עיקר תוספות יום טוב על משנה מועד קטן· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ב · משנה ג
ה וּבִלְבַד כוּ'. שֶׁיֵּשׁ לוֹ פְּנַאי בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה וְהוּא מַשְׁהֶה לַמּוֹעֵד. רַשִׁ"י:
ו וְכֵן פֵּרֵשׁ הָרַמְבַּ"ם. וּלְשׁוֹן רַשִׁ"י שֶׁאָסוּר לֶהֱנוֹת מֵהֶן. וְהַגְּאוֹנִים מְפָרְשִׁים מַנִּיחִין אוֹתוֹ לֵאָבֵד וּמוֹנְעִין אוֹתוֹ מִלַּעֲשׂוֹת אוֹתָהּ מְלָאכָה, אֲבָל לְהַפְקִירָהּ לַכֹּל וּלְאַבְּדָהּ בַּיָּדַיִם לֹא קָנְסוּ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב שֶׁהֵבִיא רְאָיָה לְפֵרוּשׁ הָרַמְבַּ"ם: