אור ברסלב

עיקר תוספות יום טוב על משנה יבמות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי

פרק טו

פרק יד

משנה א

א שָׁלוֹם כוּ'. גְּמָרָא, תָּנָא שָׁלוֹם כוּ'‏ מִשּׁוּם סֵיפָא קְטָטָה בֵּינוֹ לְבֵינָהּ, מִלְחָמָה בָּעוֹלָם. וּפֵרְשׁוּ הַתּוֹסָפוֹת דִּסְתָמָא דְּמִלְּתָא הָכִי הוּא דְּשָׁלוֹם בֵּינוֹ לְבֵינָהּ וְשָׁלוֹם בָּעוֹלָם. וְזֶה לְשׁוֹן הַמַּגִּיד מִשְׁנֶה, פֵּרוּשׁ שֶׁאֵין אָנוּ צְרִיכִין לֵידַע בְּבֵרוּר שֶׁיֵּשׁ שָׁלוֹם בֵּינוֹ וּבֵינָהּ וְשֶׁיֵּשׁ שָׁלוֹם בָּעוֹלָם אֶלָּא סְתָמָא דְּמִלְּתָא הָכִי הוּא:

ב תִּנָּשֵׂא. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּרֵישׁ פֶּרֶק י'‏ בַּטַּעַם שֶׁתִּנָּשֵׂא עַל פִּי עֵד אֶחָד:

ג קְטָטָה כוּ'. מְפָרְשִׁים בַּגְּמָרָא בְּאוֹמֶרֶת לְבַעֲלָהּ גֵּרַשְׁתָּנִי בִּפְנֵי פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי וְאָמְרוּ לֹא הָיוּ דְּבָרִים מֵעוֹלָם:

ד אָמְרוּ לוֹ. אֵין לְהַקְשׁוֹת הַיְנוּ תַּנָּא קַמָּא, דְּהָא מֵעִקָּרָא לֹא פֵּרֵשׁ אִי מַיְרֵי אֲפִלּוּ בְּלֹא בּוֹכָה, וְהָכָא מְפָרֵשׁ לֵיהּ. תּוֹסָפוֹת:

ה בַּגְּמָרָא. וְנִרְאֶה לִי דְּהָכִי פֵּרוּשׁוֹ, פִּקַּחַת יוֹדַעַת שֶׁיֵּשׁ לָבֹא לְבֵית דִּין בַּאֲמִתַּת דְּבָרִים וּלְכָךְ תִּתְחַכֵּם לְאַמֵּת אֶת דְּבָרֶיהָ וְתָבֹא בִּבְכִי וּקְרִיעַת בְּגָדִים, אֲבָל הַשּׁוֹטָה אַף עַל פִּי שֶׁתִּבְכֶּה עַל מִיתַת בַּעֲלָהּ כִּי רַע לָהּ מִכָּל מָקוֹם בְּבֹאָהּ לְבֵית דִּין אֵינָהּ נוֹתֶנֶת לֵב לְאַמֵּת דְּבָרֶיהָ עַל יְדֵי בְּכִיָּה:

משנה ב

ו רַשִׁ"י. וּמַשְׁמַע דְּלֹא קַפְּדֵי בֵּית הִלֵּל אֶלָּא שֶׁיִּהְיֶה מִמָּקוֹם קָרוֹב. וְהַתּוֹסָפוֹת הֵבִיאוּ יְרוּשַׁלְמִי, לָמָּה קָצִיר, וּמְשָׁנֵי, דְּאֻנְסָא דִּשְׁכִיחַ הוּא, מַשְׁמַע דִּבְדַוְקָא נַקְטֵי קָצִיר וּבִדְדָמֵי לֵיהּ שֶׁהוּא שְׁכִיחַ. וּבְתוֹסָפוֹת חֲדָשִׁים מְפָרֵשׁ דְּהַתּוֹסָפוֹת מְפָרְשֵׁי דְּהַיְרוּשַׁלְמִי אֲסֵּיפָא קָאֵי וְהָכִי פֵּרוּשָׁא דְּמַתְנִיתִין, דִּבְּרוּ חֲכָמִים בְּהֹוֶה וְרָגִיל וּשְׁכִיחַ, וּבֵית הִלֵּל קֹדֶם חֲזָרָה הֲוֵי סְבִירָא לְהוּ דַּוְקָא קָצִיר כְּמַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה וְלֹא בִּדְדָמִי לֵיהּ:

משנה ד

ז לוֹמַר דְּלָאו דַּוְקָא בַּת חֲמוֹתָהּ אֶלָּא הוּא הַדִּין בַּת חָמִיהָ שֶׁאֵינָהּ בַּת חֲמוֹתָהּ:

ח וְאִם תֹּאמַר וַהֲלֹא כְּשֶׁמְּעִידָה עַל יְבָמָהּ שֶׁמֵּת שֶׁמָּא יְיַבְּמֶנָּה בַּעֲלָהּ וּתְהֵא צָרָתָהּ לְאַלְתַּר, יֵשׁ לוֹמַר שֶׁאֵינָהּ חוֹשֶׁשֶׁת בְּכָךְ כֵּיוָן שֶׁיּוֹדַעַת שֶׁבַּעֲלָהּ חַי וְיַחְזֹר וּלְבַסּוֹף יְקַלְקְלֶנָּה. תּוֹסָפוֹת:

ט דְּכָל מָקוֹם שֶׁהֶאֱמִינָה תּוֹרָה עֵד אֶחָד הֲרֵי כָּאן שְׁנַיִם, וְאֵין דְּבָרָיו שֶׁל אֶחָד בִּמְקוֹם שְׁנַיִם. גְּמָרָא. וּמִכָּל מָקוֹם הִתִּירוּהָ בָּעִינַן, דְּאִי לָאו הָכִי כֵּיוָן שֶׁעֲדַיִן לֹא סַמִיכְנָא עֲלֵיהּ לֹא חָשְׁבִינַן לֵיהּ כִּתְרֵי, וּכְפֵרוּשׁ רַשִׁ"י:

י דְּאִי לָאו הָכִי פְּשִׁיטָא דְּאֵין דְּבָרָיו שֶׁל אֶחָד בִּמְקוֹם שְׁנַיִם, וְעוֹד דְּאוֹקֵי תְּרֵי לְבַהֲדֵי תְּרֵי, אֶלָּא מַיְרֵי בִּפְסוּלֵי עֵדוּת, וּבֵין הָעֵד הַבָּא רִאשׁוֹן וּבֵין הַשְּׁנַיִם הַבָּאִים אַחַר שֶׁהִתִּירוּהָ כֻּלָּם פְּסוּלִים, וְאַשְׁמוֹעִינַן הוֹאִיל וְהֶאֱמִינָה תּוֹרָה כוּ':

יא בְּחִנָּם נַקְטֵיהּ. אֲבָל עֵד כָּשֵׁר הַבָּא בַּתְּחִלָּה וְהִתִּירוּהָ וְאַחַר כָּךְ בָּאוּ הַפְּסוּלִים, לֹא תֵצֵא, דִּשְׁתֵּי נָשִׁים בְּאִישׁ אֶחָד כְּפַלְגָא וּפַלְגָא דָּמֵי כִּדְאִיתָא בַּגְּמָרָא. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

יב שֶׁנִּשֵּׂאת. כֵּיוָן שֶׁנִּשֵּׂאת וְעַבְדָא אִסּוּרָא, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִבְעֲלָה תֵּצֵא. כֶּסֶף מִשְׁנֶה:

יג גְּמָרָא. וְכָתַב הָרֹא"שׁ דַּאֲפִלּוּ שֶׁלֹּא הִתִּירוּהָ עֲדַיִן לִנָּשֵׂא, תִּנָּשֵׂא:

משנה ה

יד לֹא תִנָּשֵׂא. פְּשִׁיטָא כוּ', הָא קָא מַשְׁמַע לָן דְּמַהוּ דְּתֵימָא כֵּיוָן דַּאֲתָאֵי וּמְעַרְעְרָהּ גַּלְיָא דַּעְתָּהּ דְּלִצְעוּרֵי לַצָּרָה קָא עַבְדָה וְתָמוּת נַפְשָׁהּ עִם פְּלִשְׁתִּים כוּ', הִלְכָּךְ אִם חָזְרָה בָהּ וְנָתְנָה אֲמַתְלָא לִדְבָרֶיהָ אֲפִלּוּ הִיא תִּשְׁתְּרֵי, וְלֹא אָמְרִינַן לְעֵיל דְּאֵין צָרָה מְעִידָה לַחֲבֶרְתָּהּ אֶלָּא כִּי שָׁתְקָה הַשְּׁנִיָּה, קָא מַשְׁמַע לָן. גְּמָרָא:

טו רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר כוּ'. וְקָאָמְרִינַן בַּגְּמָרָא דְּרַבִּי מֵאִיר פָּלֵיג נַמִּי בָּרֵישָׁא, וּמִשּׁוּם דַּהֲוָה אֲמִינָא דִּבְסֵיפָא מוֹדֶה נָקַט פְּלוּגְתַיְהוּ בַּסֵּיפָא. תּוֹסָפוֹת:

טז אִשָּׁה. וַאֲפִלּוּ צָרָתָהּ בְּמַשְׁמַע, וּסְתָמָא כְּרַבִּי מֵאִיר. גְּמָרָא:

יז וְאִשָּׁה. אֲבָל עֵד פָּסוּל וְעֵד כָּשֵׁר אַף עַל גַּב דִּבְבַת אַחַת, כִּי הֵיכִי דְּהוּרַע כֹּחַ שְׁתֵּי נָשִׁים לְגַבֵּי עֵד כָּשֵׁר כְּדִלְעֵיל, הָכִי נַמִּי הוּרַע כֹּחַ אִשָּׁה אַחַת לְגַבֵּי עֵד כָּשֵׁר, דְּאִי לֹא תֵימָא הָכִי לִתְנִי רְבוּתָא עֵד אוֹמֵר מֵת וְאִשָּׁה אוֹמֶרֶת לֹא מֵת. הָרַמְבַּ"ם. אֲבָל בַּיְרוּשַׁלְמִי אָמְרוּ תָּנֵי דְּבֵי רַבִּי כֵּן, וְיֵשׁ פּוֹסְקִים כְּוָתֵיהּ:

יח לֹא תִנָּשֵׂא. וּמִדְּלֹא קָתָנֵי וְאִם נִשֵּׂאת תֵּצֵא כִּדְקָתָנֵי לְעֵיל אַף עַל פִּי שֶׁנִּשֵּׂאת תֵּצֵא, דִּקְדֵּק הָרַמְבַּ"ם שֶׁאִם נִשֵּׂאת לְאוֹתוֹ שֶׁאָמַר מֵת לֹא תֵצֵא:

משנה ז

יט דִּכְמוֹ דַּחֲמוֹתָהּ אֵינָהּ מְעִידָה לַכַּלָּה וְטַעְמָא שֶׁשּׂוֹנְאָהּ, הָכִי נַמִּי כַּלָּה שׂוֹנְאָהּ לַחֲמוֹתָהּ דְּכַמַּיִם הַפָּנִים לַפָּנִים כֵּן לֵב הָאָדָם לָאָדָם [מִשְׁלֵי כז]. גְּמָרָא:

כ מִשּׁוּם דְּאָמְרִינַן לֹא בַּעֲלָהּ מַיִית לֹא חָמִיהָ מַיִית, וְהָא דְּקָאָמְרָה הָכִי לְקִלְקוּלָא לַחֲמוֹתָהּ הִיא דְּקָא מְכַוְּנָהּ, סָבְרָה, לְבָתַר שַׁעְתָּה כְּשֶׁיָּשׁוּב בַּעֲלִי וּבַעֲלָהּ תִּדָּחֶה לַחֲרָפוֹת וְלֹא תֵּיתֵי לְטָרְדָן. וְאִיצְטְרִיךְ לְאַשְׁמוֹעִינַן בְּצָרָה וּבַחֲמוֹתָהּ כוּ'‏ כִּדְאִיתָא בַּגְּמָרָא:

כא קִדֵּשׁ כוּ'‏ גָּזַל. אוֹקִימְנָא בַּגְּמָרָא דַּוְקָא קִדֵּשׁ בְּבִיאָה דְּאִסּוּרָא דְּרַבָּנָן עָבַד, בְּהָא סָבַר רַבִּי עֲקִיבָא דְּקָנְסוּהוּ רַבָּנָן, אֲבָל קִדֵּשׁ שֶׁלֹּא בְּבִיאָה מוֹדֶה. וְגָזַל נַמִּי דַּוְקָא הוֹאִיל וְאִסּוּרָא עָבֵיד, אֲבָל לָקַח מִקָּח מוֹדֶה. וְתָנָא קִדֵּשׁ לְהוֹדִיעֲךָ כֹּחוֹ דְּרַבִּי עֲקִיבָא כוּ', וְגָזַל לְהוֹדִיעְךָ כֹּחוֹ דְּרַבִּי טַרְפוֹן, דְּאַף עַל גַּב דְּאִסוּרָא דְּאוֹרַיְתָא לֹא קָנִיס:

כב וּמִסְתַּלֵּק. לָאו דַּוְקָא בֵּינֵיהֶן דְּשַׁקְלֵי לְהוּ כֻּלְּהוּ וְאַזְלֵי דְּהָא לְדִידָן מְסַפְּקָא לָן לְמִי הִיא הַכְּתֻבָּה וַהֲוֵי כִּסְפֵק הִנוּחַ דְּלֹא יִטֹּל אֶלָּא יָנִיחַ עַד שֶׁיִּתְבָּרֵר מִי הֵם הַבְּעָלִים. גְּמָרָא:

משנה ט

כג אֵינָהּ כוּ'. וְלֹא מְהֵימְנָא בְּמִגּוֹ דַּעֲדַיִן קַיָּם דְּהָא רֹב נָשִׁים מִתְעַבְּרוֹת וְיוֹלְדוֹת, מִשּׁוּם דְּאִיכָּא מִעוּט דְּמַפִּילוֹת וַחֲזָקָה דְּקַיֶּמֶת לְיִבּוּם כְּנֶגֶד הָרֹב:

כד וְחוֹלֶצֶת. וּבְרֵישׁ פֶּרֶק דִּלְקַמָּן בַּגְּמָרָא מוֹקְמִינַן לְמַתְנִיתִין בִּגְרוּשָׁה דִּפְסוּלָה לַכְּהֻנָּה, אִי נַמִּי בְּאָמְרָה אֲנִי וְהוּא נֶחְבֵּאנוּ בַּמְּעָרָה וְאֵין אִישׁ עִמָּנוּ לָבֹא וּלְהָעִיד, דְּאִם לֹא כֵן לֹא תַחְלֹץ אֶלָּא תִּתְעַגֵּן:

משנה י

כה שֶׁאֵין כוּ'. כִּדְפֵרֵשׁ הָרַ"ב בַּמִּשְׁנָה דִּלְעֵיל וְלֹא מֵתָה אֲחוֹתִי כוּ'‏ דְּלֹא מִקַּלְקְלָה בְּהָכִי, הִלְכָּךְ לֹא דַּיְקָא וּמִנָּסְבָא. וְכָתַב הָרַמְבַּ"ם שֶׁלֹּא הֶאֱמִינוּ עֵד אֶחָד אֶלָּא מִשּׁוּם הַתָּרַת עֲגוּנָה. (עַד כָּאן), וְטַעְמָא דְּאִיתְּתָא דַּיְקָא הוּא:

תוכן העניינים

עיקר תוספות יום טוב על משנה יבמות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה