אור ברסלב

עיקר תוספות יום טוב על משנה כלאים· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי

פרק ט

פרק ח

משנה א

א יְרוּשַׁלְמִי כְּלוֹמַר אֵילִים וְכָרִים, וְצֶמֶר מוּסָב עַל שְׁנֵיהֶם. וּשְׁנֵיהֶם מִין אֶחָד, אֶלָּא שֶׁאֵילִים זְכָרִים וְכָרִים נְקֵבוֹת:

ב צֶמֶר וּפִשְׁתִּים. בְּמִשְׁנָה ג'‏ פֶּרֶק י"א דִּנְגָעִים תְּנַן דִּבְגָדִים צְבוּעִים אֵינָן מְטַמְּאִין בִּנְגָעִים, וּלְעִנְיַן כִּלְאַיִם בֵּין לְבָנִים בֵּין צְבוּעִים, וְכֵן בִּגְדֵי כֹּהֲנִים לְבָנִים וּצְבוּעִים. וּבְהָא לֹא דַמְיָן הָנֵי כְלָלֵי לַהֲדָדֵי:

ג רְצוֹנוֹ לוֹמַר כֹּהֲנִים הֶדְיוֹטִים, וּלְהָכִי נָקַט בָּתַר הָכִי אַבְנֵט, דְּאִלּוּ בְּבִגְדֵי כֹהֵן גָּדוֹל אִיכָּא נַמִּי מְעִיל אֵפוֹד וְחֹשֶׁן:

ד וְיָלְפִינַן לֵיהּ בְּפֶרֶק קַמָּא דְחֻלִּין דַּף י"א מֵאַחֲרֵי רַבִּים לְהַטּוֹת דְּכָל הָאִסּוּרִים בְּטֵלִים בְּרֻבָּא דְּאִיתָא קַמָּן, וּבְמִידֵי דְיָבֵשׁ בְּיָבֵשׁ מִין בְּמִינוֹ אֲפִלּוּ מִדְּרַבָּנָן אֵין צָרִיךְ יוֹתֵר. וּבָתַר שְׁמָא אָזְלִינַן בְּמִין בְּמִינוֹ, וַאֲפִלּוּ אִית לְחַד שֵׁם לְוַי, כִּדְאִיתָא בְּפֶרֶק בַּתְרָא דַעֲבוֹדָה זָרָה:

משנה ב

ה וְיִדְמוּ כְּאִלּוּ הֵם צֶמֶר וּפִשְׁתִּים מִפְּנֵי שֶׁהָאֶחָד מֵהַמִּינִים הָהֵם חָלָק כְּמוֹ פִּשְׁתָּן וְהַשֵּׁנִי יֵשׁ בּוֹ יְבֵשׁוּת וְהוּא שָׂעִיר כְּמוֹ הַצֶּמֶר:

ו הוּא לְשׁוֹן הָרַמְבַּ"ם. וּבְפֶרֶק בַּמֶּה מַדְלִיקִין כָּתַב פֵּרוּשׁ אַחֵר:

ז אֵינוֹ מוּסָב עַל וְהָאִידְנָא אֶלָּא בָּא לוֹמַר דְּהַקַּנְבּוֹס שָׁרֵי לְעוֹלָם שֶׁהַכֹּל מַכִּירִין בּוֹ:

ח יְרוּשַׁלְמִי. וּפֵרֵשׁ הָרַ"שׁ מִטָּה שֶׁל חֲבָלִים שֶׁנִּשְׁקַע תַּחְתָּיו וְצִדֵּי הַכַּר עוֹלִים עָלָיו, אֲבָל נְסָרִים שֶׁל עֵץ קָשֶׁה וְאֵינוֹ נִשְׁקָע:

ט נוֹגֵעַ בָּהֶן. דְּאָז חַיְשִׁינַן שֶׁמָּא תִכָּרֵךְ כוּ'‏ כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הָרַ"ב מִשְׁנָה ד':

י וּבְרֵישׁ הַתְּכֵלֶת מַיְתֵי לַהּ, וּמַשְׁמַע דְּאַיְרֵי בְּטַלִּית קְטַנָּה אַף עַל פִּי שֶׁאֵין הַגָּדוֹל יוֹצֵא בָהּ עֲרַאי. הָרַ"שׁ:

יא וְהָרַמְבַּ"ם לֹא פֵּרֵשׁ דִּפְלִיגֵי, וְכֵן בְּחִבּוּרוֹ פָּסַק לְתַרְוַיְהוּ. וְכָתַב בַּכֶּסֶף מִשְׁנֶה שֶׁטַּעֲמוֹ דְּהָכָא שָׁאנֵי דְּכֵיוָן שֶׁהוּא לוֹבֵשׁ מַמָּשׁ הֲרֵי עָבַר עַל לֹא תִלְבַּשׁ שַׁעַטְנֵז, אֲבָל מוֹכְרֵי כְסוּת שֶׁאֵינָם לוֹבְשִׁים מַמָּשׁ אֶלָּא מַעֲלִים עֲלֵיהֶם מֻתָּר אִם אֵינוֹ מִתְכַּוֵּן:

משנה ד

יב וְאֵינָם חַיָּבִים הַחַיִּים לִנְהֹג בָּהֶם אִסּוּר וְלֹא שׁוּם מִצְוָה מִמִּצְוֹת הַכָּתוּב כְּגוֹן צִיצִית וּתְפִלִּין וּמְזוּזוֹת וְדוֹמֶה לָאֵלּוּ. הָרַמְבַּ"ם:

יג עַל כְּתֵפוֹ. וְטַעֲמָא מִשּׁוּם דְּלֹא שָׁרִינַן מִפְּנֵי שֶׁהוּא קָשֶׁה אֶלָּא בְּהַצָּעָה שֶׁהוּא מִדְּרַבָּנָן, אֲבָל לֹא בְהַעֲלָאָה שֶׁהוּא מִדְּאוֹרַיְתָא. הָרַ"מ:

משנה ה

יד מְסַיֵּם הָרַ"שׁ וּפְלִיגֵי אַסְּתָמָא דִלְעֵיל מִשְׁנָה ב':

משנה ז

טו וְלֹא יָדַעְנוּ טַעֲמָא מַאי דְאֵין חוֹשְׁשִׁין שֶׁיִּהְיוּ עוֹשֵׂי הַמִּנְעָל הַהוּא נִזְהָרִים לִמְנֹעַ אֲפִלּוּ חוּט אֶחָד שֶׁל פִּשְׁתָּן. וְהָרַמְבַּ"ם בְּחִבּוּרוֹ כָּתַב מִנְעָל שֶׁהוּא כִּלְאַיִם וְאֵין לוֹ עָקֵב וּמֻתָּר לְפִי שֶׁעוֹר הָרֶגֶל קָשֶׁה הוּא וְאֵינוֹ נֶהֱנֶה כִּשְׁאָר עוֹר הַגּוּף, וּמְפָרֵשׁ הַכֶּסֶף מִשְׁנֶה דְּפֵרוּשׁ זֶרֶב הַיְנוּ שֶׁבִּימוֹת הַחַמָּה לוֹבְשִׁים אוֹתוֹ וְיֵשׁ בּוֹ פִּשְׁתָּן וְלִפְעָמִים מְשִׂימִים בּוֹ גַּם כֵּן צֶמֶר כְּדֵי לְלָבְשׁוֹ בִּימוֹת הַקֹּר, וּמַה שֶּׁכָּתַב אֵין לוֹ עָקֵב הוּא דְּצוּרָתוֹ כָּךְ הוּא:

משנה ח

טז שׁוּעַ טָווּי וָנוּז. תֵּימַהּ דְּפָתַח בְּטָווּי וְאָרוּג וְסִיֵּם בְּשׁוּעַ טָווּי וָנוּז. וּבְתוֹסָפוֹת הִקְשָׁה גַם כֵּן לַפֵּרוּשׁ הָרִאשׁוֹן שֶׁבְּדִבְרֵי הָרַ"ב דְּמַתְנִיתִין מַשְׁמַע דְּאָרוּג הַיְנוּ נוּז כְּדִתְנַן שֶׁנֶּאֱמַר וְכוּ'. וְאוֹמֵר רַבֵּנוּ תַּם דְּעַל כָּרְחֲךָ לָאו לְמִידְרָשׁ כָּל שַׁעַטְנֵז קָאָתֵי וְכוּ'. וְאִם תֹּאמַר אַמַּאי תָּנֵי אָרוּג, יֵשׁ לוֹמַר דִּכְמוֹ דְתָנֵי טָווּי דְּמִנּוֹטְרִיקוֹן נַפְקָא, הָכִי נַמִּי תָּנֵי אָרוּג דְּמִדְּרָשָׁא דְיַחְדָּו נַפְקָא. וְשׁוּעַ וָנוּז דִּכְתִיבֵי בְּהֶדְיָא לֹא הֻצְרַךְ לְהַתְנוֹת בָּהֶם בְּרֵישָׁא. וְעַיֵּן בַּאֲרִיכוּת בְּתוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

משנה ט

יז וְהָרֹא"שׁ בְּמַסֶּכֶת נִדָּה כָּתַב דְּהַךְ שָׁרֵי טְפֵי:

משנה י

יח וְהַקֻּפָּה. שֶׁהוּא גַּם כֵּן דֶּרֶךְ לְלָבְשׁוֹ:

סוף הספר

תוכן העניינים

עיקר תוספות יום טוב על משנה כלאים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה