עיקר תוספות יום טוב על משנה ידים· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ד
משנה א
א וְקָשֶׁה, דְּאִם כֵּן גַּם קֹדֶם שֶׁנִּסְדְּקָה תְּהֵא טְמֵאָה מִדְרָס, כְּמוֹ תֵּבָה שֶׁפִּתְחָהּ מִצִּדָּהּ. אֲבָל בְּפֶרֶק כ' דְּכֵלִים מִשְׁנָה ב' כְּתָב הָרַ"ב, שֶׁכְּשֶׁנִּסְדְּקָה אֵינָהּ רְאוּיָה אֶלָּא לִשְׁכִיבָה, וּכְשֶׁלֹּא נִסְדְּקָה אוֹמְרִים לוֹ עֲמֹד. וְכֵן פֵּרֵשׁ הָרַמְבַּ"ם. וְכֵן עִקָּר. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
משנה ג
ב עַמּוֹן כוּ'. לְשׁוֹן הָרַמְבַּ"ם, וְרָאוּי לְהוֹצִיא מַעֲשֵׂר וּתְרוּמָה בְּחוּץ לָאָרֶץ הַסָּמוּךְ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, מִצְרַיִם וְעַמּוֹן וּמוֹאָב וּבָבֶל. וְכָל זֶה מִדְּרַבָּנָן:
ג מַעֲשַׂר עָנִי. וּבְדִין הוּא דַּאֲפִלּוּ תְּרוּמָה גְּדוֹלָה לֹא נִתְקַן, אֶלָּא הַכֹּל מַעֲשַׂר עָנִי, אֶלָּא שֶׁלֹּא רָצוּ לְחַלֵּק כָּל כָּךְ מִשְּׁאָר שָׁנִים. תּוֹסָפוֹת:
ד מַחְמִיר. שֶׁמַּעֲשֵׂר שֵׁנִי קֹדֶשׁ, וּמַעֲשַׂר עָנִי חֹל. הָרַמְבַּ"ם:
ה וְהַתְּרוּמָה. וְסוֹף הַפָּסוּק, הָבִיאוּ כוּ', אִם לֹא אֶפְתַּח לָכֶם אֵת אֲרֻבּוֹת הַשָּׁמַיִם, וַהֲרִיקֹתִי לָכֶם בְּרָכָה עַד בְּלִי דָי:
ו אֵצֶל רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. לְפִי שֶׁלֹּא הָיָה אֵצֶל הַמִּנְיָן, מִפְּנֵי הַמַּחֲלֹקֶת, שֶׁעַל יְדֵי כֵן בֵּרְכוּהוּ. הָרַמְבַּ"ם:
ז אַל תָּחֹשּׁוּ. אַל יְהֵא לָכֶם שׁוּם חֲשָׁשׁ וְגִמְגּוּם, שֶׁהֲרֵי הִסְכַּמְתֶּם לַהֲלָכָה. רַשִׁ"י:
ח וְהָא דְּקָתָנֵי וְהַנִּדּוֹן שֶׁלְּפָנֵינוּ מַעֲשֵׂה זְקֵנִים, הַיְנוּ מִקַּמֵּי דְּיָדְעֵי לְעֵדוּתוֹ שֶׁל רַבִּי אֱלִיעֶזֶר:
משנה ד
ט הַכָּתוּב אוֹמֵר כוּ'. וְקָשֶׁה, מַאי סָלְקָא דַּעְתֵּיהּ דְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל, מִי לֹא יָדַע בְּכָל אֵלֶּה. וְגַם הַגֵּר שֶׁדָּחַק וְכָנַס בְּתוֹךְ חֲכָמִים מִסְּתָמָא יָדַע הַמִּקְרָא וְלָמָּה שָׁאַל. וְנִרְאֶה לִי, דְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל יָדַע מִזֶּה שֶׁסַּנְחֵרִיב בִּלְבֵּל וְשֶׁזֹּאת הָיְתָה שְׁאֵלַת הַגֵּר, אֶלָּא רַבָּן גַּמְלִיאֵל סָבַר שֶׁיֵּשׁ בַּפָּסוּק תְּרֵי לֹא יָבֹא, שֶׁיִּרְצֶה לֶאֱסֹר לָנוּ אַף בִּזְמַן שֶׁיְּהֵא סָפֵק. וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ חָשַׁב שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁרַבָּן גַּמְלִיאֵל סוֹבֵר סָפֵק אַחֵר וּמַיְתֵי מִלֹּא יָבֹא. וְהֵשִׁיב שֶׁיֵּשׁ לְהַתִּיר מֵחֲמַת בִּלְבּוּל. וְאָמַר לוֹ רַבָּן גַּמְלִיאֵל הַכָּתוּב כוּ' אַף אֲנִי יוֹדֵעַ בִּלְבּוּל כוּ' וְעַל זֶה הָיִיתִי דּוֹרֵשׁ הַמִּקְרָא דְּאָתֵי לַאֲתוֹיֵי מִשּׁוּם דְּמִקְרָא מְסַיְּעֵנִי וְאַחַר כָּךְ אָשִׁיב. וְאָתֵי שַׁפִּיר מַאי דְּקָאָמַר וּכְבָר שָׁבוּ וּמְנָלֵיהּ, אֶלָּא דְּלָמַד כֵּן מִיִּתּוּרָא דִּקְרָא. וְהֵשִׁיב לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ כוּ' וְשַׁבְתִּי כוּ', וְיִתּוּרָא לִדְרָשָׁא אַחֲרִיתִי, כְּמוֹ בְּמַמְזֵר שֶׁכָּתַב שְׁתֵּי פְּעָמִים לֹא יָבֹא וּמֻתָּר הַסָּפֵק מִן הַתּוֹרָה:
משנה ה
י וְעִבְרִית שֶׁהוּא לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, גַּם כֵּן, עַל שֵׁם שֶׁכָּךְ הָיָה לְשׁוֹנָם שֶׁל בְּנֵי עֵבֶר הַנָּהָר. וְכֵן פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י אַבְרָהָם הָעִבְרִי, שֶׁבָּא מֵעֵבֶר הַנָּהָר:
יא לְפִי שֶׁאֵינוֹ מִשְׁתַּנֶּה, וְלֹא יִפֹּל בּוֹ דִּמְיוֹן לְעוֹלָם לְפִי שֶׁאוֹתִיּוֹתָיו בִּלְתִּי מִתְדַּמּוֹת, וּלְפִי שֶׁאֵינוֹ נִדְבָּק אוֹת בְּאוֹת בְּשִׁיטַת כְּתִיבָתוֹ. וְאֵין כָּזֶה שְׁאָר הַכְּתִיבוֹת. הָרַמְבַּ"ם:
יב הָעוֹר. וּבִכְתִיבַת מְגִלָּה [מְגִלָּה פ"ב מ"ב] תְּנַן עַל הַסֵּפֶר, וּפֵרֵשׁ הָרַ"ב קְלָף, וּבְפֶרֶק ח' דְּשַׁבָּת מִשְׁנָה ג' דִּתְנַן הָעוֹר וּקְלָף, כָּל חַד מִלְּתָא בְּאַפֵּי נַפְשֵׁיהּ הוּא, וְלָכֵן צָרִיךְ עִיּוּן אַמַּאי סַגִּי הָכָא בְּעוֹר:
משנה ו
יג דּוּמְיָא דִּלְפִי חִבָּתָן שֶׁאָמְרוּ הֵם בָּעֲצָמוֹת דְּגַם כֵּן לָאו אֱמֶת הוּא, אֶלָּא קְרָא כְּתִיב אוֹ בְעֶצֶם אָדָם, אֲבָל מָצִינוּ כֵּן בְּעוֹר הָאָדָם:
משנה ח
יד שֶׁאַתֶּם כוּ'. אָמְרוּ לוֹ חֲכָמִים, כִּי אֵין זֶה גֵּרָעוֹן לְמֹשֶׁה וְאֵין בָּזֶה גְּדֻלָּה לַמֶּלֶךְ. שֶׁאָנוּ כּוֹתְבִין גַּם כֵּן ה' עִם פַּרְעֹה וְנַקְדִּים שֵׁם פַּרְעֹה כוּ'. הָרַמְבַּ"ם:
טו וּבְמַסֶּכֶת פֵּאָה דִּמְסַיֵּם כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר, הָא תָּנֵי וְגוֹ', וְנִתְכַּוֵּן לְסֵיפֵיהּ דִּקְרָא צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף לְמַעַן תִּחְיֶה:
סוף הספר