עין יצחק חלק ב· רבי יצחק אלחנן ספקטור
סימן ל · ג
ובשיטת הרמב"ם פ' י"ב ה' גירושין ה"ה שכתב דלכן בעל שאמר גרשתי אשתי אינו נאמן משום שמא בגט פסול גירש ויקלקלה. והובא בב"ש סי' קנ"ב ס"ק ג' הנה במק"א הוכחתי דלדינא גם הרמב"ם מודה דלא חשדינן להבעל שיכוין לקלקלה. ושא"ה באומר גרשתי דזהו בגדר מה דקיי"ל דכל מה דאיכא לברורי מבררינן וכמבואר טעם זה ברמב"ם שם שכתב דאומרים להבעל אם כדבריך דגרשת אותה וחפץ אתה בהגירושין א"כ גרשה שנית בפנינו. ומזה הבאתי ראי' לדברי הט"ז בח"מ ריש סי' רצ"ו דבמיגו אם איכא לברורי מבררינן דהא בבעל שאמר גרשתי דנאמן זהו משום דבידו לגרשה ואפ"ה כתב הרמב"ם הטעם הזה דאם אמת הדבר גרש אותה עתה בפנינו. אבל היכא דלא שייך כן גם הרמב"ם מודה דלא חשדינן להבעל שיכשילנה ומהימן שפיר משום דבידו לגרשה. והארכתי בזה הרבה במק"א ואין העת גורם לי להאריך בזה: