עיקר תוספות יום טוב על משנה כלאים· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ט · משנה א
א יְרוּשַׁלְמִי כְּלוֹמַר אֵילִים וְכָרִים, וְצֶמֶר מוּסָב עַל שְׁנֵיהֶם. וּשְׁנֵיהֶם מִין אֶחָד, אֶלָּא שֶׁאֵילִים זְכָרִים וְכָרִים נְקֵבוֹת:
ב צֶמֶר וּפִשְׁתִּים. בְּמִשְׁנָה ג' פֶּרֶק י"א דִּנְגָעִים תְּנַן דִּבְגָדִים צְבוּעִים אֵינָן מְטַמְּאִין בִּנְגָעִים, וּלְעִנְיַן כִּלְאַיִם בֵּין לְבָנִים בֵּין צְבוּעִים, וְכֵן בִּגְדֵי כֹּהֲנִים לְבָנִים וּצְבוּעִים. וּבְהָא לֹא דַמְיָן הָנֵי כְלָלֵי לַהֲדָדֵי:
ג רְצוֹנוֹ לוֹמַר כֹּהֲנִים הֶדְיוֹטִים, וּלְהָכִי נָקַט בָּתַר הָכִי אַבְנֵט, דְּאִלּוּ בְּבִגְדֵי כֹהֵן גָּדוֹל אִיכָּא נַמִּי מְעִיל אֵפוֹד וְחֹשֶׁן:
ד וְיָלְפִינַן לֵיהּ בְּפֶרֶק קַמָּא דְחֻלִּין דַּף י"א מֵאַחֲרֵי רַבִּים לְהַטּוֹת דְּכָל הָאִסּוּרִים בְּטֵלִים בְּרֻבָּא דְּאִיתָא קַמָּן, וּבְמִידֵי דְיָבֵשׁ בְּיָבֵשׁ מִין בְּמִינוֹ אֲפִלּוּ מִדְּרַבָּנָן אֵין צָרִיךְ יוֹתֵר. וּבָתַר שְׁמָא אָזְלִינַן בְּמִין בְּמִינוֹ, וַאֲפִלּוּ אִית לְחַד שֵׁם לְוַי, כִּדְאִיתָא בְּפֶרֶק בַּתְרָא דַעֲבוֹדָה זָרָה: