עין יצחק חלק ב· רבי יצחק אלחנן ספקטור
סימן כט · ענף ב
ד
עכ"פ זה ברור דאף דנימא דבנ"ד לא מיפסל מה"ת כיון דהחזיק כו' עכ"ז מדרבנן מיפסל בנ"ד ג"כ ע"כ לכאורה אין מקום להקל בנ"ד. אך מחמת גודל העיגון ראיתי לפתוח בהצלה ב"ה. והוא דהא הגט פשוט סי' קכ"ט ס"ק מ"ג כתב בשם העיטור דשינה שם אביו הגט כשר בדיעבד משום דמקרי שינוי בדבר שא"צ לכתוב. וכיון דס"ל להעיטור דאף לכתחילה א"צ לכתוב שם האב ע"כ אם כתבן בשינוי כשר. אך לדינא העלה הג"פ להחמיר. אך זה אינו בתורת ודאי רק מספיקא כמש"כ הג"פ שם בשם הרשב"א דמסתפק אם צריך לכתוב שם האב לכתחילה ע"כ אם כתבו בשינוי פסול מספיקא. וכעין זה כתב ר"ע איגר זצ"ל בתשובה סי' קט"ז דלכן כותבין שם האב ע"פ עצמו משום דסמכינן בזה על דעת העיטור כו' ע"ש. עכ"פ חזינן דזה לא הוי פסול ברור. ובאמת נלע"ד דמה שכתב הב"י בסי' קכ"ט בשם הרמב"ם דלא יכתבו שם האב ע"פ עצמו והובא בחלקת מחוקק סי' ק"כ ס"ק י' ובתשובת רע"א שם. י"ל דזהו משום דאזיל הרמב"ם לטעמי' לפי מה דנתבאר בשיטתו דס"ל דשינה שם אביו פסול מה"ת ע"כ החמיר שלא לכתוב שם אביו ע"פ עצמו וקצרתי בזה הפרט:
ה
וכיון דנתבאר דעיקר פסול בשינה שם אביו אין זה פסול ברור רק דהוי עכ"פ ספיקא דדינא. ומה שכתבו האחרונים להחמיר בשינוי שם האב אף דנימא דא"צ לכתוב לכתחילה שם האב משום דזה דומה לשינוי שם עירו דהגט פסול אף האידנא דאין כותבין לכתחילה ג"כ שם עירו. הנה בספרי באר יצחק ח' אה"ע סי' י"ב ענף ב' כתבתי לחלק בין שינוי שם עירו לשינוי שם אביו דשאני שם עירו דהוי דבר שבמנין דאף דנתבטל הטעם צריך מנין אחר להתירו והארכתי שם. וע"כ אי נימא דאין לכתוב לכתחילה שם האב שפיר יש להסתפק ולומר דשינוי שם אביו כשר ואין זה דומה לשינוי שם דירתו וכמש"כ בארוכה בספרי שם. וכן כתבתי בספרי שם בשם שיטת הרבה פוסקים דס"ל דלא מיפסל שינוי רק במקום שצריך לכתוב ע"ש. לכן אי נימא דאין צריך לכתוב לכתחילה שם אביו וכמו שהכריע הגט מקושר דא"צ לכתוב שם אביהם לכתחילה ע"כ לפ"ז אף בשינה שם האב כשר. לכן הוי זה גופא ספיקא דדינא אם הלכה כהעיטור וסייעתו דא"צ לכתוב שם האב לכתחילה או דצריך לכתוב לכתחילה:
ו
והנה בספרי באר יצחק סי' י"ב ענף ד' הבאתי בשם הרא"ש דלשיטתו יש להחמיר בשינו שם דירתו וה"ה בשינו שם אביו משום חשש לעז ולא משום דצריך לכתוב לכתחילה. והעליתי שם דלשיטת הרא"ש יש מקום להקל בשינו שם אביו היכא דלא ידעו העדים והסופר במקום כתיבה ונתינה מן שמו של אביו כפי שם האמת שלו. דכיון דלא פשעו בזה ע"כ בכה"ג אינו פסול משום חשש לעז דבזה לא תקנו חז"ל למיפסל בשינוי. והארכתי שם בזה עפ"י שיטת הרא"ש בגיטין פ"ד (דף ל"ד) בפירושו להא דאמר רב אשי שם והוא דאיתחזק כו'. וסייעתו כפי שהובא בב"ש סי' קכ"ט ס"ק ו'. רק היכא דנתבטל הספירות דברים כגון דשינו בשמו ושמה אף היכא דלא פשעו העדים והסופר מ"מ בטל הגט מה"ת משום דהא בעינן ספר כריתות ויהי' ספירות דברים כתוב בהגט. אבל היכא דלא נתבטל ספירות דברים רק דתקנו חז"ל משום חשש לעז למיפסל בזה שפיר י"ל לשיטת הרא"ש וסייעתו הנ"ל דהיכא דלא ידעו מן שמו של אביו איך הוא נקרא במק"א אז לא תקנו חז"ל לפוסלו וכמש"כ בספרי שם. א"כ הא בנ"ד לא ידעו העדים והסופר מן שמו של אביו איך הוא נקרא באמת במקומו ע"כ כיון דהוחזק שם של אביו במ"כ ובמ"נ כמו שנכתב בהגט אין לנו לפוסלו בדיעבד לשיטת הרא"ש וסייעתו:
ז
אך יש להחמיר בנ"ד לשיטת הסמ"ג והמרדכי ובעה"ת בפי' להך והוא דאתחזק דגיטין (דף ל"ד) כמו שהובא שיטתם בב"ש סי' קכ"ט ס"ק ו'. ולשיטתם אין לנו מקום להקל אף היכא דלא ידעו העדים והסופר מן השם שיש במק"א וכמש"כ בספרי שם. אכן עכ"ז יש לדון בנ"ד ספק ספיקא להיתירא והוא דהא לשיטת העיטור דהובא בג"פ דאף בשינה שם אביו בפשיעה דידעו מן שמו האמת ועכ"ז שינו שמו דהכריע להכשיר וכמש"כ העה"ג להקל משום דזה מקרי שינוי במה שא"צ לכתוב. וכן כתבתי בספרי שם להביא בשם כמה פוסקים דלא מיפסל שינה רק במה שצריך לכתוב. וכן כתבתי בספרי שם ענף ה' שיש לדון כן אף בשיטת הרא"ש ע"ש. א"כ ממילא לפי הכרעת הגט מקושר דא"צ לכתוב שם אביו כלל אף לכתחילה א"כ מקרי זה שינוי במה שא"צ לכתוב ולכל הפחות יש לנו לומר דשיטת העיטור והעה"ג יהיה נחשב לספק א' עכ"פ. דהא חזינן דסמכינן ע"ז לכתוב שם אביו ע"פ עצמו וכמש"כ רע"א בתשובה כנ"ל. וע"כ לכה"פ נחשב זה לספק א'. א"כ היכא דלא ידעו במ"כ ובמ"נ מן שמו של אביו שיש לו במק"א באמת. דיש לנו עוד ספק א' ע"פ פלוגתת הרא"ש וסייעתו עם הסמ"ג וסייעתו בפירושם להך והוא דאתחזק כו'. וכמש"כ בארוכה מזה בספרי שם דנידון כזה תלוי בפלוגתתם. ע"כ יש לנו ספק ספיקא להיתירא בנ"ד. וידוע מה שכתבו הפוסקים להתיר בכמה עגונות ע"י ס"ס דפלוגתא וזה לא מקרי ס"ס נגד חזקת איסור א"א משום דשאני ספיקא דדינא כמו שכתבו האחרונים דאטו בשביל החזקה ישתנה הדין. ובמק"א הארכתי בזה הפרט ובפרט בנ"ד דלא הוי רק חשש דרבנן וכנ"ל. וגם בספק א' יש לדון להיתירא דהוי כמו כל ספק דרבנן דאזלינן לקולא. אך אין אנו צריכין לזה דהא יש לנו ספק ספיקא מעליא:
ח
ועוד דהא יש לנו ע"פ שיטות רוב הפוסקים לדון להיתירא ואף דאין זה מטעם אחד עכ"ז הא מבואר בח"מ סי' כ"ה ש"ך ס"ק י"ט וביו"ד סי' רמ"ב דבאיסור דרבנן יש לנו לדון למיזל בתר רובא אף דאינן מסכימים מטעם אחד יע"ש א"כ בנ"ד הא אינו אלא חשש מדרבנן כנ"ל. ועיין מזה בספרי באר יצחק ח' או"ח סי' ז'. וע"כ יש לנו ע"פ שיטות הפוסקים דיש מהן דס"ל להקל בשינה שם אביו לגמרי בכל גווני ויש מהן דיסברו להקל היכא דלא ידעו ולא עברו על תקנת חז"ל בפשיעה כנ"ל. א"כ יש לנו עפ"ז שיטות רוב פוסקים דלדידהו מותרת האשה להנשא ואף דאין זה מטעם אחד עכ"ז בדרבנן יש לנו להקל עפ"ז. וכיון דבנ"ד הוחזק שם מזמן רב כן בשם אביו דאין זה רק דרבנן ע"כ יש לנו לסמוך להקל על סמך הרוב הנ"ל: