עין יצחק חלק ב· רבי יצחק אלחנן ספקטור
סימן מא · יא
ועוד דבעיקר מילתא דנא ז"א דהא מבואר בגיטין (ד' ס"ה) דהיוצא בקולר מהני כתבו לבד. והא התם דיושב במצור ובמסגר ואינו יכול לילך החוצה ולבטל הגט. וא"כ הא לא שייך התם סברת הריטב"א הנ"ל ואפ"ה לא חיישינן לשמא ביטל. ואין לומר דשא"ה דיוצא ליהרג ואינו חס לבטל הגט דמקרי כמו לית לי' פסידא במה שתתגרש דהא בלא"ה לא תהי' אשתו יותר. דזה אינו דהא מבואר בירושלמי שם דאף בקולר של ממון אמרו כן. א"כ עדיין ניחוש שמא חזר מחמת דחס שלא להפסיד אשתו החביבה עליו כגופו. והא התם לא שייך סברת ריטב"א הנ"ל דהא יושב במסגר ותפיסה. וע"כ מוכח דאף היכא דלא שייך כן. מ"מ לא חיישינן לשמא חזר וביטל הגט. ואין לומר דשאני בביטול הגט דהי' תקנת ר"ג דלא לבטל והוי במקום איסור. דז"א דא"כ מה יענו על מקודם תקנת ר"ג וכנ"ל. וע"כ מוכח דאף היכא דיושב בתפיסה ג"כ שייך סברת הריטב"א דאלו הי' מבטל הא אינו מועיל הביטול רק בפני ב'. א"כ בודאי הי' משתדל להודיעם להעדי ביטול שהי' עושה אותם לשלוחים להודיעם מן החזרה והביטול. ועיין בח"מ סי' קמ"ו סעיף י"ב בהג"ה. וגם הא יש לחלק דשאני מתנה מגט דהתם הי' שייך חליפין וכסברת הרא"ש הנ"ל: