עין יצחק חלק ב· רבי יצחק אלחנן ספקטור
סימן מח · ח
שוב ראיתי דיש להוכיח כן בראיה ברורה והוא דמבואר בח"מ סי' ע"א סעיף א' בהאמינו כשני עדים דאפי' הביא עדים שפרעו בפניהם אפי' מאה עדים נאמן המלוה משום דשנים כמאה. והסמ"ע והש"ך שם בשם הבעה"ת כתבו להעיר דנימא אוקי תרי להדי תרי ואוקי ממונא בחזקת מרי' ותירצו זה ע"ש. ומבואר שם בטור דאם פורעו בפני ב"ד מהני ואינו נאמן המלוה בכה"ג אף שהאמינו כבי תרי וכן הוא בש"ך שם ס"ק ו' וס"ק ח'. ועי' בסי' ע' סעיף ד'. הרי דמצינו דבמה שהאמינו כבי תרי ונאמן אף נגד מאה עדים מ"מ נגד ב"ד אינו נאמן. אלא א"כ האמינו שיהי' נאמן עליו כב"ד כמש"כ הש"ך בסי' ע"א ס"ק ו' הרי דיש נאמנות לב"ד ביותר מן עדים ולכן אף דהאמינו כבי תרי עכ"ז נגד ב"ד אינו נאמן א"כ מוכח בזה דכח ב"ד יפה ביותר נגד עדים אף בעדותן על גוף המעשה איך היה. דאם נימא דאינן נאמנין ביותר מן עדים. א"כ תקשה דאמאי מועיל נאמנות הדיינים נגד הנאמנות שהאמין להמלוה כבי תרי דהא כיון דדין המלוה הוא כשנים מצד הנאמנות שנתן לו הלוה ונאמן אף לגבי מאה. א"כ מה"ט יהיה נאמן גם נגד הב"ד כיון דאין להם מעלה יתירה בנאמנות של עדותן נגד עדות העדים וע"כ מוכח דהדין הוא דהדיינים נאמנים ביותר מן עדים וע"כ אף דהאמין להמלוה שיהיה דינו כבי תרי. מ"מ נגד דיינים דנאמנים ביותר מן עדים לא האמינו. א"כ מצינו דלדיינים יש נאמנות יתירה נגד עדים. וכן הסברא נוטה לפי מש"כ לעיל להסביר זה על נכון. ולכן יש לדון דבשלשה דיינים המכחישין לשני עדים דנאמנים הדיינים להכחיש לשני העדים. וכן יש לדון ע"פ הראיה שהוכחתי מן הך דח"מ סי' ע"א דה"ה יש להאמין ביותר לשלשה דיינים אף במכחישין למאה עדים. אך בשלשה דיינים המכחישין לשני עדים בודאי נאמנים הדיינים ביותר נגד העדים וכפי שנתבאר לעיל להסביר זה היטב: