עיקר תוספות יום טוב על משנה יבמות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק טו · משנה א
א שָׁלוֹם כוּ'. גְּמָרָא, תָּנָא שָׁלוֹם כוּ' מִשּׁוּם סֵיפָא קְטָטָה בֵּינוֹ לְבֵינָהּ, מִלְחָמָה בָּעוֹלָם. וּפֵרְשׁוּ הַתּוֹסָפוֹת דִּסְתָמָא דְּמִלְּתָא הָכִי הוּא דְּשָׁלוֹם בֵּינוֹ לְבֵינָהּ וְשָׁלוֹם בָּעוֹלָם. וְזֶה לְשׁוֹן הַמַּגִּיד מִשְׁנֶה, פֵּרוּשׁ שֶׁאֵין אָנוּ צְרִיכִין לֵידַע בְּבֵרוּר שֶׁיֵּשׁ שָׁלוֹם בֵּינוֹ וּבֵינָהּ וְשֶׁיֵּשׁ שָׁלוֹם בָּעוֹלָם אֶלָּא סְתָמָא דְּמִלְּתָא הָכִי הוּא:
ב תִּנָּשֵׂא. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּרֵישׁ פֶּרֶק י' בַּטַּעַם שֶׁתִּנָּשֵׂא עַל פִּי עֵד אֶחָד:
ג קְטָטָה כוּ'. מְפָרְשִׁים בַּגְּמָרָא בְּאוֹמֶרֶת לְבַעֲלָהּ גֵּרַשְׁתָּנִי בִּפְנֵי פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי וְאָמְרוּ לֹא הָיוּ דְּבָרִים מֵעוֹלָם:
ד אָמְרוּ לוֹ. אֵין לְהַקְשׁוֹת הַיְנוּ תַּנָּא קַמָּא, דְּהָא מֵעִקָּרָא לֹא פֵּרֵשׁ אִי מַיְרֵי אֲפִלּוּ בְּלֹא בּוֹכָה, וְהָכָא מְפָרֵשׁ לֵיהּ. תּוֹסָפוֹת:
ה בַּגְּמָרָא. וְנִרְאֶה לִי דְּהָכִי פֵּרוּשׁוֹ, פִּקַּחַת יוֹדַעַת שֶׁיֵּשׁ לָבֹא לְבֵית דִּין בַּאֲמִתַּת דְּבָרִים וּלְכָךְ תִּתְחַכֵּם לְאַמֵּת אֶת דְּבָרֶיהָ וְתָבֹא בִּבְכִי וּקְרִיעַת בְּגָדִים, אֲבָל הַשּׁוֹטָה אַף עַל פִּי שֶׁתִּבְכֶּה עַל מִיתַת בַּעֲלָהּ כִּי רַע לָהּ מִכָּל מָקוֹם בְּבֹאָהּ לְבֵית דִּין אֵינָהּ נוֹתֶנֶת לֵב לְאַמֵּת דְּבָרֶיהָ עַל יְדֵי בְּכִיָּה: