עיקר תוספות יום טוב על משנה ידים· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ד · משנה ה
י וְעִבְרִית שֶׁהוּא לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, גַּם כֵּן, עַל שֵׁם שֶׁכָּךְ הָיָה לְשׁוֹנָם שֶׁל בְּנֵי עֵבֶר הַנָּהָר. וְכֵן פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י אַבְרָהָם הָעִבְרִי, שֶׁבָּא מֵעֵבֶר הַנָּהָר:
יא לְפִי שֶׁאֵינוֹ מִשְׁתַּנֶּה, וְלֹא יִפֹּל בּוֹ דִּמְיוֹן לְעוֹלָם לְפִי שֶׁאוֹתִיּוֹתָיו בִּלְתִּי מִתְדַּמּוֹת, וּלְפִי שֶׁאֵינוֹ נִדְבָּק אוֹת בְּאוֹת בְּשִׁיטַת כְּתִיבָתוֹ. וְאֵין כָּזֶה שְׁאָר הַכְּתִיבוֹת. הָרַמְבַּ"ם:
יב הָעוֹר. וּבִכְתִיבַת מְגִלָּה [מְגִלָּה פ"ב מ"ב] תְּנַן עַל הַסֵּפֶר, וּפֵרֵשׁ הָרַ"ב קְלָף, וּבְפֶרֶק ח' דְּשַׁבָּת מִשְׁנָה ג' דִּתְנַן הָעוֹר וּקְלָף, כָּל חַד מִלְּתָא בְּאַפֵּי נַפְשֵׁיהּ הוּא, וְלָכֵן צָרִיךְ עִיּוּן אַמַּאי סַגִּי הָכָא בְּעוֹר: