עיקר תוספות יום טוב על משנה מכשירין· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ה
משנה ב
א אֵינָן כוּ'. וְהַמַּיִם הָעוֹלִים עָלָיו, בְּכִי יֻתַּן. הָרַמְבַּ"ם:
ב שֶׁמְּנַתְּזִין עַל לֹא דָבָר בָּאֲוִיר. לֹא כְמִתְכַּוֵּן לְנַתֵּז עַל חֲבֵרוֹ דְּרֵישָׁא, וְכִמְשַׂחֵק דְּמִשְׁנָה א':
משנה ג
ג בְּכִי יֻתַּן. הַטַּעַם, דְּאַף עַל גַּב דְּלֹא נִיחָא לֵיהּ הַדֶּלֶף, מִכָּל מָקוֹם כֵּיוָן דִּבְלָלָן כְּדֵי לְהִתְפַּשֵּׁט הַמַּיִם בְּכֻלָּן, חָשׁוּב נִיחָא לֵיהּ. מַהֲרַ"ם:
משנה ד
ד וַאֲפִלּוּ מַה שֶּׁלְּמַטָּה מִן הָרֹשֶׁם. מִשּׁוּם דְּאִי אֶפְשָׁר לָרֹשֶׁם בִּלְעָדוֹ. תּוֹסֶפְתָּא:
ה וַאֲפִלּוּ לְאִיכָּא דְאָמְרֵי דְּרַבִּי טַרְפוֹן לָאו חֲבֵרוֹ הֲוָה:
משנה ה
ו אֶלָּא עַל יְדֵי הֶרְגֵשׁ בִּלְבַד יָדַע אִם יֶשׁ בּוֹ מַיִם. וְאַף עַל פִּי דִּכְשֶׁמַּרְגִּישׁ אִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יַעֲלוּ בוֹ הַמַּיִם, מִכָּל מָקוֹם אֵין כַּוָּנָתוֹ לַעֲלִיַּת שׁוּם מַיִם כְּלָל וְאֵין צָרִיךְ לָהֶם:
ז וְהָרַמְבַּ"ם מְפָרֵשׁ נַמִּי לְעִנְיַן שֶׁאֵין מְקַבְּלִין טֻמְאָה, וְאַף שֶׁהָאֶבֶן נִרְאֶה עַל שֶׁטַח הַמַּיִם, אֵינָן כִּתְלוּשִׁין. וְכֵן כָּתַב מַהֲרַ"ם, אִם פָּשַׁט טָמֵא יָדָיו וּנְטָלוֹ מִן הַמַּיִם, מַיִם שֶׁעָלָיו טְהוֹרִים. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
משנה ו
ח בְּכִי יֻתַּן. שֶׁכַּוָּנָתוֹ בְּלִי סָפֵק הוֹצָאַת הַמַּיִם, וְהָוֵי כְמוֹ מַרְעִיד אֶת הָאִילָן. אֲבָל כְּשֶׁנֶּחְבָּט וְהוּא בְתוֹךְ הַמַּיִם, אֵין זֶה כַוָּנָתוֹ כֵּיוָן שֶׁהוּא שָׁקוּעַ בַּמַּיִם. הָרַמְבַּ"ם:
משנה ז
ט נִעֵר כוּ'. וְהוּא הַדִּין וּבַסְּפִינָה וְדִכְוָתַהּ. וְקָשֶׁה, אַמַּאי לֹא תְנַנְהוּ בְחַד בָּבָא:
י הַגָּדוֹל. תַּנָּא בְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל קָאֵי וּבְאוֹתוֹ יָם רְגִילִין בְּכָךְ:
משנה ט
יא חוּץ כוּ'. וַאֲפִלּוּ מְעָרֶה מִצּוֹנֵן לְצוֹנֵן. הָרַמְבַּ"ם:
יב וְהָכִי נַמִּי מְפָרְשֵׁי [תְּהִלִּים נד] בְּבֹא הַזִּיפִים, שַׁקְרָנִים וְהוֹלְכֵי רָכִיל שֶׁמְּזַיְּפִים דִּבְרֵיהֶם. גְּמָרָא:
יג שֶׁהִיא כוּ'. וּלְתַנָּא קַמָּא כֵּיוָן שֶׁאֵין בָּהֶם רִיר כָּל כָּךְ כְּמוֹ דְּבַשׁ הַזִּיפִין וְהַצַּפַּחַת, לָא חֲשִׁיב לְהוּ. תּוֹסָפוֹת:
משנה י
יד כְּמוֹ זֵעַת הַמֶּרְחָץ. הָרַ"שׁ. וּקְצָת קָשֶׁה, דְּאִם כֵּן אֲפִלּוּ בְלֹא נִצּוֹק נַמִּי יְהֵא טָמֵא. וְאוּלַי דְאִי אֶפְשָׁר בְּלֹא נִצּוֹק. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
משנה יא
טו דְּלֹא חִלְּקוּ לְעֵיל בֵּין עֶלְיוֹן חַם לְתַחְתּוֹן חַם אֶלָּא כְשֶׁהָעֶלְיוֹן טָהוֹר, אֲבָל כְּשֶׁהָעֶלְיוֹן טָמֵא, לְעוֹלָם מְטַמֵּא הַתַּחְתּוֹן. נִרְאֶה לִי: