עיקר תוספות יום טוב על משנה ידים· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ג
משנה א
א הַמַּכְנִיס כוּ'. כָּל הָנֵי דִּבְפִרְקִין, לֹא מִשְּׁמֹנָה עָשָׂר דָּבָר הֵן, חוּץ מִכִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ. דְּהָנֵי אֲפִלּוּ בְּיָדַיִם טְהוֹרוֹת מַיְרֵי, וְדִשְׁמֹנָה עָשָׂר דָּבָר בִּסְתָם יָדַיִם הוּא:
ב לְשׁוֹן הָרַ"שׁ, כְּלוֹמַר מַה שֶּׁלֹּא מָצִינוּ הוּא מִשּׁוּם דְּלֹא אֶפְשָׁר:
ג לְפִי שֶׁאֵין כֵּלִים מְקַבְּלִים טֻמְאָה מִוָּלָד אֶלָּא מִמַּשְׁקִין, וְנָקַט נַמִּי אֳכָלִים אַף עַל פִּי שֶׁמִּטַּמְּאִים מִוָּלָד, שֶׁהֲרֵי מוֹנִין בָּהֶם רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי:
ד מְבֹאָר. כְּלוֹמַר, אֵינְךָ צָרִיךְ לְהִסְתַּפֵּק, כִּי כְּבָר מְפֹרָשׁ הַדָּבָר הֵיטֵב. מַהֲרַ"ם:
משנה ב
ה כֹּל כוּ'. הַאי כְּלָלָא לָאו כְּרַבָּנָן דִּלְעֵיל דְּאָמְרֵי בְּוָלָד אֵין מְטַמֵּא אֶלָּא כְּדִמְסַיֵּם דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ:
ו מִדְּסָתַם וְלֹא פֵּרֵשׁ בְּמַאי קָמַיְרֵי, נִרְאֶה דְּבַתְּרוּמָה פְּלִיגֵי. וּמִשּׁוּם הָכִי נַמִּי כָּתַב דְּאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, דְּלַקֹּדֶשׁ קַיְמָא לָן דְּהַיָּד מְטַמָּא הַשְּׁנִיָּה. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ז כִּתְבֵי כוּ'. וְהָא דְּלֹא מַיְתֵי מֵאוֹכֵל אֹכֶל שֵׁנִי שֵׁנִי, דִּפְסוּל גְּוִיָּה שָׁאנֵי. הָרַ"שׁ:
ח הַיְנוּ לַקֹּדֶשׁ. אֲבָל לַתְּרוּמָה, מִשְּׁמֹנָה עָשָׂר דָּבָר הוּא. וְאַף דְּהָכָא בִּתְרוּמָה קָיְמִינַן, נִיחָא לֵיהּ לְמֵימַר דְּאֵין לָהֶם עִקָּר מִן הַתּוֹרָה:
ט וְקָשֶׁה, דַּהֲוָה לֵיהּ לִמְנוֹת בִּשְׁמֹנָה עָשָׂר דָּבָר, יָדַיִם הַבָּאִים מֵחֲמַת סֵפֶר. וְאַף דְּלֹא הָווּ יוֹתֵר מִשְּׁמֹנָה עָשָׂר דְּכוּלַּהּ חֲדָא גְּזֵרָה הִיא וְכִדְמַשְׁמַע בְּהָרַ"ב סוֹף פֶּרֶק ט"ו דְּכֵלִים, מִכָּל מָקוֹם הֲוָה לֵיהּ לְפָרֵשׁ כֵּן, דְּנַפְקָא מִנַּהּ דְּהָכָא אֲפִלּוּ טְהוֹרוֹת לְגַמְרֵי וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי בְּרֵישׁ פִּרְקִין:
משנה ד
י שֶׁמִּלְּמַעְלָן כוּ'. וְהוּא הַדִּין לְבֵין הַדַּפִּין. וְלֹא אֲתָא אֶלָּא לַאֲפוֹקֵי כְשֶׁאֵינָן מְחֻבָּרִין. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
יא עַמּוּד. כִּי אֲשֶׁר יִשָּׁאֵר בַּסּוֹף, כָּל זְמַן שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה לוֹ עַמּוּד שֶׁיִּגָּלֵל עָלָיו הַסֵּפֶר וְתִכְלֹל אוֹתוֹ קְדֻשַּׁת הַסֵּפֶר, עֲדַיִן הוּא חֹל, לְפִי שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁיַּחְתְּכֶנּוּ. הָרַמְבַּ"ם:
משנה ה
יב כְּדִבְרֵי בֶן עַזַּאי. דְּמִדְּבֶן עַזַּאי תָּנֵי בַּהֲדָדֵי שִׁיר הַשִּׁירִים וְקֹהֶלֶת, שְׁמַע מִנַּהּ שֶׁקִּבֵּל שֶׁבִּשְׁנֵיהֶם הָיְתָה הַמַּחֲלֹקֶת וְנִמְנוּ וְגָמְרוּ שֶׁיְּטַמְּאוּ. וְהַיְנוּ שֶׁעַל דִּבְרֵי בֶּן עַזַּאי שָׁנָה לָנוּ רַבִּי דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא שֶׁחוֹלֵק עָלָיו. דְּאִי גַּם לְבֶן עַזַּאי לֹא נֶחְלְקוּ עַל שִׁיר הַשִּׁירִים, הָיָה לוֹ לְסַדֵּר דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא קֹדֶם לְבֶן עַזַּאי כוּ'. לְכָךְ הֵעִיד רַבִּי יוֹחָנָן שֶׁכְּדִבְרֵי בֶּן עַזַּאי כֵּן הוּא, בֵּין לְעִנְיַן הַמַּחֲלֹקֶת בֵּין לְעִנְיַן הַגְּמָר: