עין יצחק חלק ב· רבי יצחק אלחנן ספקטור
סימן סח · יד
ובדוחק יש להעמיס לזה בכוונת הפ"מ. אך באמת לפי דברי הפ"מ יש מקום להוכיח מהירושלמי דהדין הוא היכא דיש לו זכות על הדרך דאינו יכול לדחותו לדרך עקלתון וארוכה רק דנוטל דרך הקרובה ואותו הדרך שהיה מקודם המכירה. ואף דלפי מה שכתבתי נדחה ראי' זו. עכ"ז כבר נתבאר בהוכחות דיש לו דרך הקרובה וכמו הדרך שהי' שם מקודם שנמכר הבית. ולכאורה יש להעיר בזה למה שכתבו התוס' בע"ג (דף מ"ח ע"ב) ד"ה אי דאיכא דירכא אחרינא פי' קצר כזה דאי כו' ארוך ביותר א"כ אין לדבר סוף עכ"ל התוס' אבל אין זה שום שייכות לנ"ד דהא בנ"ד לא שייך סברת התוס' דאין לדבר סוף. אבל כבר נתבאר בלא זה דבנ"ד אינו יכול לדחותו לדרך ארוכה ביותר ואין אנו צריכים להאריך יותר: