עיקר תוספות יום טוב על משנה יומא· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ב · משנה ב
ו הָיוּ שָׁם. נִרְאֶה לְפָרֵשׁ שֶׁהָיוּ בְּכָל יוֹם וָיוֹם חוּץ מִיּוֹם הַכִּפּוּרִים, שֶׁהֲרֵי כָּל עֲבוֹדַת יוֹם הַכִּפּוּרִים אֵין כְּשֵׁרוֹת אֶלָּא בְּכֹהֵן גָּדוֹל, וְכֵן מְיֻסָּד בַּסְּלִיחָה [דְּמוּסַף יוֹם כִּפּוּר] בָּטְלוּ הַפְּיָסוֹת בְּצוֹם הַמֻּבְחָר. אֲבָל בְּפַיִט הָעֲבוֹדָה הִזְכִּיר כָּל הָאַרְבַּע פְּיָסוֹת עַל סִדְרָן. וְהִשִּׂיג בָּזֶה הַבַּעַל הַמָּאוֹר. וְהָרַמְבַּ"ן מְיַשֵּׁב וּמוֹנֶה מִקְצָת מִכָּל עֲבוֹדָה שֶׁצְּרִיכִין לְפַיֵּס. עַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: