עיקר תוספות יום טוב על משנה יבמות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק טו · משנה ב
ו רַשִׁ"י. וּמַשְׁמַע דְּלֹא קַפְּדֵי בֵּית הִלֵּל אֶלָּא שֶׁיִּהְיֶה מִמָּקוֹם קָרוֹב. וְהַתּוֹסָפוֹת הֵבִיאוּ יְרוּשַׁלְמִי, לָמָּה קָצִיר, וּמְשָׁנֵי, דְּאֻנְסָא דִּשְׁכִיחַ הוּא, מַשְׁמַע דִּבְדַוְקָא נַקְטֵי קָצִיר וּבִדְדָמֵי לֵיהּ שֶׁהוּא שְׁכִיחַ. וּבְתוֹסָפוֹת חֲדָשִׁים מְפָרֵשׁ דְּהַתּוֹסָפוֹת מְפָרְשֵׁי דְּהַיְרוּשַׁלְמִי אֲסֵּיפָא קָאֵי וְהָכִי פֵּרוּשָׁא דְּמַתְנִיתִין, דִּבְּרוּ חֲכָמִים בְּהֹוֶה וְרָגִיל וּשְׁכִיחַ, וּבֵית הִלֵּל קֹדֶם חֲזָרָה הֲוֵי סְבִירָא לְהוּ דַּוְקָא קָצִיר כְּמַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה וְלֹא בִּדְדָמִי לֵיהּ: