עיקר תוספות יום טוב על משנה כלאים· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ט · משנה ב
ה וְיִדְמוּ כְּאִלּוּ הֵם צֶמֶר וּפִשְׁתִּים מִפְּנֵי שֶׁהָאֶחָד מֵהַמִּינִים הָהֵם חָלָק כְּמוֹ פִּשְׁתָּן וְהַשֵּׁנִי יֵשׁ בּוֹ יְבֵשׁוּת וְהוּא שָׂעִיר כְּמוֹ הַצֶּמֶר:
ו הוּא לְשׁוֹן הָרַמְבַּ"ם. וּבְפֶרֶק בַּמֶּה מַדְלִיקִין כָּתַב פֵּרוּשׁ אַחֵר:
ז אֵינוֹ מוּסָב עַל וְהָאִידְנָא אֶלָּא בָּא לוֹמַר דְּהַקַּנְבּוֹס שָׁרֵי לְעוֹלָם שֶׁהַכֹּל מַכִּירִין בּוֹ:
ח יְרוּשַׁלְמִי. וּפֵרֵשׁ הָרַ"שׁ מִטָּה שֶׁל חֲבָלִים שֶׁנִּשְׁקַע תַּחְתָּיו וְצִדֵּי הַכַּר עוֹלִים עָלָיו, אֲבָל נְסָרִים שֶׁל עֵץ קָשֶׁה וְאֵינוֹ נִשְׁקָע:
ט נוֹגֵעַ בָּהֶן. דְּאָז חַיְשִׁינַן שֶׁמָּא תִכָּרֵךְ כוּ' כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הָרַ"ב מִשְׁנָה ד':
י וּבְרֵישׁ הַתְּכֵלֶת מַיְתֵי לַהּ, וּמַשְׁמַע דְּאַיְרֵי בְּטַלִּית קְטַנָּה אַף עַל פִּי שֶׁאֵין הַגָּדוֹל יוֹצֵא בָהּ עֲרַאי. הָרַ"שׁ:
יא וְהָרַמְבַּ"ם לֹא פֵּרֵשׁ דִּפְלִיגֵי, וְכֵן בְּחִבּוּרוֹ פָּסַק לְתַרְוַיְהוּ. וְכָתַב בַּכֶּסֶף מִשְׁנֶה שֶׁטַּעֲמוֹ דְּהָכָא שָׁאנֵי דְּכֵיוָן שֶׁהוּא לוֹבֵשׁ מַמָּשׁ הֲרֵי עָבַר עַל לֹא תִלְבַּשׁ שַׁעַטְנֵז, אֲבָל מוֹכְרֵי כְסוּת שֶׁאֵינָם לוֹבְשִׁים מַמָּשׁ אֶלָּא מַעֲלִים עֲלֵיהֶם מֻתָּר אִם אֵינוֹ מִתְכַּוֵּן: