עיקר תוספות יום טוב על משנה יומא· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ב
משנה א
א כָּל מִי כוּ'. דְּמֵעִקָּרָא סָבְרֵי כֵּיוָן דְּאִיכָּא אֹנֶס שֵׁנָה לֹא אָתוּ, הִלְכָּךְ אַף עַל גַּב דְּתִקְּנוּ פַּיִס לִשְׁאָר עֲבוֹדוֹת לֹא חָזוּ לְתַקֵּן לְהַךְ עֲבוֹדָה. כֵּיוָן דְּחָזוּ דְּאָתוּ וְקָאָתוּ לִידֵי סַכָּנָה תְּקִינוּ לַהּ רַבָּנָן נַמִּי פַּיְסָא. גְּמָרָא:
ב שֶׁהַמִּשְׁמָר נֶחְלַק לְשִׁבְעָה בָּתֵּי אָבוֹת:
ג אוֹמֵר לָהֶם. פֵּרוּשׁ לְכָל הַכֹּהֲנִים שֶׁיֵּשׁ שָׁם, דְּכֵיוָן דְּזֶה הַגּוֹרָל שֶׁל הַמְּרוּצָה לֹא עָלְתָה, חָזְרוּ לְהָטִיל גּוֹרָל בֵּין כֻּלָּם:
ד לִכְאוֹרָה שֶׁכָּךְ הָיָה עוֹמֵד בְּלֹא מִצְנֶפֶת עַד שֶׁפִּיְּסוּ. וְדַעַת הָרַמְבַּ"ם דְּמַחְזִירָהּ, וְעַל יְדֵי הַנְּטִילָה יַדְּעֵי מִי הוּא שֶׁמִּמֶּנּוּ מַתְחִילִין:
ה מַשְׁמַע דִּנְטִילַת הַמִּצְנֶפֶת וַאֲמִירַת הַסָּךְ עַל יְדֵי מְמֻנֶּה אֶחָד נַעֲשֵׂית. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁנּוֹטֵל הַמִּצְנֶפֶת לֹא הָיָה יוֹדֵעַ סַךְ הַמִּנְיָן, וְהָאוֹמֵר הַמִּנְיָן לֹא הָיָה יוֹדֵעַ מִמִּי נָטַל הַמִּצְנֶפֶת:
משנה ב
ו הָיוּ שָׁם. נִרְאֶה לְפָרֵשׁ שֶׁהָיוּ בְּכָל יוֹם וָיוֹם חוּץ מִיּוֹם הַכִּפּוּרִים, שֶׁהֲרֵי כָּל עֲבוֹדַת יוֹם הַכִּפּוּרִים אֵין כְּשֵׁרוֹת אֶלָּא בְּכֹהֵן גָּדוֹל, וְכֵן מְיֻסָּד בַּסְּלִיחָה [דְּמוּסַף יוֹם כִּפּוּר] בָּטְלוּ הַפְּיָסוֹת בְּצוֹם הַמֻּבְחָר. אֲבָל בְּפַיִט הָעֲבוֹדָה הִזְכִּיר כָּל הָאַרְבַּע פְּיָסוֹת עַל סִדְרָן. וְהִשִּׂיג בָּזֶה הַבַּעַל הַמָּאוֹר. וְהָרַמְבַּ"ן מְיַשֵּׁב וּמוֹנֶה מִקְצָת מִכָּל עֲבוֹדָה שֶׁצְּרִיכִין לְפַיֵּס. עַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
משנה ג
ז וְהַחֲבִתִּין. פֵּרֵשׁ הָרַ"ב מִנְחָתוֹ שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁנֶּאֱמַר מַחֲצִיתָהּ [וְגוֹ'], וְסָמִיךְ לֵיהּ עַל מַחֲבַת בַּשֶּׁמֶן תֵּעָשֶׂה, לְכָךְ קְרוּיָה חֲבִתִּין. רַשִׁ"י:
ח כְּלוֹמַר גְּדוֹל הָאֵבָרִים, וְאִיתָא נַמִּי דְּמִקְּרָא יָלְפִינַן דְּרֹאשׁ קוֹדֵם, דִּכְתִיב [וַיִּקְרָא א] אֶת רֹאשׁוֹ וְאֶת פִּדְרוֹ וְעָרַךְ:
ט וְהַקְּרָבַיִם לֹא שְׁנָאוּם, דִּלְפִי שֶׁאֵין לָהֶם תְּנוּעָה מֵעַצְמָם מוֹדֶה בֶּן עֲזַאי דִּקְרֵבִים בָּאַחֲרוֹנָה:
משנה ד
י וְאַף עַל גַּב דִּבְהַהוּא קְרָא כְּתִיב נַמִּי וְכָלִיל עַל מִזְבַּחֲךָ, שֶׁהוּא עוֹלָה, מִסְתַּבְּרָא דְּכִי כְּתִיב עֹשֶׁר אַדְּלָא שְׁכִיחַ כְּתִיב, דְּאִם לֹא כֵן נִמְצְאוּ הַכֹּל עֲשִׁירִים, דְּעוֹלָה שְׁכִיחֵי טוּבָא, דְּנוֹדְרִים וְנוֹדְבִין. גְּמָרָא:
משנה ה
יא בְּזִיכֵי לְבוֹנָה. וְהָעוֹמֵד אַחַר שְׁלֹשָׁה עָשָׂר כֹּהֲנִים הָאַרְבָּעָה עָשָׂר זוֹכֶה בַּבָּזֵךְ הָאֶחָד וְהַחֲמִשָּׁה עָשָׂר בַּשֵּׁנִי. רִיטְבָ"א. וְכֵן נִרְאֶה לִי בִּצְלוֹחִית שֶׁל מַיִם דִּלְעֵיל וְדִלְקַמָּן. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
יב בְּיַד אֶחָד כוּ'. דְּאֵין מְנַסְּכִין בֶּחָג אֶלָּא בְּשֶׁל שַׁחַר, וְהִלְכָּךְ לֹא מַשְׁכַּחַת לַהּ בְּחֹל בְּתָמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם. גְּמָרָא:
משנה ו
יג הַקְּרָבַיִם כוּ'. דְּכֶבֶשׂ בֶּן שָׁנָה וְאַיִל בֶּן שְׁתֵּי שָׁנִים. וְהַיַּיִן בַּכֶּבֶשׂ רְבִיעִית הַהִין, וּבָאַיִל שְׁלִישִׁית הַהִין, כַּכָּתוּב בְּפָרָשַׁת שְׁלַח לְךָ:
משנה ז
יד וְהָרֶגֶל בִּשְׁנַיִם. לֹא שֶׁהָיוּ מְחַלְּקִים הָאֵבָרִים לִשְׁנַיִם, דְּהָא כְּתִיב אוֹתָהּ לִנְתָחֶיהָ וְלֹא נְתָחֶיהָ לִנְתָחִים, אֶלָּא הָאֵבָר הַשָּׁלֵם הָיוּ מַקְרִיבִים אוֹתָהּ שְׁנֵי כֹּהֲנִים [וּשְׁלֹשָׁה]. הָרַמְבַּ"ם:
טו וְקַשְׁיָא לִי אַמַּאי לֹא חָיְשִׁינַן דְּאָתֵי לְאַנְצוֹיֵי וְשֶׁיָּבֹאוּ עַל יְדֵי כֵן לִידֵי סַכָּנָה. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב. וְהַתּוֹסָפוֹת חֲדָשִׁים [כָּתַב] (מְתָרֵץ) וְנִרְאֶה לִי דְּהַבְּעָלִים הָיוּ בּוֹרְרִים בְּאֵיזֶה כֹּהֵן שֶׁיִּרְצֶה, דְּאָדָם רַשַּׁאי לַעֲשׂוֹת בְּשֶׁלּוֹ מַה שֶּׁיִּרְצֶה וְלֹא שַׁיָּךְ דְּאָתֵי לְאַנְצוֹיֵי רַק בְּקָרְבְּנוֹת צִבּוּר: