עיקר תוספות יום טוב על משנה ידים· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ב · משנה ג
יא בֵּאוּר הָעִנְיָן, שֶׁאֵין הַיָּדַיִם מְטַמְּאִין מַשְׁקִין אֶלָּא עַד הַפֶּרֶק. וְכֵן אֵין מַיִם שְׁנִיִּים מְטַהֲרִים הָרִאשׁוֹנִים אֶלָּא בְּעוֹדָן בְּתוֹךְ הַפֶּרֶק. וְחוּץ לַפֶּרֶק דְּרֵישָׁא וְסֵיפָא, הוּא שֶׁהָיוּ בְּתוֹךְ הַפֶּרֶק וְיָצְאוּ אַחַר כָּךְ חוּץ לַפֶּרֶק. בֵּית יוֹסֵף:
יב וְגַם אֶת הַיָּד. הָרֹא"שׁ:
יג לְפִי שֶׁהֵם כֻּלָּם בְּמַדְרֵגַת יָד אַחַת אָנוּ חוֹשְׁבִים אוֹתָם. הָרַמְבַּ"ם:
יד דְּאִם הָיָה חֲצִי לֹג לַחֲמִשָּׁה וּכְשֶׁהַשַּׁמָּשׁ שׁוֹפֵךְ מַיִם עַל יְדֵיהֶם וְנִשְׁאַר בַּכְּלִי רְבִיעִית לַשְּׁנַיִם הָאַחֲרוֹנִים, מַהֲנֵי נְטִילָה, וּסְפֵק יָדַיִם טְהוֹרוֹת. הָרַ"שׁ: