עין יצחק חלק ב· רבי יצחק אלחנן ספקטור
סימן מח · ז
אך כ"ז הוא בדיינים עצמן המכחישין אהדדי. בזה י"ל דילפינן דיינים מן עדים דאין מעלה יתירה במה דרבו המספר מן אותן המכחישין לעדים דהם מועטים נגדם. וה"ה גבי דיינים המכחישין זא"ז בעצם המעשה איך היה אבל בעדות דיינים המכחישין לעדות של עדים על עצם המעשה בזה שפיר יש לנו לומר מסברא דיהי' נאמנים ביותר הדיינים מן העדים ובפרט אם רבו במספרן היינו שלשה דיינים נגד ב' עדים. דהא חזינן דכח ב"ד יפה מן עדים אף במה דמעידין על גוף המעשה איך היה. וכדמצינו גבי ב"ד דכתבתי לעיל בשם הש"ך בסי' ל"ט ס"ק ל' דלא שייך בהו לדון ולומר כיון שהגיד אינו חוזר ומגיד כמו גבי עדות משום דכח ב"ד יפה ביותר. וכעין זה מצינו בעדות מפי הכתב דלא מהני משום מפיהם ולא מפי כתבם. אבל גבי ב"ד מהימני מה"ת אף בעדות הדיינים על גוף המעשה איך היה אף בכתב וכל מעשה ב"ד הוא בכתב ומהימני. הרי דלא ילפינן לדיינים מן עדות אלא מחלקינן בינייהו. א"כ ה"ה לגבי הך מילתא דגזרה התורה דתרי עדים כמאה עדים נחשבו דאין זה רק בעדים עצמן המכחישין זא"ז אבל בדיינין המכחישין לעדים. והדיינים רבו במספר מן העדות בזה לא ילפינן מן עדים. וי"ל דהדיינים נאמנים ביותר כיון דיש להם מעלת דהם דיינים ומעלה דרבו ביותר. ע"כ בכה"ג הסברא נוטה דהדיינים נאמנים ביותר ואין לנו למוד עלייהו כיון דמצינו דיש מעלה יתירה לדיינים דנאמנים ביותר מן עדים וכנ"ל. וכעין זה מצינו גבי נמצא א' מהם קרוב ופסול דיש סוברים דבדיינים לא איכפת לן בזה: