עיקר תוספות יום טוב על משנה בבא קמא· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ב · משנה א
א וְאַף עַל גַּב דְּאָמְרָן לַהּ בַּפֶּרֶק דִּלְעֵיל, אַיְדֵי דְּבָעֵי לְמִתְנֵי תּוֹלָדָה דְּהַיְנוּ הַבְּהֵמָה מוּעֶדֶת [וְכוּ'], תָּנָא אָב בְּשֶׁשָּׁבְרָה בְּרַגְלֶיהָ מַמָּשׁ. נִמּוּקֵי יוֹסֵף:
ב מְבַעֶטֶת. אַגַּב דְּשָׁוֶה לִצְרוֹרוֹת נָקַט לַהּ הָכָא. תּוֹסָפוֹת:
ג וְתוּ נָפְקָא מִנַּהּ דַּהֲוֵי תּוֹלָדָה דְּרֶגֶל, הַיְנוּ לְשַׁלֵּם מִן הָעֲלִיָּה, כֵּיוָן דְּמוּעָד מִתְּחִלָּתוֹ, אֶלָּא דַּהֲלָכָה אַפְּקֵיהּ לַחֲצִי נֶזֶק. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ד דָּרְסָה כוּ'. וְאַף עַל גַּב דִּכְבָר שָׁמַעְנוּ, מִכָּל מָקוֹם אִצְטְרִיךְ לְאַשְׁמְעִינַן, דְּסָלְקָא דַּעְתָּךְ אֲמֵינָא מְשֻׁנָּה הִיא בְּהַךְ דְּרִיסָה הוֹאִיל וְדָרְסָה בְּחֹזֶק כָּל כָּךְ שֶׁנִּתַּז הַשֶּׁבֶר עַל כְּלִי אַחֵר וּשְׁבָרוֹ, מִסְתָּמָא לְהַזִּיק נִתְכַּוְּנָה, קָא מַשְׁמַע לָן דְּלֹא. אִי נַמִּי קָא מַשְׁמַע לָן דְּמַשְׁכַּחַת לֵיהּ נֶזֶק וַחֲצִי נֶזֶק בְּחַד מַעֲשֶׂה בַּהֲדָדֵי כְּהַאי גַּוְנָא. נִמּוּקֵי יוֹסֵף:
ה לְהַלֵּךְ. תָּנָא רֶגֶל וְהוּא הַדִּין שֵׁן. נִמּוּקֵי יוֹסֵף. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: