עיקר תוספות יום טוב על משנה מועד קטן· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ב
משנה א
א כְּלוֹמַר דְּפָתַח [בְּמַתְנִיתִין] בְּאָבֵל, וְלֹא פֵּרֵשׁ אִם יָכֹל לִטְעֹן קוֹרָה רִאשׁוֹנָה בִּימֵי אֶבְלוֹ, אֶלָּא מִלֵּי דְּמוֹעֵד קָא פָּרֵישׁ, דְּאִם אֵרַע לוֹ אֹנֶס קֹדֶם הַמּוֹעֵד דְּטוֹעֵן קוֹרָה רִאשׁוֹנָה. גְּמָרָא:
ב וְהוּא מִלְּשׁוֹן מְגֻפָה. וְכָתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת יֵשׁ לוֹמַר דְּצָרִיךְ לְכַסּוֹתוֹ מִפְּנֵי הַשְּׁרָצִים. וּמִיהוּ מְגֻפָה לֹא הָיָה צָרִיךְ, דְּדַיּוֹ בְּכִסּוּי מֻעָט, וְשֶׁמָּא חָדָשׁ מִתְקַלְקֵל:
משנה ב
ג יֵינוֹ. וּצְרִיכֵי, דְּאִי אַשְׁמוֹעִינַן קַמַּיְתָא, בְּהַהוּא קָאָמַר רַבִּי יוֹסֵי מִשּׁוּם דְּמִשְׁחָא יַקִּיר וְאִיכָּא פְּסֵידָא יְתֵירָא, אֲבָל חַמְרָא דְּלֹא נָפִישׁ פְּסֵידֵיהּ אֵימָא מוֹדֶה לְרַבִּי יְהוּדָה. וְאִי אַשְׁמוֹעִינַן בַּתְרַיְתָא, בְּהַהוּא קָאָמַר רַבִּי יְהוּדָה כוּ'. גְּמָרָא:
ד זוֹלֵף. כְּלוֹמַר מֵרִיק אוֹתוֹ בֶּחָבִיוֹת. רַשִׁ"י:
משנה ג
ה וּבִלְבַד כוּ'. שֶׁיֵּשׁ לוֹ פְּנַאי בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה וְהוּא מַשְׁהֶה לַמּוֹעֵד. רַשִׁ"י:
ו וְכֵן פֵּרֵשׁ הָרַמְבַּ"ם. וּלְשׁוֹן רַשִׁ"י שֶׁאָסוּר לֶהֱנוֹת מֵהֶן. וְהַגְּאוֹנִים מְפָרְשִׁים מַנִּיחִין אוֹתוֹ לֵאָבֵד וּמוֹנְעִין אוֹתוֹ מִלַּעֲשׂוֹת אוֹתָהּ מְלָאכָה, אֲבָל לְהַפְקִירָהּ לַכֹּל וּלְאַבְּדָהּ בַּיָּדַיִם לֹא קָנְסוּ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב שֶׁהֵבִיא רְאָיָה לְפֵרוּשׁ הָרַמְבַּ"ם:
משנה ד
ז הַמּוֹעֵד. פֵּרְשׁוּ הַתּוֹסְפוֹת דִּרְבוּתָא קָא מַשְׁמָע לָן, דַּאֲפִלּוּ הָנֵי דַּהֲוְיַן בְּפַרְהֶסְיָא שָׁרֵי לְצֹרֶךְ הַמּוֹעֵד, אֲבָל כָּל שֶׁאֵינוֹ לְצֹרֶךְ הַמּוֹעֵד הוּא הַדִּין שְׁאָר דְּבָרִים דְּאָסוּר, דְּהָא בַּמִּשְׁנָה דִּלְקַמָּן אָסְרוּ לִמְכֹּר פֵּרוֹת אֶלָּא לְצֹרֶךְ הַמּוֹעֵד. וְצָרִיךְ עִיּוּן אִי צָרִיךְ בְּהַאי צִנְעָא כְּמוֹ בְּהַהִיא דְּפֵרוֹת דִּלְקַמָּן. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ח מַה יֹּאכַל. מָצִינַן לְמֵימַר דְּפֵרוּשֵׁי קָא מְפָרֵשׁ. וּמִיהוּ בַּגְּמָרָא דִּיֵּק דְּהָכִי קָאָמַר, אִי נַמִּי מִי שֶׁאֵין לוֹ מַה יֹּאכַל מֻתָּר שֶׁיַּשְׂכִּיר עַצְמוֹ אַף עַל פִּי שֶׁאֵין הַמְּלָאכָה לְצֹרֶךְ הַמּוֹעֵד, כְּדֵי לְהַחְיוֹת אֶת נַפְשׁוֹ. הָרַ"ן:
ט שֶׁאֵינָן לְצֹרֶךְ הַמּוֹעֵד. טוּר. וְטַעְמָא נִרְאֶה מִשּׁוּם טִרְחָא וְאָתֵי לְאִמְנוּעֵי מִשִּׂמְחַת יוֹם טוֹב:
י וְהַיְנוּ רֵישָׁא, וּכְבָר פֵּרְשָׁהּ, אֶלָּא דִּלְעֵיל נָקַט סְתָם רָחוֹק, כִּלְשׁוֹן הָרַ"ן בַּמִּשְׁנָה, וְהָכָא נָקַט דֶּרֶךְ רְשׁוּת הָרַבִּים, כְּמוֹ שֶׁמְּבָאֵר הָרַ"ן בַּגְּמָרָא:
יא אֵין מְבִיאִין כוּ'. שֶׁיַּחְשְׁבוּ הָרוֹאִים שֶׁבַּעַל הַבַּיִת נְתָנָם לְתַקֵּן אוֹתָם בַּמּוֹעֵד, וְיֹאמְרוּ שֶׁהָאֻמָּן תִּקְּנָם בַּמּוֹעֵד. הָרַ"ן:
משנה ה
יב בְּצִנְעָה. וְהַטַּעַם שֶׁכָּל שֶׁאֻמָּנוּתוֹ בְּכָךְ כָּל הַשָּׁנָה, בָּעֵי צִנְעָה אַף עַל פִּי שֶׁהוּא לְצֹרֶךְ הַמּוֹעֵד. וּפֵרֵשׁ בְּצִנְעָה בַּגְּמָרָא, אִם הָיָה חֲנוּתוֹ פָּתוּחַ לִרְשׁוּת הָרַבִּים פּוֹתֵחַ חֶצְיוֹ וּמַנִּיחַ חֶצְיוֹ נָעוּל. וְאִם פָּתוּחַ לִסְטָיו פּוֹתֵחַ כְּדַרְכּוֹ כוּ':
יג הַצַּיָּדִין. צַיָּדֵי [חַיָּה] עוֹפוֹת וְדָגִים. הָרַ"ן:
יד בְּצִנְעָה. שֶׁמָּא יֹאמְרוּ זֶה לוֹקֵחַ שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ הַמּוֹעֵד. רַשִׁ"י. וְקָשֶׁה לָמָּה נָקְטִינַן אֵלּוּ. וְהָרַמְבַּ"ם לֹא הִצְרִיךְ לַעֲשׂוֹתָן בְּצִנְעָה אֶלָּא הָאֻמָּנִים שֶׁעוֹשִׂין מְלָאכוֹת לָרַבִּים, וּפֵרֵשׁ הַבֵּית יוֹסֵף דְּהַטַּעַם מִפְּנֵי שֶׁהֵן צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת הַרְבֵּה בְּיַחַד וְנִרְאֶה כְּאִלּוּ הֵן עוֹשִׂין אוֹתָהּ לְצֹרֶךְ חֹל: