אור ברסלב
עין יצחק חלק ב סימן ס › ענף ז

עין יצחק חלק ב· רבי יצחק אלחנן ספקטור

סימן ס · ענף ז

ענף ו

ל

ונראה לענ"ד להביא ראיה מוכחת לכל מה שכתבתי דהדין הוא דאף חמש נשים נאמנות על הכרת האח. מן הא דיבמות (דף ל"ט) דקאמרי שם ואשתמודעינהו פליגי בה רב אחא ורבינא. חד אמר בעדים. וחד אמר אפילו קרוב אפי' אשה. והלכתא גלויי מילתא בעלמא הוא ואפי' קרוב ואפי' אשה.. ויש להקשות דל"ל למימר והלכתא כו' הא בלא"ה ידוע לנו דכל היכא דפליגי רב אחא ורבינא קיי"ל כמאן דמיקל. וכעין זה הקשו התוס' בחולין (דף מ"ו ע"ב) בד"ה והלכתא מגין כו' ומה דתרצו התוס' שם לא שייך הכא. וכן הקשה הרשב"א בחי' לחולין (דף ח') בפלוגתת רב אחא ורבינא שם בסכין טריפה דחד אמר בחמין וח"א בצונן והלכתא אפי' בצונן. דהקשה הרשב"א דהא בל"ז קיי"ל הלכה כמאן דמיקל ותי' הרשב"א דלפי דמסיק שם ואי איכא בליתא דפרסא כו' ע"כ אמרו והלכתא כו' עכ"ל הרשב"א. אבל הכא ביבמות דקאמר לעיל דמאן דמיקל ס"ל אפי' קרוב אפי' אשה. א"כ אין כאן שום הוספה כלל במה דקאמר והלכתא. א"כ תקשה ל"ל למימר והלכתא. ואי בשביל דקאמרי הטעם דגלוי מילתא בעלמא הוא א"כ אכתי לא ה"ל לסיים אפי' קרוב אפי' אשה אלא היה יכול לומר בקצרה והלכתא גלוי מילתא בעלמא והוי ידענא דקרוב ואשה מהימני דהא זהו פלוגתת רב אחא ורבינא דלעיל מיניה. וכן יש להקשות ביבמות (דף מ"א ע"ב) דאי' שם נפלה לפני יבם קטן פליגי בה רב אחא ורבינא כו' ומסיק והלכתא לית לה כו' דל"ל למימר והלכתא הא בל"ז הלכה כמאן דמיקל. אך שם י"ל דנפ"מ אם תפסה דאף דבממון הוי לקולא להעמיד הממון בחזקת המוחזק עכ"ז אם תפסה יש מקום לדון לפי זה הכלל דיהיה מהני תפיסתה ע"כ אמרו והלכתא לית לה. לאשמועינן דזהו דין ברור וע"כ אף אם תפסה לא מהני תפיסתה. ומה דיש לעיין בזה דהא הוי ספק תקנתא ולא מהני תפיסה. עיין מזה בספרי נחל יצחק בקונטרס בספק תקנה וקצרתי. ועיין בב"מ (דף צ"ה ע"א) בתוס' ד"ה איתמר פשיעה בבעלים כו'. אבל הכא תקשה דל"ל והלכתא ואפי' קרוב ואפי' אשה הא אין בזה שום הוספה וחדוש כלל:

לא

והנלע"ד לתרץ בהקדם מה דיש לדקדק בלשון הגמ' דקאמרי פליגי בה רב אחא ורבינא חד אמר בעדים וחד אמר אפי' קרוב אפי' אשה והלכתא גלוי מילתא בעלמא הוא ואפי' קרוב ואפי' אשה. דמפני מה מתחילה קאמרי אפי' בלא וא"ו ולבסוף אמרו ואפי' קרוב ואפי' אשה שני פעמים בהוספות הואוי"ן ובודאי הלא דבר הוא וכל דברי חז"ל בדקדוק נאמרים. וע"כ נלע"ד דקושיא א' מתורצת בחברתה ע"י קושיא השניה. והוא דהא כתבו התוס' במנחות (דף מ' ע"ב) בד"ה תכלת אין בה משום כלאים ואפי' בטלית פטורה מדקאמר ואפי'. ולא קאמר אפי' בלא וא"ו. משמע דבלא טלית פטורה איצטריך לאשמועינן דתכלת אין בה משום כלאים וכה"ג דייק פ' טרף בקלפי (דף מ"ו) אומר היה ר"מ כו' ומוכחא סוגיא התם דתרתי מילי אשמועינן ואומר ר"ת דהכא נמי אשמועינן דאף בלילה אין בה משום כלאים כו'. וכ"כ הרא"ש הלכות ציצית סי' א' בשם ר"ת דמדקאמר ואפי' ולא קאמר אפי' בלא וא"ו משמע דבלא טלית פטורה איצטריך לאשמועינן דתכלת אין בה משום כלאים כי ההוא דפרק טרף בקלפי (דף מ"ו) כו' מוכח התם מדקאמר ואפי' בוא"ו דתרתי מילי אתא לאשמועינן כו'. והובא כל זה בשאגת אריה סי' ל' וע"ש. הרי דזהו כלל בידינו דהיכא דקאמר ואפי' בוא"ו דכוונתם לרבות דבר חדש זולת הנאמר לעיל מיניה:

לב

ונקדים למש"כ התה"ד בכתבי' סי' רל"ח בפלוגתת רב אחא ורבינא הכא דחד אמר בעדים וחד אמר בקרוב ואשה דבלשון עדים נכלל אף ע"א כשר וכמש"כ הרא"ש ריש פ"ק דב"מ אלא קרוב ואשה לא נכללו בלשון עדים. ועיין מזה באה"ע סי' קמ"ב סעיף י"א ובט"ז וב"ש שם. ולפ"ז נראה דמאן דאמר בעדים ס"ל דע"א כשר נאמן אלא דפליגי בקרוב ואשה דאין לנו להרבות במחלוקת ביניהם. וכש"כ לשיטת רוב הפוסקים דע"א נאמן ביבמה כמבואר בסי' קנ"ח דאין סברא לומר דמ"ד בעדים דיהיה ס"ל דבעינן דוקא שני עדים דהא הכרת האח הוא כש"כ מן עדות על מיתת היבם דסגי בע"א. אכן אי נימא דאף מאן דס"ל בעדים מודה ג"כ דע"א כשר נאמן רק דפליגי באשה וקרוב. לפ"ז אתי שפיר דהא אף דע"א כשר נאמן במיתת יבמה עכ"ז י"ל דבאמת מזה יהי' ראיה למש"כ הנו"ב במ"ת סי' קמ"ו דאף לפי דברי הרי"ף אין זה רק בע"א כשר אבל קרוב ואשה אינן נאמנים במיתת היבם. והא דקיי"ל דאשה וקרוב נאמנין בהכרת האח זהו משום דהך מילתא מקרי עביד לגלויי מיד ובקל ואף בממון נאמנים מה"ת מה"ט. אבל בעדות על מיתת היבם דאין זה עביד לגלויי בקל כ"כ ע"כ י"ל דאפושי פלוגתא לא מפשינן בין רב אחא לרבינא. ובמק"א הארכתי בכ"ז ועיין מזה בספרי באר יצחק ח' אה"ע סי' ה' ענף ב' ואכמ"ל. כי אין נצרך כ"כ לענינינו לפי דאף בל"ז אתי שפיר לכל מש"כ ולהנצרך לענינינו:

תוכן העניינים

עין יצחק חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה