עין יצחק חלק ב· רבי יצחק אלחנן ספקטור
סימן ל · ב
וזהו רק מצד חומרת חז"ל התם אבל מן הדין לא חיישינן שיכוין לקלקל לאשתו וכמש"כ התוס' בגיטין (דף ב' ע"ב) ד"ה דאתיוה בי תרי כו' דלא חיישינן שמא החתים במזיד עדים פסולין דאינו חשוד להכשילה וכ"כ התוס' בגיטין (דף כ"ז) ד"ה מעולם לא חתמנו כו' דאור"י דלא חשדינן ליה שישקר במזיד כו' דהא בעל שאמר גרשתי אשתי נאמן. ובב"מ (דף י"ח) בתוס' ד"ה מעולם לא חתמנו כו'. וכן מבואר בירושלמי גיטין פ"א ה"א וחש לומר שמא החתימו בעדים פסולין א"ר אבין אינו חשוד לקלקלה בידי שמים. וכ"כ הרא"ש בפ"א דגיטין סי' ב' ופ"ג דגיטין סי' ג' דאינו חשוד לקלקלה תדע דהא בעל שאמר גרשתי את אשתי נאמן כו'. ולכן זולת הטעם שכתב התורת גיטין בסי' ק"כ ס"ק י"ב על מה דהבעל נאמן מה"ת ע"פ דברי התוס' יבמות הנ"ל גבי חליצה. הנה בגט בידוע דהיא אשתו יש לנו עוד טעם להאמינו משום דבעל שאמר גרשתי את אשתי נאמן דבידו לגרשה ולא חיישינן ליה שיכוין לקלקלה: