אור ברסלב
עין יצחק חלק ב סימן מב › ענף ח

עין יצחק חלק ב· רבי יצחק אלחנן ספקטור

סימן מב · ענף ח

ענף ז

מג

ולפענ"ד לתרץ זה משום דלפמש"כ לעיל ע"פ שיטת התוס' גיטין (דף ל"ג ע"א) בד"ה רבי סבר כנ"ל בתירוצם ב' שכתבו דהיכא שיוכל לבא לידי טעות אזי לא מהני הביטול וכמש"כ לעיל.. א"כ י"ל דלכן לא מצי לבטל ע"י תנאי הנ"ל. משום דאכתי יש לחוש שיסברו ויטעו דהלכתא דאין ברירה בדאורייתא ויכתבו ויתנו לה הגט משום דלפי שיטתם דיסברו דאין ברירה א"כ אז לא מהני הביטול ולכן יהי' סוברים שהגט שלהם כשר וכיון דיוכל לבא לידי טעות הא אז לא מהני הביטול. וי"ל דבכה"ג גם תירוץ א' של התוס' ד"ה רבי סבר כו' כנ"ל מודה בכה"ג. וכמש"כ לעיל לחלק דדוקא היכא דליכא פלוגתא כלל אז ליכא למיחש שמא יטעו ויסברו דהדין אינו כפי האמת. משא"כ היכא דיש פלוגתא אזי שפיר יש לחוש לטעות וכמש"כ הש"ך ח"מ סי' מ"ב ס"ק כ"ב כנ"ל באריכות. א"כ לפי שיטתם בתירוץ קמא שאזי הי' סבורים דכ"ע ס"ל דלא בטלה כולה א"כ לכן לא ס"ל דיש חשש טעות בזה. משא"כ במש"כ דהא כיון דיש פלוגתא דתנאי דס"ל להרבה תנאי דאין ברירה. א"כ בכה"ג יש חשש טעות כמבואר בגיטין (דף נ"ה) דטעי בדר' ירמיה. א"כ בכה"ג גם התירוץ קמא של התוס' מודה שיש לחוש לטעות ותקלה לכן בכה"ג לא מהני ביטול ע"י תנאי. וזהו ראיה למש"כ מתחילה דהיכא דיש פלוגתא דכ"ע אף לתירוץ א' של התוס' ס"ל דלא מהני הביטול משום חשש טעות. דאל"כ תקשה לתירוץ קמא של התוס' הנ"ל דמה יענו לקושייתי שהא יכול לבטל ע"י תנאי וע"כ מוכח כנ"ל:

מד

א"כ לפי מה דהוכחתי בעז"ה מן התוס' דס"ל דביטול לאח"ז לא מהני א"כ בנ"ד שאמר שהביטול יותחל מהיום אשר תקבל מכתבי וגם סיים במכתבו באם עדיין לא קבלה הגט עד היום. א"כ חזינן דעתו דלא יותחל הביטול רק מעת קבלת המכתב ולא מקודם. א"כ י"ל בנ"ד דכה"ג לא חייל הביטול שלו כלל כיון דלא ביטל במעכשיו כנ"ל. ובזה לא מצינו דפליגי הר"ן והרשב"א על התוס'. כי אף שיטת הרשב"א שם בגיטין (דף ל"ג) גבי סוגיא דמקשה ליבדור איבדורי שכתב דהך סוגיא ס"ל דטעמא דרשב"ג דס"ל אינו יכול לבטל זה שלא בפני זה ס"ל כאיבעית אימא דלעיל דמילתא דמתעבד בי עשרה צריכא בי עשרה למישלפא וס"ל לדוחק למש"כ התוס' דכיון דהביטול נעשה שלא כתקנת חז"ל נדחה לגמרי וע"ש. עכ"ז במה דהוכחתי ששיטת התוס' הוא דבטול לאחר זמן לא מהני. בזה לא מצינו דהרשב"א והר"ן פליגי בזה. ובפרט כי הרשב"א והר"ן בנדרים (דף כ"ט) כתבו בדבור לאח"ז כלתה ליה לדבוריה כנ"ל. א"כ זהו היתר מורווח בעז"ה לכל הדיעות:

מה

ואין לחלק דשאני ביטול בכתב דהא אף בכלות הזמן מ"מ איתא להכתב בעולם. וזה דומה להתקדשי לי בשטר אחר שלשים יום אם השטר בעין מקודשת דז"א דשאני התם בקידושי שטר דאף הקנין והקדושין נגמרו ע"י שטר ובלא שטר הא לא מהני אמירתו ועיקרו הוא השטר ולכן מהני הא דהשטר בעין אחר זמן. משא"כ גבי ביטול דנגמר ע"י דבור לבד והכתב הוא רק לראיה שביטלו. ואף בלא דיבר כלל בע"פ. עכ"ז הא לא עדיף ביטל בכתב מן ביטל בע"פ רק דאמרינן דכתיבה הוי כדבור אבל לא עדיף מן דבור והי' יכול לבטל בע"פ בלא הכתב. וכן מוכח מן התוס' הנ"ל דאל"כ אכתי תיקשה דמה מהני הא דאיבדור אבדורי דהא אכתי היה יכול לבטל ע"י כתב על אחר הידיעה מן הביטול להנשארים וכנ"ל. אע"כ מוכח דגם ביטל בכתב על אחר זמן לא מהני ג"כ כנ"ל והוא פשוט וברור:

תוכן העניינים

עין יצחק חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה