אור ברסלב
עין יצחק חלק ב סימן כט › ענף א

עין יצחק חלק ב· רבי יצחק אלחנן ספקטור

סימן כט · ענף א

סימן כט

א

תשובה כי בעיקר שמו כאן שהוחזק בפ"כ ובעליי' לתורה במקום כתיבת ונתינת הגט בשם מרדכי בן שכנא הכהן ע"כ אין לנו לחוש במה שנודע אח"ז כי שמו מלידה הוא בשם אחר דעכ"ז כשר הגט שנכתב כפי השם שהוחזק במ"כ ובמ"נ וכמבואר בסי' קכ"ט סעי' י"ב. והמקור הוא בירושלמי גיטין פ"ד ה"ב והובא בתוס' גיטין (דף ל"ד) ד"ה והוא דאתחזק כו' וברא"ש שם ובר"ן שם. ומבואר ברא"ש שם דמי שמשנה שמו מחמת ממון או מחמת מרדין דגם זה מקרי הוחזק שם בשם זה וכשר אם כתבו במ"כ ובמ"נ כפי השם שהוחזק שם א"כ ה"ה בנ"ד כשר במה שכתבו כפי השם שהוחזק שם מפני טעמים כמוסים שלא יוודע שמו מלידה. וע"כ בחשש שינוי שמו כשר הגט. אך מה שיש לדון בנ"ד להחמיר הוא במה שנכתב שם אביו בשינוי שלא כפי השם האמיתי שהיה לאביו וזהו חשש גדול וכמבואר בסי' קכ"ט סעי' י' בשם תשובת הרא"ש. אך הביא שם יש מי שאומר אם הוחזק שם אביו בהשינוי אם נשאת לא תצא וזו היא דעת תשובת רש"י. אבל דיעה קמייתא דנקטו בסתמא משמע דאף בהוחזק בשינוי שם אביו ג"כ תצא. וכמש"כ התה"ד בסי' קל"ח והבית יוסף והגט פשוט בס"ק מ"ט בארוכה א"כ לכאורה אין מקום להקל בנ"ד:

ב

והנה בשינוי שם אביו כתבו הפוסקים דעיקרו הוא פסול מדרבנן משום חשש לעז. וכמש"כ הרא"ש בתשובה והובא בטור סי' קכ"ט ובבית יוסף שם והב"ש ס"ק י"ז וכמש"כ הגט פשוט בסי' קכ"ט ס"ק מ"ט. הן מטעמא דהוי שינוי במה שצריך לכתוב והן מטעם דשינוי שם האב דומה לשינוי שם דירתו דאף דהאידנא אין כותבין אף לכתחילה שם מקום דירתם עכ"ז בשינוי פסול משום לעז וכפי שכתבו האחרונים מזה. אך נלע"ד בשיטת הרמב"ם פ"ג מהל' גירושין ה' י"ד דכתב בשינה שם עירו ועירה אינו גט דמשמע דס"ל דשינוי שם דירתו בטל הגט מה"ת. וכן פסק השו"ע בסי' קכ"ט סעי' ג' וכמו שכתב הב"ש שם ס"ק ה' בשיטת הרמב"ם והמחבר דאפילו נמסר בע"מ הגט בטל מה"ת. וטעמם נלע"ד דהא קיי"ל לדינא דאם לא כתב שמו ושמה הגט בטל מה"ת וכמש"כ הר"ן בפ"ב דגיטין עלה דגיטין (דף כ') ובפ"ק דקדושין עלה דקדושין (דף ט') דלכן בטל הגט מה"ת אם לא כתב שמו ושמה משום דבעי ספר כריתות דספירת דברים יהיה בהגט ויהיה מוכח מי הוא המגרש והמתגרשת וכ"כ הבית יוסף בסי' קכ"ט בשם הרשב"א דבגט צריך לכתוב שמו ושמה שיהיה מוכח מהגט מי הוא המגרש והמתגרשת. ואף דבעידי מסירה קיי"ל דלא בעינן מוכח מתוכו עכ"ז בעי מוכח קצת שיהיה מוכח שמו ושמה בהגט. וזהו בכלל מש"כ הרמב"ם פ"א ה' גירושין ה"א שיהיה ענינו דבר הכורת בינו לבינה משום דבעינן ספירת דברים וכמש"כ הר"ן. ולכן פסק הרמב"ם דשינה שם עירו הגט בטל מה"ת משום דכיון דנכתב בשינוי בשם עיר אחרת ע"כ נתבטל ספר כריתות והספירות דברים דשמו ושמה. דהא אדרבה מוכח מהגט שלא נכתב לשם המגרש רק לאיש אחר דהא כל אדם נקרא ע"ש דירתו. וכן הוא שיטת המחבר שם ואף שפסק המחבר בסי' קכ"ח סעיף ב' דהאידנא אין כותבין שם דירתם עכ"ז שינוי דירתם גרע טפי ומיפסל מה"ת. ואף דהוי שינוי במה שא"צ לכתוב האידנא משום דע"י שינוי כזה נתבטל הספירות דברים. כן נלע"ד כוונת הרמב"ם והמחבר:

ג

וראיתי בגט פשוט סי' קכ"ח ס"ק י' שלא כתב כן בכוונת הרמב"ם ע"ש אבל העיקר כמש"כ. ולפ"ז יש לדון דה"ה בשינה שם אביו דלשיטת הרמב"ם והמחבר הגט פסול מה"ת דהא שינה שם אביו דומה לשינו שם דירתו וכמש"כ הב"י ושארי פוסקים וע"כ אף דנימא דא"צ לכתוב לכתחילה שם אביו עכ"ז הא גם שם דירתו אין כותבין האידנא ועכ"ז ס"ל להמחבר דמפסל מה"ת שינו שם דירתו מה"ט דנתבטל הספירות דברים. א"כ ה"ה וכש"כ בשינוי שם אביו דמיפסל מה"ת משום דנתבטל עי"ז הספירות דברים. והא דמשמע בהמחבר סי' קכ"ט סעי' י' בשינוי שם אביו דלא מיפסל אלא מדרבנן וכמבואר בתשובת הרא"ש שהובא בטור י"ל דשא"ה דהחזיק שם אביו בהשינוי כמבואר שם שחולק על תשובת רש"י. ע"כ בכה"ג לא נתבטל ע"י השינוי להספירות דברים ואינו פסול רק מדרבנן משום חשש לעז. אבל היכא דלא הוחזק בשם השינוי בשם אביו י"ל דמיפסל מה"ת בשינוי שם אביו כמו בשינוי שם עירו לשיטת הרמב"ם והשו"ע. והנה ראיתי בגט פשוט סי' קכ"ט ס"ק נ"א שכתב לתמוה על הב"ח ותמה עליו דהא אינו פסול אלא מדרבנן עכ"ל. אכן לפי מש"כ בשיטת הרמב"ם והמחבר אין כאן תימה על הב"ח כלל. ובאמת לשיטת התוס' דהובא בב"ש סי' קכ"ט ס"ק ה' דס"ל בשינוי שם עירו אינו פסול אלא מדרבנן וכן ס"ל לכמה פוסקים. ע"כ לדידהו ה"ה בשינוי שם אביו אינו פסול אלא מדרבנן דמנלן לחדש ולחלק בשינוי שם אביו. ולדידהו שפיר כתב הג"פ דשינו שם אביו אינו פסול אלא מדרבנן. אבל לדינא קשה להקל עפ"ז נגד שיטת הרמב"ם והמחבר דמשמע דס"ל דשינו שם עיר דירתו בטל מה"ת א"כ ה"ה שינוי שם אביו. ולכן שפיר כתב הב"ח לחוש ולהחמיר דשינו שם אביו יהיה בו פסול מה"ת. אך מש"כ הב"ח כן להעיר עפ"ז בדברי הרא"ש בתשובה אין זה הכרח כ"כ דמנלן דהרא"ש ס"ל כהרמב"ם בזה אבל לדינא יפה כתב הב"ח לחוש לזה. א"כ לפ"ז יש מקום לחוש בשינו שם אביו דיהיה בו פסול דאורייתא לשיטת הרמב"ם והמחבר. אך בנ"ד דהוחזק בשם אביו במקום כתיבה ונתינה בהשם ששינה שם אביו זמן רב בזה י"ל דאף לשיטת הרמב"ם והמחבר אינו פסול מה"ת רק מדרבנן משום דבאופן זה לא נתבטל הספירות דברים כיון דבאמת החזיק שם בשם זה לאביו רק מדרבנן מיפסל משום חשש לעז עדיין. ואחר כותבי כ"ז מצאתי ראיתי בספר גט מקושר לסדר גיטין אות קי"ז שכתב ג"כ וכפי שכתבתי ונתכוונתי לדבריו:

תוכן העניינים

עין יצחק חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה