עיקר תוספות יום טוב על משנה ידים· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ד · משנה ד
ט הַכָּתוּב אוֹמֵר כוּ'. וְקָשֶׁה, מַאי סָלְקָא דַּעְתֵּיהּ דְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל, מִי לֹא יָדַע בְּכָל אֵלֶּה. וְגַם הַגֵּר שֶׁדָּחַק וְכָנַס בְּתוֹךְ חֲכָמִים מִסְּתָמָא יָדַע הַמִּקְרָא וְלָמָּה שָׁאַל. וְנִרְאֶה לִי, דְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל יָדַע מִזֶּה שֶׁסַּנְחֵרִיב בִּלְבֵּל וְשֶׁזֹּאת הָיְתָה שְׁאֵלַת הַגֵּר, אֶלָּא רַבָּן גַּמְלִיאֵל סָבַר שֶׁיֵּשׁ בַּפָּסוּק תְּרֵי לֹא יָבֹא, שֶׁיִּרְצֶה לֶאֱסֹר לָנוּ אַף בִּזְמַן שֶׁיְּהֵא סָפֵק. וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ חָשַׁב שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁרַבָּן גַּמְלִיאֵל סוֹבֵר סָפֵק אַחֵר וּמַיְתֵי מִלֹּא יָבֹא. וְהֵשִׁיב שֶׁיֵּשׁ לְהַתִּיר מֵחֲמַת בִּלְבּוּל. וְאָמַר לוֹ רַבָּן גַּמְלִיאֵל הַכָּתוּב כוּ' אַף אֲנִי יוֹדֵעַ בִּלְבּוּל כוּ' וְעַל זֶה הָיִיתִי דּוֹרֵשׁ הַמִּקְרָא דְּאָתֵי לַאֲתוֹיֵי מִשּׁוּם דְּמִקְרָא מְסַיְּעֵנִי וְאַחַר כָּךְ אָשִׁיב. וְאָתֵי שַׁפִּיר מַאי דְּקָאָמַר וּכְבָר שָׁבוּ וּמְנָלֵיהּ, אֶלָּא דְּלָמַד כֵּן מִיִּתּוּרָא דִּקְרָא. וְהֵשִׁיב לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ כוּ' וְשַׁבְתִּי כוּ', וְיִתּוּרָא לִדְרָשָׁא אַחֲרִיתִי, כְּמוֹ בְּמַמְזֵר שֶׁכָּתַב שְׁתֵּי פְּעָמִים לֹא יָבֹא וּמֻתָּר הַסָּפֵק מִן הַתּוֹרָה: