עיקר תוספות יום טוב על משנה מועד קטן· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ב · משנה ד
ז הַמּוֹעֵד. פֵּרְשׁוּ הַתּוֹסְפוֹת דִּרְבוּתָא קָא מַשְׁמָע לָן, דַּאֲפִלּוּ הָנֵי דַּהֲוְיַן בְּפַרְהֶסְיָא שָׁרֵי לְצֹרֶךְ הַמּוֹעֵד, אֲבָל כָּל שֶׁאֵינוֹ לְצֹרֶךְ הַמּוֹעֵד הוּא הַדִּין שְׁאָר דְּבָרִים דְּאָסוּר, דְּהָא בַּמִּשְׁנָה דִּלְקַמָּן אָסְרוּ לִמְכֹּר פֵּרוֹת אֶלָּא לְצֹרֶךְ הַמּוֹעֵד. וְצָרִיךְ עִיּוּן אִי צָרִיךְ בְּהַאי צִנְעָא כְּמוֹ בְּהַהִיא דְּפֵרוֹת דִּלְקַמָּן. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ח מַה יֹּאכַל. מָצִינַן לְמֵימַר דְּפֵרוּשֵׁי קָא מְפָרֵשׁ. וּמִיהוּ בַּגְּמָרָא דִּיֵּק דְּהָכִי קָאָמַר, אִי נַמִּי מִי שֶׁאֵין לוֹ מַה יֹּאכַל מֻתָּר שֶׁיַּשְׂכִּיר עַצְמוֹ אַף עַל פִּי שֶׁאֵין הַמְּלָאכָה לְצֹרֶךְ הַמּוֹעֵד, כְּדֵי לְהַחְיוֹת אֶת נַפְשׁוֹ. הָרַ"ן:
ט שֶׁאֵינָן לְצֹרֶךְ הַמּוֹעֵד. טוּר. וְטַעְמָא נִרְאֶה מִשּׁוּם טִרְחָא וְאָתֵי לְאִמְנוּעֵי מִשִּׂמְחַת יוֹם טוֹב:
י וְהַיְנוּ רֵישָׁא, וּכְבָר פֵּרְשָׁהּ, אֶלָּא דִּלְעֵיל נָקַט סְתָם רָחוֹק, כִּלְשׁוֹן הָרַ"ן בַּמִּשְׁנָה, וְהָכָא נָקַט דֶּרֶךְ רְשׁוּת הָרַבִּים, כְּמוֹ שֶׁמְּבָאֵר הָרַ"ן בַּגְּמָרָא:
יא אֵין מְבִיאִין כוּ'. שֶׁיַּחְשְׁבוּ הָרוֹאִים שֶׁבַּעַל הַבַּיִת נְתָנָם לְתַקֵּן אוֹתָם בַּמּוֹעֵד, וְיֹאמְרוּ שֶׁהָאֻמָּן תִּקְּנָם בַּמּוֹעֵד. הָרַ"ן: