עיקר תוספות יום טוב על משנה יומא· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ב · משנה ג
ז וְהַחֲבִתִּין. פֵּרֵשׁ הָרַ"ב מִנְחָתוֹ שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁנֶּאֱמַר מַחֲצִיתָהּ [וְגוֹ'], וְסָמִיךְ לֵיהּ עַל מַחֲבַת בַּשֶּׁמֶן תֵּעָשֶׂה, לְכָךְ קְרוּיָה חֲבִתִּין. רַשִׁ"י:
ח כְּלוֹמַר גְּדוֹל הָאֵבָרִים, וְאִיתָא נַמִּי דְּמִקְּרָא יָלְפִינַן דְּרֹאשׁ קוֹדֵם, דִּכְתִיב [וַיִּקְרָא א] אֶת רֹאשׁוֹ וְאֶת פִּדְרוֹ וְעָרַךְ:
ט וְהַקְּרָבַיִם לֹא שְׁנָאוּם, דִּלְפִי שֶׁאֵין לָהֶם תְּנוּעָה מֵעַצְמָם מוֹדֶה בֶּן עֲזַאי דִּקְרֵבִים בָּאַחֲרוֹנָה: