עין יצחק חלק ב· רבי יצחק אלחנן ספקטור
סימן מא · יב
היוצא לנו דחשש חזרה וביטול הוי לא שכיחא וחשש רחוק. וכדמצינו בח"מ סי' קע"ו סעיף ג' בהג"ה דאינן נאמנין לומר שכבר חזרו בהן. ועפ"ז מיושב קושיות הש"ך בח"מ סי' קי"ב ס"ק ב' ועיין בתומים ונתיבות שם. ובמק"א הארכתי בסוגיא דקדושין (דף מ"ה) מזה ואכמ"ל. ולכן כיון שכבר הכריעו הפוסקים דעוזב ששלח גט ע"י שליח הולכה אין לחוש לביטול וחזרה. וכמו שכתבתי לבאר דאף היכא דלא שייך חזקת כשרות כ"כ ג"כ לא חשו לביטול דה"ה בנ"ד. ואין לחלק דשאני היכא דמסר להם גט כתוב וחתום. משא"כ היכא דלא הי' כלל בעולם הגט כמו בנ"ד דציוה להם לכתוב ולחתום ועדיין לא נכתב הגט. דז"א דא"כ מה הקשה הרא"ש כתובות פ"ה סי' ד' עלה דכתבו ותנו מן תן חפץ זה לפלוני כנ"ל. הא יש לחלק בפשיטות דשאני היכא דכבר הי' החפץ בעולם בעת עשיות השליחות. משא"כ היכא דעדיין לא הי' בעולם כדהתם ומדלא חילק כן ע"כ מוכח דז"א סברא לחלק בזה. וכעת ראיתי להשבות יעקב סי' קי"ד דהחמיר בזה באמר כתבו ותנו וכתב לחלק דשאני במסר גט כתוב וחתום שמסר ליד שלוחו בזר לא חיישי לחזרה. משא"כ באמר כתבו ותנו דהגט עדיין לא נגמר ע"כ יש לחוש טפי לביטלו ע"ש. אמנם מן הרא"ש דכתובות הנ"ל מוכח דס"ל שלא לחלק ביניהם דאל"כ איך מדמה הרא"ש הך דכתבו ותנו דשט"ח להא דתן חפץ זה כו' והוכרח לחלק דשאני הא דכתבו ותנו דה"ל להקנותו בחליפין א"כ מוכח דלא כהחילוק של השבות יעקב הנ"ל. וע"כ יש מקום להקל בזה במקום עיגון גדול. וכדעת כת"ר ויש לי עוד מה להאריך בדברי השבות יעקב והוכרחתי לקצר:
ידידם יצחק אלחנן בהרב מ' ישראל איסר זצ"ל החופ"ק.