עיקר תוספות יום טוב על משנה יומא· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק א
משנה א
א מִבֵּיתוֹ. פֵּרֵשׁ הָרַמְבַּ"ם מֵאִשְׁתּוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּמָּצֵא נִדָּה וְיִהְיֶה הוּא טָמֵא שִׁבְעָה יָמִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב [וַיִּקְרָא טו] וּתְהִי נִדָּתָהּ עָלָיו וְטָמֵא שִׁבְעָה יָמִים. וְהָכִי פֵּרוּשׁוֹ, שֶׁלֹּא תִּמְצָא אַחַר בִּיאָה דָּם עַל הַסָּדִין שֶׁקִּנְּחָה בּוֹ וְאֵין יָדוּעַ אִם בִּשְׁעַת בִּיאָה הָיָה הַדָּם אוֹ אַחַר כֵּן, וְיִהְיֶה בְּתוֹךְ כְּדֵי שֶׁתֵּרֵד מִן הַמִּטָּה וְתָדִיחַ, דְּבִכְהַאי גַּוְנָא אַף לְתַנָּא קַמָּא דְּמִשְׁנָה ג' פֶּרֶק ב' דְּנִדָּה מְטַמְּאָה אֶת בּוֹעֲלָהּ. גְּמָרָא:
ב אֵין לַדָּבָר סוֹף. אֲבָל בְּטֻמְאָה, כֹּהֵן גָּדוֹל זָרִיז הוּא וְנִשְׁמָר מֵהַטֻּמְאָה, וְלֹא מַתְקִינִין לוֹ כֹּהֵן אַחֵר אֶלָּא מִשּׁוּם דְּכִי עָבְדִינַן לֵיהּ צָרָה כָּל שֶׁכֵּן דְּמִזָּרִיז טְפֵי. גְּמָרָא:
משנה ב
ג הַנֵּרוֹת. פֵּרוּשׁ הֲטָבַת שְׁתֵּי נֵרוֹת. אֲבָל הֲטָבַת חָמֵשׁ נֵרוֹת קוֹדְמִין לִקְטֹרֶת, שֶׁכֵּן בְּפֶרֶק ב' מִשְׁנָה ג' דְּפַיִס דְּמִי מְדַשֵּׁן הַמְּנוֹרָה קֹדֶם לַקְּטֹרֶת, אֶלָּא הָתָם בְּחָמֵשׁ נֵרוֹת וְהָכָא בִּשְׁתֵּי נֵרוֹת. גְּמָרָא. וְהָא דְּלֹא תְנַן הָכָא הֲטָבַת חָמֵשׁ נֵרוֹת, מִשּׁוּם דְּלֹא הָוְיָן בְּכֹהֵן גָּדוֹל. תּוֹסָפוֹת:
ד הָרֹאשׁ כוּ'. נָקַט הָאֵבָרִים הָרִאשׁוֹנִים בְּהַעֲלָאָה [וְהוּא הַדִּין לְכֻלְּהוּ]:
משנה ג
ה פָּרִים כוּ'. אֲבָל שְׂעִירִים לֹא, דְּכֵיוָן דְּעַל חֵטְא דְּיִשְׂרָאֵל קָא אָתוּ חָלְשָׁא דַּעְתֵּיהּ. וּפַר דְּעַל חֵטְא דִּידֵיהּ וּדְאֶחָיו הַכֹּהֲנִים קָאָתֵי, אִי אִיכָּא אֱינַשׁ בַּכֹּהֲנִים דְּאִית בֵּיהּ מִלְּתָא מֵידַע יָדַע לֵיהּ וּמְהַדֵּר לֵיהּ בִּתְשׁוּבָה. גְּמָרָא:
משנה ה
ו שֶׁבְּאוֹתוֹ שָׁעָה לֹא יוּכַל שׁוּם אָדָם לָדַעַת מַה שֶּׁהוּא עוֹשֶׂה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר [וַיִּקְרָא טז] וְכָל אָדָם לֹא יִהְיֶה בְּאֹהֶל מוֹעֵד בְּבֹאוֹ לְכַפֵּר בַּקֹּדֶשׁ עַד צֵאתוֹ. הָרַמְבַּ"ם:
ז בֵּית דִּין. הָכִי קָאָמְרוּ לֵיהּ, מַשְׁבִּיעִין אָנוּ עָלֶיךָ עַל דַּעְתֵּנוּ וְעַל דַּעַת בֵּית דִּין. גְּמָרָא. וְלֹא שֶׁהוּא שְׁלוּחָם וּשְׁלִיחַ בֵּית דִּין לְעִנְיַן עֲבוֹדָה, דְּקָיְמָא לָן דְּהָנֵי כֹּהֲנֵי שְׁלוּחֵי דְּרַחְמָנָא נִינְהוּ וְלֹא שְׁלוּחֵי בֵּית דִּין, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי בְּמִשְׁנָה ג' פֶּרֶק ד' דִּנְדָרִים:
ח פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י דִּכְתִיב [שְׁמוֹת ד] וְהֵן לֹא יַאֲמִינוּ לִי, וּכְתִיב וְהִנֵּה יָדוֹ מְצֹרַעַת כַּשָּׁלֶג. וּפֵרוּשׁ כְּשֵׁרִים מִי שֶׁמַּעֲשָׂיו סְתוּמִים וְשֶׁמָּא אֵין בְּלִבּוֹ כְּלוּם. הָרַמְבַּ"ם:
משנה ז
ט וְהַתּוֹסָפוֹת מְנָחוֹת דַּף ל"ה זֶה לְשׁוֹנָם, הַדָּבָר יָדוּעַ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשְׁמִיעַ קוֹל אֶלָּא כְּשֶׁמַּכֶּה בָּאֶמְצָעִי. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
י וְהָפֵג. וְרֵיחוֹ לֹא נָמָר [יִרְמְיָה מח] מְתַרְגֵּם לֹא פָג: