוּ יָמִים כוּ'. הָרַמְבַּ"ם:

משנה ג

ד וְהוּא מְטַמֵּא אוֹתָהּ בִּקְלִפָּתָהּ. הָרַמְבַּ"ם:

ה עִמָּהֶן. עִם הַמַּשְׁקֶה וְהַבֵּיצִים. הָרַמְבַּ"ם:

ו דְּצִיר גּוּפוֹ, לָאו בַּר קַבּוֹלֵי טֻמְאָה הוּא, דְּזֵעָה בְעָלְמָא הוּא. גְּמָרָא:

ז הָרַ"שׁ. וְלֹא נָקְטוּ נַמִּי דָגִים, וְנִרְאֶה שֶׁדַּעְתָּן דְּחוּץ מִשֶּׁל דָּגָה לָאו בְּצִיר הוּא, אֶלָּא אַרֵישָׁא קָאֵי חוּץ מִדָּגִים. וְכֵן הוּא בָרַמְבַּ"ם בְּנֻסְחַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּבְחִבּוּרוֹ:

ח הָרַמְבַּ"ם. וְקָשֶׁה, דְּלֹא הֲוָה צָרִיךְ לְמִתְנֵי אֶלָּא מַיִם כָּל שֶׁהֵן מַכְשִׁירִין אֶת הַצִּיר. אֲבָל בַּגְּמָרָא וּפֵרוּשׁ רַשִׁ"י, צִיר טָהוֹר כְּגוֹן שֶׁהִשִּׁיקוֹ בְמַיִם וְטָהוֹר מִמַּה נַּפְשָׁךְ, אִי רֻבָּא מַיָּא מִטַּהֵר עַל יְדֵי הַשָּׁקָה. אִי רֻבָּא צִיר וְהָוֵי לֵיהּ אֹכֶל וְלֹא מַהֲנֵי לֵיהּ הַשָּׁקָה, צִיר לָאו בַּר קַבּוֹלֵי טֻמְאָה הוּא. וְהָנָךְ מִעוּטָא דְמַיָּא בָּטְלֵי לְהוּ בְרֻבָּא. שֶׁנָּפַל כוּ'‏ טָמֵא, דְּעַמֵּי הָאָרֶץ נֶחְשְׁדוּ לְעָרֵב מַיִם בְּצִירָן עַד מֶחֱצָה, וְכִי נָפַל הַאי כָּל שֶׁהוּא, מָצָא מִין אֶת מִינוֹ וְרַבּוּ מַיִם עַל הַצִּיר וּטְמֵאִים. וְכֵן הִשִּׂיגוֹ הָרַאֲבַ"ד:

משנה ד

ט אָמְנָם לְוַי בְּכָאן שֶׁל דְּבוֹרִים, לְחַלֵּק בֵּינוֹ וּבֵין דְּבַשׁ צְרָעִים. הָרַמְבַּ"ם. וּדְבַשׁ תְּמָרִים אַף עַל גַּב דְּבַקְּרָא נִקְרָא דְבַשׁ סְתָם, מִכָּל מָקוֹם בִּלְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם דְּבַשׁ סְתָם הוּא שֶׁל דְּבוֹרִים. וְכָתַב הָרַ"שׁ דְּבַתּוֹלָדוֹת דִּלְקַמָּן לֹא חָיְשִׁינַן אֲפִלּוּ יֵשׁ לָהֶן לְוַי:

י מִנַּיִן לְדַם הַנִּדָּה, שֶׁנֶּאֱמַר [וַיִּקְרָא כ] מְקוֹר דָּמֶיהָ, וְאוֹמֵר כוּ'. כֵּן הוּבָא בָּרַ"שׁ:

יא וְאִם אֵינוֹ עִנְיָן לִדְמָעוֹת, תְּנֵהוּ עִנְיָן לְאַף. וְעוֹד, דְּאוֹתִיּוֹת אָלֶף עַיִן מִתְחַלְּפִין. הָרַ"שׁ. וְכָל זֶה אַסְמַכְתּוֹת. וְעִקַּר דַּהֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי הָווּ. הָרַמְבַּ"ם:

משנה ה

יב וְצָרִיךְ עִיּוּן מִמֵּי טְבֶרְיָא דְּמִשְׁנָה ז', עַיֵּן שָׁם. וְיֵשׁ לוֹמַר, דְּשָׁאנֵי הָתָם שֶׁשּׁוֹתִין אוֹתָן כְּדֵי לְשַׁלְשֵׁל אֵינוֹ חָשׁוּב מַשְׁקֶה אֶלָּא כְמוֹ מִידִי דְמֵיכַל, מַה שֶּׁאֵין כֵּן שְׁאָר מַשְׁקִים הַיּוֹצְאִים מִפִּי טַבַּעַת מֵאֲלֵיהֶן. וּכְהַאי גַּוְנָא חֲלֵב אִשָּׁה דְּחָשׁוּב אֹכֶל בְּפִי הַתִּינוֹק:

יג לְדַעְתּוֹ. פֵּרוּשׁ, בֵּין שֶׁיָּצְאוּ לְדַעְתּוֹ וְכוּ'. הָרַמְבַּ"ם:

יד שְׁחִיטָה. אַף עַל גַּב דְּדַם מַגֵּפָתָהּ לֹא, דְּדַם חֲלָלִים גַּבֵּי אָדָם כְּתִיב, מִכָּל מָקוֹם דַּם שְׁחִיטָה מַכְשִׁיר, דְּאִתַּקַּשׁ לְמַיִם, דִּכְתִיב [דְּבָרִים יב] עַל הָאָרֶץ תִּשְׁפְּכֶנּוּ כַמַּיִם. רַשִׁ"י. וּמֵהַאי טַעֲמָא נִיחָא דְּדַוְקָא בִטְהוֹרִים, דְּבֵיהּ אַיְרֵי קְרָא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

טו הַקָּזָה. שֶׁל אָדָם. הָרַמְבַּ"ם. דְּבַבְּהֵמָה לֹא עֲדִיף מִדַּם מַגֵּפָתָהּ. וְהָרַ"שׁ כָּתַב, דִּבְמַקִּיז לִשְׁתִיָּה אֲפִלּוּ דִבְהֵמָה נַמִּי מַכְשִׁיר, דְּאַחְשְׁבֵיהּ:

טז וְהוּא דַעַת חֲכָמִים [דְּטָהֳרוֹת פ"ט מ"ג]. הָרַמְבַּ"ם:

משנה ו

יז וְלָאו דַּוְקָא אֵלּוּ שֶׁהֵן אַב הַטֻּמְאָה, אֶלָּא אֲפִלּוּ דַם מַגֵּפָתָהּ וַחֲלֵב אִשָּׁה וְדִמְעַת עַיִן שֶׁאֵינָן אֶלָּא וְלַד הַטֻּמְאָה. וְכֵן כָּתַב הָרַמְבַּ"ם בְּהֶדְיָא. וְצָרִיךְ עִיּוּן דְּלֹא תָנֵי לְהוּ דַּהֲווּ רְבוּתָא טְפֵי:

יח הַדְּלַעַת. לֹא יָדַעְתִּי לָמָּה נָקַט דְּלַעַת:

יט גּוֹרְדָהּ. דְּדַם הָאָדָם אָסוּר מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים. וְעוֹד, דְּמֵת אָסוּר בַּהֲנָאָה:

כ טְהוֹרָה. לְפִי שֶׁלֹּא הֻכְשְׁרָה. הָרַ"שׁ:

משנה ז

כא מֵי טְבֶרְיָה. יֵשׁ בָּהֶן אֵיכוּת שֶׁמְּשַׁלְשְׁלִים. הָרַמְבַּ"ם:

כב אֶלָּא כְזֵעָה בְעָלְמָא. הָרַ"שׁ:

משנה ח

כג כְּלוֹמַר, וְלֹא הָוֵי כְמוֹ לְרָצוֹן דְּרֵישׁ פֶּרֶק קַמָּא, דְּהָתָם מַיְרֵי בִשְׁעַת נְפִילָתָן עַל הַזְּרָעִים וּמִשּׁוּם הָכִי אֲפִלּוּ סוֹפוֹ לְרָצוֹן. אֲבָל הָכָא מַיְרֵי בִשְׁעַת פְּרִישָׁה מִן הָאִשָּׁה:

כד לִרְפוּאָה. לִבְהֶמְתּוֹ שֶׁלֹּא יַזִּיקֶנָּהּ חֲלָבָהּ, טָמֵא, דְּהָא לְרָצוֹן הוּא. וְהַמַּקִּיז לִבְהֶמְתּוֹ לִרְפוּאָה, טָהוֹר, דְּדַם מַגֵּפָתָהּ הִיא, וְהוֹאִיל וְכֵן אַף הַנּוֹטֵף שֶׁלֹּא לְרָצוֹן טָמֵא. רַשִׁ"י:

סוף הספר

תוכן העניינים

עיקר תוספות יום טוב על משנה מכשירין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה