אור ברסלב

עיקר תוספות יום טוב על משנה בבא קמא· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי

פרק ב

פרק א

משנה א

א וְאַף עַל גַּב דְּאָמְרָן לַהּ בַּפֶּרֶק דִּלְעֵיל, אַיְדֵי דְּבָעֵי לְמִתְנֵי תּוֹלָדָה דְּהַיְנוּ הַבְּהֵמָה מוּעֶדֶת [וְכוּ'], תָּנָא אָב בְּשֶׁשָּׁבְרָה בְּרַגְלֶיהָ מַמָּשׁ. נִמּוּקֵי יוֹסֵף:

ב מְבַעֶטֶת. אַגַּב דְּשָׁוֶה לִצְרוֹרוֹת נָקַט לַהּ הָכָא. תּוֹסָפוֹת:

ג וְתוּ נָפְקָא מִנַּהּ דַּהֲוֵי תּוֹלָדָה דְּרֶגֶל, הַיְנוּ לְשַׁלֵּם מִן הָעֲלִיָּה, כֵּיוָן דְּמוּעָד מִתְּחִלָּתוֹ, אֶלָּא דַּהֲלָכָה אַפְּקֵיהּ לַחֲצִי נֶזֶק. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

ד דָּרְסָה כוּ'. וְאַף עַל גַּב דִּכְבָר שָׁמַעְנוּ, מִכָּל מָקוֹם אִצְטְרִיךְ לְאַשְׁמְעִינַן, דְּסָלְקָא דַּעְתָּךְ אֲמֵינָא מְשֻׁנָּה הִיא בְּהַךְ דְּרִיסָה הוֹאִיל וְדָרְסָה בְּחֹזֶק כָּל כָּךְ שֶׁנִּתַּז הַשֶּׁבֶר עַל כְּלִי אַחֵר וּשְׁבָרוֹ, מִסְתָּמָא לְהַזִּיק נִתְכַּוְּנָה, קָא מַשְׁמַע לָן דְּלֹא. אִי נַמִּי קָא מַשְׁמַע לָן דְּמַשְׁכַּחַת לֵיהּ נֶזֶק וַחֲצִי נֶזֶק בְּחַד מַעֲשֶׂה בַּהֲדָדֵי כְּהַאי גַּוְנָא. נִמּוּקֵי יוֹסֵף:

ה לְהַלֵּךְ. תָּנָא רֶגֶל וְהוּא הַדִּין שֵׁן. נִמּוּקֵי יוֹסֵף. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

משנה ב

ו הַבְּהֵמָה. הַיְנוּ שֵׁן הַיְנוּ בְּהֵמָה, אֶלָּא דְּקָתָנֵי שֵׁן דְּחַיָּה קָתָנֵי שֵׁן דִּבְהֵמָה לְאַשְׁמְעִינַן דְּאַף עַל גַּב דִּבְעִירֹה כְּתִיב חַיָּה בִּכְלַל בְּהֵמָה כוּ', וּדְאָתְיָא מִדְרָשָׁא חֲבִיבָא לֵיהּ וְנָקְטֵיהּ בָּרֵישָׁא. גְּמָרָא:

ז כְּלוֹמַר דְּאִי לָאו הָכִי כָּל הַמְשַׁנֶּה וּבָא אַחֵר וְשִׁנָּה בּוֹ פָּטוּר. גְּמָרָא:

ח כְּפִי שֶׁהָיָה צָרִיךְ לִקַּח שְׂעֹרִים לְמַאֲכָלָהּ. רַשִׁ"י. וְהָרַמְבַּ"ם כָּתַב כְּגוֹן חֲמוֹר שֶׁאָכַל עֶשֶׂר לִיטְרָאוֹת תְּמָרִים, יְשַׁלֵּם דְּמֵי עֶשֶׂר לִיטְרָאוֹת מִשְּׂעֹרִים:

משנה ג

ט שֶׁקָּפְצוּ. וְלֹא שֶׁנָּפְלוּ, כְּגוֹן הֵיכָא דִּמְקָרְבוּ כֵּלִים לַכֹּתֶל וְאִי הָווּ קָפְצֵי לְבָרָא מִמָּנָא הָוֵי קָפְצֵי, וְכִי נָפְלוּ אֹנֶס הוּא וּפְטוּרִים, דְּהָא לָאו פְּשִׁיעָה הִיא אֲפִלּוּ לְעִנְיַן קְפִיצָה, דְּהָא כִּי קָפְצֵי לְבָרָא הָווּ קָפְצֵי. אֲבָל אִי הָווּ בְּעִנְיַן שֶׁכְּשֶׁיִּקְפְּצוּ הָווּ תָּבְרֵי, כִּי נָפְלוּ נַמִּי חַיָּבִים. וְאַף עַל גַּב דְּבִנְפִילָה אֲנִיסֵי הוּא, הֲוָה תְּחִלָּתוֹ בִּפְשִׁיעָה לְגַבֵּי קְפִיצָה וְסוֹפוֹ בְּאֹנֶס, וְחַיָּב. וּמַתְנִיתִין דִּמְרַחֲקוּ הַכֵּלִים, וּמִשּׁוּם הָכִי חַיָּב עַל הַקְּפִיצָה. וְעַל הַנְּפִילָה נַמִּי הָיָה חַיָּב, אֲבָל מִשּׁוּם הָכִי לֹא קָתָנֵי נָפְלָה, לוֹמַר דְּלִפְעָמִים פָּטוּר בִּנְפִילָה וְהַיְנוּ הֵיכָא דִּמְקָרְבֵי, וְאָז פָּטוּר אַף עַל הַקְּפִיצָה. נִמּוּקֵי יוֹסֵף:

י וּפְעָמִים שֶׁהַגֶּחָלִים נִדְבָּקִים בָּהּ. הָרַמְבַּ"ם:

יא דִּבְגָדִישׁ שֶׁל בַּעַל הַחֲרָרָה, דְּהַשְׁתָּא הָוֵי בִּרְשׁוּת הַנִּזָּק, דְּבָעִינַן וּבִעֵר בִּשְׂדֵה אַחֵר. בַּגְּמָרָא:

יב דִּבְאַדְּיֵי אַדּוֹיֵי הִיא מַתְנִיתִין, וְעַל כֻּלַּהּ גָּדִישׁ חֲצִי נֶזֶק. וּבְהָכִי מִתְפָּרְשָׁא מַתְנִיתִין טְפֵי שַׁפִּיר. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב. וְאִיכָּא נַמִּי אוֹקִימְתָא בַּגְּמָרָא בְּאַנַּח אַנּוֹחֵי, וְעַל מְקוֹם הַחֲרָרָה נֶזֶק שָׁלֵם:

משנה ד

יג תָּם. פְּשִׁיטָא, דְּכָל שֶׁלֹּא הוּעַד תָּם הוּא. אֶלָּא הָכִי קָא בָעֵי, אֵיזֶהוּ שֶׁיִּקָּרֵא תָּם אַחֲרֵי הַעֲדָאָה. נִמּוּקֵי יוֹסֵף:

יד וְאֵינוֹ נוֹגֵחַ. דַּי אֲפִלּוּ בְּפַעַם אַחַת, דְּמִסְתָּמָא חָזַר לְתַמּוּתוֹ כוּ'. וּמִכָּל מָקוֹם חֲזָרָה שֶׁל שְׁלֹשָׁה יָמִים פְּשִׁיטָא דְּסַגִּי. הָרֹא"שׁ:

משנה ה

טו רְצוֹנוֹ לוֹמַר מִנָּגַף וָאֵילָךְ. דְּאִלּוּ נָגַח קֶרֶן גּוּפֵיהּ [הִיא]:

טז נֶזֶק שָׁלֵם. דְּאָמַר קְרָא יְשַׁלֵּם, תַּשְׁלוּמִין מְעַלְּיָא, וְלֹא תֵּילַף בְּקַל וָחֹמֶר מִקֶּרֶן שֶׁלֹּא לְחַיֵּב אֶלָּא חֲצִי נֶזֶק. כִּדְאִיתָא בַּגְּמָרָא:

יז קֶרֶן מֵרֶגֶל. כְּלוֹמַר קֶרֶן בִּרְשׁוּת הַנִּזָּק מֵרֶגֶל בִּרְשׁוּת הַנִּזָּק. וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁהֵקֵל עַל הַשֵּׁן וְעַל הָרֶגֶל בִּרְשׁוּת הָרַבִּים הֶחְמִיר בְּקֶרֶן, נִמְצָא שֶׁרֶגֶל קַלָּה וְקֶרֶן חָמוּר. מָקוֹם שֶׁהֶחְמִיר עַל הַשֵּׁן וְרֶגֶל הַקַּלִּים לְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם בִּרְשׁוּת הַנִּזָּק, אֵינוֹ דִּין שֶׁנַּחְמִיר בְּקֶרֶן שֶׁהוּא חָמוּר. נִמְצָא דַּאֲתִינַן לְמֵילַף קֶרֶן חֲמוּרָה מֵרֶגֶל הַקַּלָּה וְלֹא קֶרֶן מִקֶּרֶן. נִמּוּקֵי יוֹסֵף:

יח יוֹתֵר מְעַט מִשִּׁבְעָה, וְכֵיוָן דְּאַפִּיקְתֵּיהּ מִשִּׁבְעָה דְּהַיְנוּ הֶסְגֵּר, אוֹקְמַהּ אַשְּׁנֵי הַסְגָּרוֹת. תּוֹסָפוֹת. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

משנה ו

יט יָשֵׁן. מִשּׁוּם שׁוֹגֵג אִצְטְרִיךְ. דְּלָא תֵימָא דְּלֹא מִחַיַּב שׁוֹגֵג אֶלָּא כְּשֶׁהוּא עֵר, אֲבָל יָשֵׁן אָנוּס הוּא, קָא מַשְׁמַע לָן. נִמּוּקֵי יוֹסֵף:

כ הוּא מֵהַיְּרוּשַׁלְמִי. וְטַעֲמָא דְּשֵׁנִי הַבָּא אֶצְלוֹ הוּא פּוֹשֵׁעַ. נִמּוּקֵי יוֹסֵף:

כא בַּגְּמָרָא יָלֵיף לֵיהּ מִקְּרָא:

כב מִדְּקָתָנֵי סִמֵּא דּוּמְיָא דְּשִׁבֵּר הַכֵּלִים, מַה הָתָם נֶזֶק אִין, אַרְבָּעָה דְּבָרִים לֹא, אַף סִמֵּא כוּ'. גְּמָרָא. וּלְשׁוֹן אֲפִלּוּ שֶׁכָּתַב הָרַ"ב, אֵינוֹ מְדֻיָּק. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

תוכן העניינים

עיקר תוספות יום טוב על משנה בבא קמא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה