אור ברסלב

עיקר תוספות יום טוב על משנה ידים· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי

פרק ב

פרק א

משנה א

א אַחַת. נִתְבָּאֵר בַּחֲגִיגָה כְּשֶׁנִּטְמְאָה יָדוֹ אַחַת, לֹא תִּטַּמֵּא הַשְּׁנִיָּה, וְכֵן כְּשֶׁנִּטְמְאוּ שְׁנֵיהֶם מְטַהֲרָן אַחַת אַחַת. וְכָל זֶה לַתְּרוּמָה וְלֹא לַקֹּדֶשׁ. הָרַמְבַּ"ם:

ב וְהוּא שֶׁאוֹתָהּ הַשְּׁטִיפָה מְרֻבָּה כִּשְׁתַּיִם. תּוֹסָפוֹת:

ג לְשִׁיטָתֵיהּ בְּרֵישׁ פֶּרֶק קַמָּא, דְּנוֹתְנִים לַיָּדַיִם, אַמַּיִם שְׁנִיִּים קָאֵי:

ד הַיְנוּ לַפֵּרוּשׁ הָרִאשׁוֹן. אֲבָל לְהָרַמְבַּ"ם, מְפֹרָשׁ בְּנֻסְחַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל דְּקָאֵי אַמַּיִם שְׁנִיִּים, שֶׁאִם נָפַל כִּכָּר שֶׁל תְּרוּמָה בְּאֵלּוּ מַיִם שְׁנִיִּים, טָהוֹר לְתַנָּא קַמָּא כְּמוֹ בְּמַיִם שְׁנִיִּים דְּעָלְמָא. וְרַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר שֶׁמְּטַמְּאִין כִּכָּר שֶׁל תְּרוּמָה כְּמוֹ מַיִם רִאשׁוֹנִים שֶׁהֵם תְּחִלָּה, הוֹאִיל וּמַיִם רִאשׁוֹנִים הָיוּ שְׁטִיפָה אַחַת לִשְׁתֵּי הַיָּדַיִם:

משנה ב

ה דְּאִלּוּ מֵרְבִיעִית, הָא סְבִירָא לֵיהּ לְתַנָּא קַמָּא דְּרַבִּי יוֹסֵי דְּהַמַּיִם גַּם כֵּן נִטְהֲרוּ. וַהֲלָכָה כְּוָתֵיהּ:

ו קָשֶׁה, דְּזֶה אֵינוֹ אֶלָּא לְרַבִּי מֵאִיר דְּמַצְרִיךְ מַיִם שְׁנִיִּים אַף לְדַאֲתוּ מִשְּׁיָרֵי טָהֳרָה כְּשֶׁנָּטַל שְׁתֵּי יָדָיו, וּכְבָר כָּתַב דְּאֵין הֲלָכָה כְּמוֹתוֹ. וְיֵשׁ לוֹמַר, דְּמַה שֶּׁכָּתַב אֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי מֵאִיר הַיְנוּ לְהָרַמְבַּ"ם, אֲבָל לַפֵּרוּשׁ הָרִאשׁוֹן, הֲלָכָה כְּרַבִּי מֵאִיר. וְכֵן כָּתַב הָרַ"שׁ בְּהֶדְיָא. וְתֵדַע, דְּהָא לְהָרַמְבַּ"ם לֹא אָמְרוּ פָּחוֹת מֵרְבִיעִית אֶלָּא בְּמַיִם שְׁנִיִּים:

ז תְּרוּמָה. מִזֶּה מוֹכִיחַ הָרַמְבַּ"ם דְּלֹא הִצְרִיכוּ מַיִם שְׁנִיִּים אֶלָּא לִתְרוּמָה, אֲבָל לְחֻלִּין אַף בָּרִאשׁוֹנָה נִטְהֲרוּ הַיָּדַיִם [וּמִמֵּילָא דְּהוּא הַדִּין הַמַּיִם], וְכִי נָפַל עֲלֵיהֶן כִּכָּר שֶׁל חֻלִּין, טָהוֹר. וּשְׁאָר הַפּוֹסְקִים מַצְרִיכִים אַף לְחֻלִּין מַיִם שְׁנִיִּים. וּמִדְּנָקַט בְּמַתְנִיתִין תְּרוּמָה, נִרְאֶה לִי דְּאַף דִּלְדִבְרֵיהֶם טָהוֹר הַכִּכָּר, דְּכֵיוָן דִּנְטִילַת יָדַיִם לְחֻלִּין רַק מִשּׁוּם סְרַךְ תְּרוּמָה הוּא, הֵקֵלּוּ לְעִנְיַן טֻמְאָה, דְּהֵם אָמְרוּ וְהֵם אָמְרוּ. וּמֵהַאי טַעֲמָא נִרְאֶה לִי דְּלֹא קָשֶׁה אֵיךְ הַשְּׁנִיִּים טְהוֹרִים, הָא הָרִאשׁוֹנִים טְמֵאִים וִיטַמְּאוּ הַיָּדַיִם וְהַיָּדַיִם שְׁנִיִּים, דְּהֵם אָמְרוּ כוּ'. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

ח שֶׁנִּטְמְאוּ מֵחֲמַת יָדָיו וְחוֹזְרִין וּמְטַמְּאִין אֶת הַיָּד. בֵּית יוֹסֵף:

ט וְכָל דָּבָר הַחוֹצֵץ בַּגּוּף, חוֹצֵץ בַּיָּדַיִם לְחֻלִּין. גְּמָרָא:

י וַאֲפִלּוּ לַפֵּרוּשׁ הָרִאשׁוֹן שֶׁל הָרַ"ב בְּרֵישׁ פִּרְקִין, יֵשׁ לוֹמַר דְּלֹא מַצְרִיךְ שְׁתֵּי פְּעָמִים אֶלָּא לְטַהֵר הַמַּיִם לְעִנְיַן טֻמְאַת כִּכָּר. אֲבָל הַיָּדַיִם נִטְהֲרוּ בְּפַעַם אַחַת כְּשֶׁאֵין דָּבָר חוֹצֵץ:

משנה ג

יא בֵּאוּר הָעִנְיָן, שֶׁאֵין הַיָּדַיִם מְטַמְּאִין מַשְׁקִין אֶלָּא עַד הַפֶּרֶק. וְכֵן אֵין מַיִם שְׁנִיִּים מְטַהֲרִים הָרִאשׁוֹנִים אֶלָּא בְּעוֹדָן בְּתוֹךְ הַפֶּרֶק. וְחוּץ לַפֶּרֶק דְּרֵישָׁא וְסֵיפָא, הוּא שֶׁהָיוּ בְּתוֹךְ הַפֶּרֶק וְיָצְאוּ אַחַר כָּךְ חוּץ לַפֶּרֶק. בֵּית יוֹסֵף:

יב וְגַם אֶת הַיָּד. הָרֹא"שׁ:

יג לְפִי שֶׁהֵם כֻּלָּם בְּמַדְרֵגַת יָד אַחַת אָנוּ חוֹשְׁבִים אוֹתָם. הָרַמְבַּ"ם:

יד דְּאִם הָיָה חֲצִי לֹג לַחֲמִשָּׁה וּכְשֶׁהַשַּׁמָּשׁ שׁוֹפֵךְ מַיִם עַל יְדֵיהֶם וְנִשְׁאַר בַּכְּלִי רְבִיעִית לַשְּׁנַיִם הָאַחֲרוֹנִים, מַהֲנֵי נְטִילָה, וּסְפֵק יָדַיִם טְהוֹרוֹת. הָרַ"שׁ:

משנה ד

טו שְׁנֵי כוּ'. מִשּׁוּם בָּבָא דְּיָדָיו אַחַת כוּ', נָקַט בְּכֻלְּהוּ שְׁנֵי כִּכָּרוֹת, אַף עַל גַּב דִּבְחַד הָוֵי מָצֵי לְאַשְׁמְעִינַן:

תוכן העניינים

עיקר תוספות יום טוב על משנה ידים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה