עיקר תוספות יום טוב על משנה כלאים· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ח
משנה א
א כְּלוֹמַר עִם הַחַרְצָן יִזְרְעֵם בְּמַפֹּלֶת יָד כְּדִלְעֵיל פֶּרֶק קַמָּא:
ב וְצָרִיךְ לוֹמַר דִּסְבָרָא הוּא, כֵּיוָן דְּלִשְׂרֵפָה קַיְמָא הַיְנוּ כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵהָנֶה מִמֶּנּוּ:
ג לְגַדֵּל וּלְקַיֵּם. כְּלוֹמַר לְגַדְּלָן וּלְקַיְּמָן לְעַצְמוֹ שֶׁיֵּהָנֶה בָהֶם. אֲבָל בִּלְגַדֵּל לְחוּד הֲוָה מַשְׁמַע דְּטֹרַח הַגִּדּוּל הֻתַּר לוֹ וְלֹא שֶׁיֵּהָנֶה בָהֶם. וְאִי תָּנָא לְקַיֵּם הֲוָה אֲמֵינָא לְאַחַר שֶׁגָּדְלוּ עַל יְדֵי נָכְרִי, אֲבָל לְגַדְּלָם הֲוָה דּוּמְיָא דִּזְרִיעַת כִּלְאַיִם וְלִתְּסַר, הִלְכָּךְ צְרִיכֵי תַּרְוַיְהוּ. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ד שֶׁבִּשְׁנֵיהֶם יֵשׁ שְׁנֵי צְדָדִים:
ה פֵּרוּשׁ שֶׁהֵם הָיוּ תּוֹקְעִין עַצְמָן לִדְבַר הֲלָכָה, וְשֶׁהָיוּ אוֹמְרִים אֵין לָנוּ עֵסֶק אֶלָּא בַּתּוֹרָה אֲבָל לֹא בַּמִּצְוֹת. תּוֹסָפוֹת חֲדָשִׁים:
ו וְטַעֲמָא מִשּׁוּם דְּקַל וָחֹמֶר מֵעִקָּרָא פְּרִיכָא, דְּאַף בְּכִלְאֵי בְהֵמָה דַּוְקָא יַחְדָּיו כְּתִיב. וְאִי מֻנָּח דַּף עַל שְׁתֵּי בְהֵמוֹת שֶׁהֵם שְׁנֵי מִינִים מֻתָּר לֵישֵׁב עָלָיו. הָרֹא"שׁ בְּסוֹף נִדָּה:
משנה ב
ז בְּסוֹף פֶּרֶק ה' דְּבָבָא קַמָּא. וְשָׁם פָּסַק דִּטְמֵאָה עִם טְמֵאָה וּטְהוֹרָה עִם טְהוֹרָה אֵינָן אֲסוּרִין לַחֲרֹשׁ וְלִמְשֹׁךְ כוּ' אֶלָּא מִדְּרַבָּנָן:
ח וְהָרַמְבַּ"ם מְפָרֵשׁ לִמְשֹׁךְ בָּהֶם הָעֲגָלָה אוֹ הָאֶבֶן וְכַדּוֹמֶה לוֹ, וּלְהַנְהִיג שֶׁיִּקְשְׁרֵם בְּיַחַד וְיוֹלִיכֵם, וְזֶה עִנְיַן שֶׁאָמַר הַכָּתוּב יַחְדָּיו רְצוֹנוֹ לוֹמַר לְחַבֵּר בֵּינֵיהֶם וּלְיַחֲדָם עַל אֵיזֶה דֶּרֶךְ שֶׁיִּהְיֶה אוֹ לַחֲרִישָׁה וְזוּלָתָהּ:
משנה ד
ט וּלְעֵיל בְּמִשְׁנָה ב' מְפָרֵשׁ דִּלְמַאן דְּאָמַר חוֹשְׁשִׁין דְּכָל מִינֵי פְּרָדוֹת מֻתָּרִין. וְצָרִיךְ לוֹמַר דְּוַדַּאי לְמַאן דְּאָמַר חוֹשְׁשִׁין כֻּלָּן מִין אֶחָד שֶׁסּוֹבֵר כֵּיוָן שֶׁבִּשְׁנֵיהֶם יֵשׁ שְׁנֵי צְדָדִין חֲשׁוּבִין כְּמִין אֶחָד, כִּי מַה שֶׁיֵּשׁ בָּזֶה יֵשׁ כְּמוֹ כֵן בָּזֶה. אֲבָל רַבִּי יְהוּדָה שֶׁסּוֹבֵר דִּפְרָדוֹת שֶׁאִמּוֹתֵיהֶן בִּלְתִּי שָׁווֹת אֲסוּרִים הֲוָה אֲמֵינָא דִּכְמוֹ שֶׁחוֹשֵׁשׁ לְזֶרַע הָאֵם כְּמוֹ כֵן חוֹשֵׁשׁ לְזֶרַע הָאָב, וְכִי נַמִּי יֵשׁ שְׁנֵי צְדָדִים לְכָל אֶחָד כוּ' הֲוָה אֲמֵינָא דְּנֵיחוֹשׁ לְכָל צַד וְצַד שֶׁיִּשְׁתַּמֵּשׁ בְּצַד אַחֵר שֶׁאֵינוֹ מִינוֹ, קָא מַשְׁמַע לָן דִּסְבָרַת רַבִּי יְהוּדָה דְּאֵין חוֹשְׁשִׁין כְּלָל לְזֶרַע הָאָב וּכְמַאן דְּלֵיתָא. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
משנה ה
י כִּמְלֹא הַחֶבֶל:
יא דְּחַיָּה בִּכְלַל בְּהֵמָה כִּדְאִיתָא בְּפֶרֶק בְּהֵמָה הַמַּקְשָׁה:
משנה ו
יב וְכֵן כָּתַב הָרַמְבַּ"ם. וְטַעֲמָם דְּאִלּוּ לְעִנְיַן כִּלְאַיִם לֹא נַפְקָא מִנַּהּ, דְּכָל שְׁנֵי מִינִים אֲפִלּוּ שְׁנֵיהֶם מִין בְּהֵמָה אוֹ חַיָּה אֲסוּרִים כְּדִתְנַן בְּמִשְׁנָה ב' לְעִנְיַן לַחֲרֹשׁ, וְכָל שֶׁכֵּן לְעִנְיַן הַרְבָּעָה. וְהַשַּׁ"ךְ בְּסִימָן רל"ז הִשִּׂיג עַל הָרַ"ב בָּזֶה, דְּנַפְקָא מִנַּהּ דִּלְרַבָּנָן מֻתָּר שׁוֹר הַבָּר עִם הַשּׁוֹר כִּדְפָסַק שָׁם בַּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ, וּלְרַבִּי יוֹסֵי אָסוּר. תּוֹסָפוֹת חֲדָשִׁים:
יג הוּא הַדִּין בְּאַדְנֵי שָׂדֶה נַמִּי הַאי נַפְקָא מִנַּהּ: