עיקר תוספות יום טוב על משנה בבא קמא· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ב · משנה ב
ו הַבְּהֵמָה. הַיְנוּ שֵׁן הַיְנוּ בְּהֵמָה, אֶלָּא דְּקָתָנֵי שֵׁן דְּחַיָּה קָתָנֵי שֵׁן דִּבְהֵמָה לְאַשְׁמְעִינַן דְּאַף עַל גַּב דִּבְעִירֹה כְּתִיב חַיָּה בִּכְלַל בְּהֵמָה כוּ', וּדְאָתְיָא מִדְרָשָׁא חֲבִיבָא לֵיהּ וְנָקְטֵיהּ בָּרֵישָׁא. גְּמָרָא:
ז כְּלוֹמַר דְּאִי לָאו הָכִי כָּל הַמְשַׁנֶּה וּבָא אַחֵר וְשִׁנָּה בּוֹ פָּטוּר. גְּמָרָא:
ח כְּפִי שֶׁהָיָה צָרִיךְ לִקַּח שְׂעֹרִים לְמַאֲכָלָהּ. רַשִׁ"י. וְהָרַמְבַּ"ם כָּתַב כְּגוֹן חֲמוֹר שֶׁאָכַל עֶשֶׂר לִיטְרָאוֹת תְּמָרִים, יְשַׁלֵּם דְּמֵי עֶשֶׂר לִיטְרָאוֹת מִשְּׂעֹרִים: