אור ברסלב

עין יצחק חלק ב· רבי יצחק אלחנן ספקטור

סימן כט

סימן כח

נשאלתי באחד שבא לדור בעיר אחת והחזיק שם שמו ושם אביו בשם מרדכי בן שכנא הכהן וכן היה כתוב שמו ושם אביו בהפאס שלו וכן עלה לתורה וכמה פעמים עלה לדוכן לפי שהחזיק א"ע לכהן ושהה שם מספר ירחים ונשא אשה וכן נכתב בכתובה בשמות הללו וכן היה נקרא בפ"כ שם ומן שם אחר לא ידעו לו שם. משך שבתו היה שם ערך אחד עשר חדשים ואח"ז עזב את אשתו ועקבותיו לא נודעו ולאח"ז בקושי והוצאה רבה השיג אותו אבי האשה והביא אותו לעיר אחת וסידרו שמה ג"פ שיתן לאשתו ובהשמות הללו. ונשלח הג"פ ע"י שליח ובהרשאה כד"ת לאותו העיר שדרו שם ונמסר הגט כד"ת לאשתו. אחר זמן נודע כי הוא יליד עיר אחת במדינה אחרת ושמו מלידה שם הלל בן ליב ואינו כהן. רק אחר שנסע מן עיר לידתו ולקח פאס במדינה אחרת ובעיר אחרת החזיק שמו ושם אביו וכפי שם הכתוב בהפאס. ונשאלתי אם הגט כשר או לא והוא במקום עיגון כהיום:

ענף א

א

תשובה כי בעיקר שמו כאן שהוחזק בפ"כ ובעליי' לתורה במקום כתיבת ונתינת הגט בשם מרדכי בן שכנא הכהן ע"כ אין לנו לחוש במה שנודע אח"ז כי שמו מלידה הוא בשם אחר דעכ"ז כשר הגט שנכתב כפי השם שהוחזק במ"כ ובמ"נ וכמבואר בסי' קכ"ט סעי' י"ב. והמקור הוא בירושלמי גיטין פ"ד ה"ב והובא בתוס' גיטין (דף ל"ד) ד"ה והוא דאתחזק כו' וברא"ש שם ובר"ן שם. ומבואר ברא"ש שם דמי שמשנה שמו מחמת ממון או מחמת מרדין דגם זה מקרי הוחזק שם בשם זה וכשר אם כתבו במ"כ ובמ"נ כפי השם שהוחזק שם א"כ ה"ה בנ"ד כשר במה שכתבו כפי השם שהוחזק שם מפני טעמים כמוסים שלא יוודע שמו מלידה. וע"כ בחשש שינוי שמו כשר הגט. אך מה שיש לדון בנ"ד להחמיר הוא במה שנכתב שם אביו בשינוי שלא כפי השם האמיתי שהיה לאביו וזהו חשש גדול וכמבואר בסי' קכ"ט סעי' י' בשם תשובת הרא"ש. אך הביא שם יש מי שאומר אם הוחזק שם אביו בהשינוי אם נשאת לא תצא וזו היא דעת תשובת רש"י. אבל דיעה קמייתא דנקטו בסתמא משמע דאף בהוחזק בשינוי שם אביו ג"כ תצא. וכמש"כ התה"ד בסי' קל"ח והבית יוסף והגט פשוט בס"ק מ"ט בארוכה א"כ לכאורה אין מקום להקל בנ"ד:

ב

והנה בשינוי שם אביו כתבו הפוסקים דעיקרו הוא פסול מדרבנן משום חשש לעז. וכמש"כ הרא"ש בתשובה והובא בטור סי' קכ"ט ובבית יוסף שם והב"ש ס"ק י"ז וכמש"כ הגט פשוט בסי' קכ"ט ס"ק מ"ט. הן מטעמא דהוי שינוי במה שצריך לכתוב והן מטעם דשינוי שם האב דומה לשינוי שם דירתו דאף דהאידנא אין כותבין אף לכתחילה שם מקום דירתם עכ"ז בשינוי פסול משום לעז וכפי שכתבו האחרונים מזה. אך נלע"ד בשיטת הרמב"ם פ"ג מהל' גירושין ה' י"ד דכתב בשינה שם עירו ועירה אינו גט דמשמע דס"ל דשינוי שם דירתו בטל הגט מה"ת. וכן פסק השו"ע בסי' קכ"ט סעי' ג' וכמו שכתב הב"ש שם ס"ק ה' בשיטת הרמב"ם והמחבר דאפילו נמסר בע"מ הגט בטל מה"ת. וטעמם נלע"ד דהא קיי"ל לדינא דאם לא כתב שמו ושמה הגט בטל מה"ת וכמש"כ הר"ן בפ"ב דגיטין עלה דגיטין (דף כ') ובפ"ק דקדושין עלה דקדושין (דף ט') דלכן בטל הגט מה"ת אם לא כתב שמו ושמה משום דבעי ספר כריתות דספירת דברים יהיה בהגט ויהיה מוכח מי הוא המגרש והמתגרשת וכ"כ הבית יוסף בסי' קכ"ט בשם הרשב"א דבגט צריך לכתוב שמו ושמה שיהיה מוכח מהגט מי הוא המגרש והמתגרשת. ואף דבעידי מסירה קיי"ל דלא בעינן מוכח מתוכו עכ"ז בעי מוכח קצת שיהיה מוכח שמו ושמה בהגט. וזהו בכלל מש"כ הרמב"ם פ"א ה' גירושין ה"א שיהיה ענינו דבר הכורת בינו לבינה משום דבעינן ספירת דברים וכמש"כ הר"ן. ולכן פסק הרמב"ם דשינה שם עירו הגט בטל מה"ת משום דכיון דנכתב בשינוי בשם עיר אחרת ע"כ נתבטל ספר כריתות והספירות דברים דשמו ושמה. דהא אדרבה מוכח מהגט שלא נכתב לשם המגרש רק לאיש אחר דהא כל אדם נקרא ע"ש דירתו. וכן הוא שיטת המחבר שם ואף שפסק המחבר בסי' קכ"ח סעיף ב' דהאידנא אין כותבין שם דירתם עכ"ז שינוי דירתם גרע טפי ומיפסל מה"ת. ואף דהוי שינוי במה שא"צ לכתוב האידנא משום דע"י שינוי כזה נתבטל הספירות דברים. כן נלע"ד כוונת הרמב"ם והמחבר:

ג

וראיתי בגט פשוט סי' קכ"ח ס"ק י' שלא כתב כן בכוונת הרמב"ם ע"ש אבל העיקר כמש"כ. ולפ"ז יש לדון דה"ה בשינה שם אביו דלשיטת הרמב"ם והמחבר הגט פסול מה"ת דהא שינה שם אביו דומה לשינו שם דירתו וכמש"כ הב"י ושארי פוסקים וע"כ אף דנימא דא"צ לכתוב לכתחילה שם אביו עכ"ז הא גם שם דירתו אין כותבין האידנא ועכ"ז ס"ל להמחבר דמפסל מה"ת שינו שם דירתו מה"ט דנתבטל הספירות דברים. א"כ ה"ה וכש"כ בשינוי שם אביו דמיפסל מה"ת משום דנתבטל עי"ז הספירות דברים. והא דמשמע בהמחבר סי' קכ"ט סעי' י' בשינוי שם אביו דלא מיפסל אלא מדרבנן וכמבואר בתשובת הרא"ש שהובא בטור י"ל דשא"ה דהחזיק שם אביו בהשינוי כמבואר שם שחולק על תשובת רש"י. ע"כ בכה"ג לא נתבטל ע"י השינוי להספירות דברים ואינו פסול רק מדרבנן משום חשש לעז. אבל היכא דלא הוחזק בשם השינוי בשם אביו י"ל דמיפסל מה"ת בשינוי שם אביו כמו בשינוי שם עירו לשיטת הרמב"ם והשו"ע. והנה ראיתי בגט פשוט סי' קכ"ט ס"ק נ"א שכתב לתמוה על הב"ח ותמה עליו דהא אינו פסול אלא מדרבנן עכ"ל. אכן לפי מש"כ בשיטת הרמב"ם והמחבר אין כאן תימה על הב"ח כלל. ובאמת לשיטת התוס' דהובא בב"ש סי' קכ"ט ס"ק ה' דס"ל בשינוי שם עירו אינו פסול אלא מדרבנן וכן ס"ל לכמה פוסקים. ע"כ לדידהו ה"ה בשינוי שם אביו אינו פסול אלא מדרבנן דמנלן לחדש ולחלק בשינוי שם אביו. ולדידהו שפיר כתב הג"פ דשינו שם אביו אינו פסול אלא מדרבנן. אבל לדינא קשה להקל עפ"ז נגד שיטת הרמב"ם והמחבר דמשמע דס"ל דשינו שם עיר דירתו בטל מה"ת א"כ ה"ה שינוי שם אביו. ולכן שפיר כתב הב"ח לחוש ולהחמיר דשינו שם אביו יהיה בו פסול מה"ת. אך מש"כ הב"ח כן להעיר עפ"ז בדברי הרא"ש בתשובה אין זה הכרח כ"כ דמנלן דהרא"ש ס"ל כהרמב"ם בזה אבל לדינא יפה כתב הב"ח לחוש לזה. א"כ לפ"ז יש מקום לחוש בשינו שם אביו דיהיה בו פסול דאורייתא לשיטת הרמב"ם והמחבר. אך בנ"ד דהוחזק בשם אביו במקום כתיבה ונתינה בהשם ששינה שם אביו זמן רב בזה י"ל דאף לשיטת הרמב"ם והמחבר אינו פסול מה"ת רק מדרבנן משום דבאופן זה לא נתבטל הספירות דברים כיון דבאמת החזיק שם בשם זה לאביו רק מדרבנן מיפסל משום חשש לעז עדיין. ואחר כותבי כ"ז מצאתי ראיתי בספר גט מקושר לסדר גיטין אות קי"ז שכתב ג"כ וכפי שכתבתי ונתכוונתי לדבריו:

ענף ב

ד

עכ"פ זה ברור דאף דנימא דבנ"ד לא מיפסל מה"ת כיון דהחזיק כו' עכ"ז מדרבנן מיפסל בנ"ד ג"כ ע"כ לכאורה אין מקום להקל בנ"ד. אך מחמת גודל העיגון ראיתי לפתוח בהצלה ב"ה. והוא דהא הגט פשוט סי' קכ"ט ס"ק מ"ג כתב בשם העיטור דשינה שם אביו הגט כשר בדיעבד משום דמקרי שינוי בדבר שא"צ לכתוב. וכיון דס"ל להעיטור דאף לכתחילה א"צ לכתוב שם האב ע"כ אם כתבן בשינוי כשר. אך לדינא העלה הג"פ להחמיר. אך זה אינו בתורת ודאי רק מספיקא כמש"כ הג"פ שם בשם הרשב"א דמסתפק אם צריך לכתוב שם האב לכתחילה ע"כ אם כתבו בשינוי פסול מספיקא. וכעין זה כתב ר"ע איגר זצ"ל בתשובה סי' קט"ז דלכן כותבין שם האב ע"פ עצמו משום דסמכינן בזה על דעת העיטור כו' ע"ש. עכ"פ חזינן דזה לא הוי פסול ברור. ובאמת נלע"ד דמה שכתב הב"י בסי' קכ"ט בשם הרמב"ם דלא יכתבו שם האב ע"פ עצמו והובא בחלקת מחוקק סי' ק"כ ס"ק י' ובתשובת רע"א שם. י"ל דזהו משום דאזיל הרמב"ם לטעמי' לפי מה דנתבאר בשיטתו דס"ל דשינה שם אביו פסול מה"ת ע"כ החמיר שלא לכתוב שם אביו ע"פ עצמו וקצרתי בזה הפרט:

ה

וכיון דנתבאר דעיקר פסול בשינה שם אביו אין זה פסול ברור רק דהוי עכ"פ ספיקא דדינא. ומה שכתבו האחרונים להחמיר בשינוי שם האב אף דנימא דא"צ לכתוב לכתחילה שם האב משום דזה דומה לשינוי שם עירו דהגט פסול אף האידנא דאין כותבין לכתחילה ג"כ שם עירו. הנה בספרי באר יצחק ח' אה"ע סי' י"ב ענף ב' כתבתי לחלק בין שינוי שם עירו לשינוי שם אביו דשאני שם עירו דהוי דבר שבמנין דאף דנתבטל הטעם צריך מנין אחר להתירו והארכתי שם. וע"כ אי נימא דאין לכתוב לכתחילה שם האב שפיר יש להסתפק ולומר דשינוי שם אביו כשר ואין זה דומה לשינוי שם דירתו וכמש"כ בארוכה בספרי שם. וכן כתבתי בספרי שם בשם שיטת הרבה פוסקים דס"ל דלא מיפסל שינוי רק במקום שצריך לכתוב ע"ש. לכן אי נימא דאין צריך לכתוב לכתחילה שם אביו וכמו שהכריע הגט מקושר דא"צ לכתוב שם אביהם לכתחילה ע"כ לפ"ז אף בשינה שם האב כשר. לכן הוי זה גופא ספיקא דדינא אם הלכה כהעיטור וסייעתו דא"צ לכתוב שם האב לכתחילה או דצריך לכתוב לכתחילה:

ו

והנה בספרי באר יצחק סי' י"ב ענף ד' הבאתי בשם הרא"ש דלשיטתו יש להחמיר בשינו שם דירתו וה"ה בשינו שם אביו משום חשש לעז ולא משום דצריך לכתוב לכתחילה. והעליתי שם דלשיטת הרא"ש יש מקום להקל בשינו שם אביו היכא דלא ידעו העדים והסופר במקום כתיבה ונתינה מן שמו של אביו כפי שם האמת שלו. דכיון דלא פשעו בזה ע"כ בכה"ג אינו פסול משום חשש לעז דבזה לא תקנו חז"ל למיפסל בשינוי. והארכתי שם בזה עפ"י שיטת הרא"ש בגיטין פ"ד (דף ל"ד) בפירושו להא דאמר רב אשי שם והוא דאיתחזק כו'. וסייעתו כפי שהובא בב"ש סי' קכ"ט ס"ק ו'. רק היכא דנתבטל הספירות דברים כגון דשינו בשמו ושמה אף היכא דלא פשעו העדים והסופר מ"מ בטל הגט מה"ת משום דהא בעינן ספר כריתות ויהי' ספירות דברים כתוב בהגט. אבל היכא דלא נתבטל ספירות דברים רק דתקנו חז"ל משום חשש לעז למיפסל בזה שפיר י"ל לשיטת הרא"ש וסייעתו הנ"ל דהיכא דלא ידעו מן שמו של אביו איך הוא נקרא במק"א אז לא תקנו חז"ל לפוסלו וכמש"כ בספרי שם. א"כ הא בנ"ד לא ידעו העדים והסופר מן שמו של אביו איך הוא נקרא באמת במקומו ע"כ כיון דהוחזק שם של אביו במ"כ ובמ"נ כמו שנכתב בהגט אין לנו לפוסלו בדיעבד לשיטת הרא"ש וסייעתו:

ז

אך יש להחמיר בנ"ד לשיטת הסמ"ג והמרדכי ובעה"ת בפי' להך והוא דאתחזק דגיטין (דף ל"ד) כמו שהובא שיטתם בב"ש סי' קכ"ט ס"ק ו'. ולשיטתם אין לנו מקום להקל אף היכא דלא ידעו העדים והסופר מן השם שיש במק"א וכמש"כ בספרי שם. אכן עכ"ז יש לדון בנ"ד ספק ספיקא להיתירא והוא דהא לשיטת העיטור דהובא בג"פ דאף בשינה שם אביו בפשיעה דידעו מן שמו האמת ועכ"ז שינו שמו דהכריע להכשיר וכמש"כ העה"ג להקל משום דזה מקרי שינוי במה שא"צ לכתוב. וכן כתבתי בספרי שם להביא בשם כמה פוסקים דלא מיפסל שינה רק במה שצריך לכתוב. וכן כתבתי בספרי שם ענף ה' שיש לדון כן אף בשיטת הרא"ש ע"ש. א"כ ממילא לפי הכרעת הגט מקושר דא"צ לכתוב שם אביו כלל אף לכתחילה א"כ מקרי זה שינוי במה שא"צ לכתוב ולכל הפחות יש לנו לומר דשיטת העיטור והעה"ג יהיה נחשב לספק א' עכ"פ. דהא חזינן דסמכינן ע"ז לכתוב שם אביו ע"פ עצמו וכמש"כ רע"א בתשובה כנ"ל. וע"כ לכה"פ נחשב זה לספק א'. א"כ היכא דלא ידעו במ"כ ובמ"נ מן שמו של אביו שיש לו במק"א באמת. דיש לנו עוד ספק א' ע"פ פלוגתת הרא"ש וסייעתו עם הסמ"ג וסייעתו בפירושם להך והוא דאתחזק כו'. וכמש"כ בארוכה מזה בספרי שם דנידון כזה תלוי בפלוגתתם. ע"כ יש לנו ספק ספיקא להיתירא בנ"ד. וידוע מה שכתבו הפוסקים להתיר בכמה עגונות ע"י ס"ס דפלוגתא וזה לא מקרי ס"ס נגד חזקת איסור א"א משום דשאני ספיקא דדינא כמו שכתבו האחרונים דאטו בשביל החזקה ישתנה הדין. ובמק"א הארכתי בזה הפרט ובפרט בנ"ד דלא הוי רק חשש דרבנן וכנ"ל. וגם בספק א' יש לדון להיתירא דהוי כמו כל ספק דרבנן דאזלינן לקולא. אך אין אנו צריכין לזה דהא יש לנו ספק ספיקא מעליא:

ח

ועוד דהא יש לנו ע"פ שיטות רוב הפוסקים לדון להיתירא ואף דאין זה מטעם אחד עכ"ז הא מבואר בח"מ סי' כ"ה ש"ך ס"ק י"ט וביו"ד סי' רמ"ב דבאיסור דרבנן יש לנו לדון למיזל בתר רובא אף דאינן מסכימים מטעם אחד יע"ש א"כ בנ"ד הא אינו אלא חשש מדרבנן כנ"ל. ועיין מזה בספרי באר יצחק ח' או"ח סי' ז'. וע"כ יש לנו ע"פ שיטות הפוסקים דיש מהן דס"ל להקל בשינה שם אביו לגמרי בכל גווני ויש מהן דיסברו להקל היכא דלא ידעו ולא עברו על תקנת חז"ל בפשיעה כנ"ל. א"כ יש לנו עפ"ז שיטות רוב פוסקים דלדידהו מותרת האשה להנשא ואף דאין זה מטעם אחד עכ"ז בדרבנן יש לנו להקל עפ"ז. וכיון דבנ"ד הוחזק שם מזמן רב כן בשם אביו דאין זה רק דרבנן ע"כ יש לנו לסמוך להקל על סמך הרוב הנ"ל:

ענף ג

ט

וכן יש לנו לסמוך על הגהות תוס' יו"ט לטור אה"ע הנדפס בחי' הרשב"א לקידושין בסוף. עלה דאה"ע סי' קכ"ט דכתב דאם החזיק לאביו בשם השינוי דמהני כמו דמהני בשמו. וגם הא הגט מקושר בס"ק כ"ג העלה דמהני החזיק שם אביו כמו דמהני החזיק בשמו. וגם ראיתי בספר נודע בשערים על אה"ע סי' קכ"ט סעי' י' דהביא תשובה בשם הגאון ר' חיים מוואלאזין זצ"ל בגט א' שהחזיק שם אביו במקום כו"נ שלא בשמו האמיתי שהיה לו והעלה להתיר ע"פ הטעם דכיון דלא ידעו במקום כו"נ של הגט מן שמו של אביו רק סברו דאביו נקרא בשם שהחזיק לו בנו ע"כ אין לפוסלו משום לעז דלא שייך חשש לעז בזה כיון דאינם יודעים שם מן השם שיש לאביו במק"א והאריך בזה. וכן ראיתי בתשובת בית דוד סי' כ' שהעלה להקל היכא דאינם יודעים מן השם שיש לאביו במק"א. ואף דמן התה"ד סי' קל"ח שכתב הטעם דאין יכול להעלות שם אחר לאביו לא נראה כן. מ"מ העיקר לדינא דהטעם הוא משום לעז דמקום כו"נ כו'. א"כ לפ"ז בנ"ד דאינם יודעים מן השם שיש לאביו במק"א ע"כ יש להקל בנ"ד:

י

ולענ"ד נראה להסביר זה ביותר ביאור דאף דנימא לחוש לחשש לעז של מקום דירתו שהיה לאביו היינו אולי תבא האשה להנשא שם ע"פ סמך הגט שיש בידה לראיה על הגירושין דאז יוציאו לעז באותו העיר. דזה אינו רק בזמן הקודם דלא היו גונזין הגט והיה נשאר הגט בידה לראיה כמבואר בב"מ (דף י"ח). אבל האידנא דגונזין הגט כמבואר בסדר הגט סעי' פ"ו ובב"ש סי' ק"ל ס"ק א' וברדב"ז ח"ג סי' ת"מ. א"כ לא שייך לעז מן אנשי מקום אחר וכיון דבמקום כתיבה ונתינה אינם יודעים כלל מן השם האחר שיש לאביו. א"כ בעת כו"נ ובמקום כו"נ דהוחזק שם בשמו ובשם אביו רק כפי השם שכתבו ע"כ ממילא לא שייך חשש לעז בזה. ומה שיש לדון בזה דהא קיי"ל דבר שבמנין צריך מנין אחר להתירו אף שבטל הטעם. הנה כתבתי כבר בספרי באר יצחק ח' אה"ע סי' ח' ענף ו' להאריך בזה הפרט והעליתי דבכה"ג לא שייך להחמיר משום דבר שבמנין כו' ע"ש. ועוד דהא פסול שם אביו לא היה מעולם התקנה ע"ז למיפסל ליה בפירוש רק דילפינן זה מן שינה שם עירו ועירה דפסלו חז"ל לחוש לחשש לעז וכנ"ל ע"כ לא שייך לדון בזה כלל להך דבר שבמנין וקצרתי:

יא

ולכאורה יש להוכיח כדברי התה"ד סי' קל"ח שכתב בפשיטות דאין יכול הבן להחזיק לאביו שם אחר וכמש"כ הב"ש בשמו בס"ק כ'. דהנה בב"ב (ד' קט"ו ע"ב) אמרינן למילף דבני בנים ה"ה כבנים לנחלה מן הא דכתיב אלה בני שעיר וצבעון וענה כו' מלמד שבא צבעון על אמו והוליד ענה. וכ"כ התוס' בפסחים (דף נ"ד) ד"ה אלה בני שעיר כו' ע"ש. ואי נימא דיכול הבן להחזיק לאביו שם אחר א"כ י"ל דמסתמא לא היה ידוע לכל ממה שבא צבעון על אמו. והיו סבורים שהוא בנו של שעיר והוחזק בפי כל בשם בנו של שעיר ובאמת אף שהיה בנו של צבעון עכ"ז נכתב ג"כ שהוא בנו של שעיר. וי"ל דאשמעינן הך קרא למיכתב עליו דהוא בנו של שעיר להורות לנו דשייך לכתוב בנו של אביו אף בשינוי השם ונפ"מ לכמה ענינים. אכן לפי התה"ד אתי שפיר דהא אינו מועיל החזקת שם אחר לאביו. וע"כ שפיר הוכיחו ממה דנכתב בני שעיר דבני בנים ה"ה כבנים. אכן באמת אין זה ראיה כלל דעדיין י"ל דהיכא דידע הבן מן שם אביו האמת איך הוא רק דרוצה לשנות לאביו בשם אחר. בזה שפיר י"ל עדיין דשייך לכתוב ע"ז לשון בן מי שיש לו שם כזה עכ"פ בפי אחרים שלא בטעות. אבל היכא דאינו יודע הבן את אביו האמיתי שלו רק ע"י טעות סובר שזה האיש האחר הוא אביו כמו בענה דטעה וסבר דהוא בנו של שעיר א"כ מקרי זה הוחזק בטעות ע"כ לא מהני בזה מה דהוחזק ע"ש בנו של שעיר וזה פשוט. וכן י"ל בזה עוד לפמש"כ הרשב"ם בב"ב (דף קט"ו ע"ב) שם מדכתיב בני שעיר יושבי הארץ דענה היה יורש של שעיר. א"כ שפיר הוכיחו מזה דבני בנים ה"ה כבנים לירושה דאל"כ אף דשייך לכתוב בנו של שעיר ע"י מה דהחזיק א"ע בשם אביו כזה עכ"ז אין לו דין יורש שלו. [והנה בוישלח פ' ל"ו פסוק כ"ד כתיב ואלה בני צבעון ואיה וענה כו' ברעותו את החמרים לצבעון אביו משמע מזה דענה ידע דצבעון הוא אביו וקצרתי]. וע"כ עדיין י"ל דאף ע"י מה דהחזיק לו לקרות א"ע ע"ש אביו בשינוי השם דשייך ג"כ להיות מועיל בזה הוחזק כמו דמהני הוחזק גבי שמו:

יב

ועוד דאף דנימא דלא שייך למכתב בן מי שיש לו שם כזה היכא דבאמת אין לאביו שם כזה השינוי עכ"ז גבי גיטין אין למיפסל. דהא כבר נתבאר דשיטת הפוסקים הוא דשינה שם אביו אינו פסול אלא מדרבנן משום חשש לעז רק היכא דנתבטל הספירות דברים ע"י זה השינוי אז י"ל דבטל מה"ת. א"כ היכא דהוחזק למקרי בשם אביו בשם השינוי שהחזיק א"ע דבכה"ג אינו בטל מה"ת דבזה לא נתבטל הספירות דברים כנ"ל בארוכה. ועיקר הפסול בזה הוא רק מדרבנן משום לעז כנ"ל. א"כ היכא דבני מקום כתיבה ונתינה אינם יודעים מן השם שיש לאביו במק"א דלא שייך חשש לעז בזה. א"כ זה דומה ממש לשינוי שם מקום לידה דאף דהוי שקר גמור מ"מ כשר בדיעבד במקום הדחק. אך הפוסקים כתבו לחלק דשאני שינוי שם אביו די"ל דהוי שינוי במה שצריך לכתוב א"כ יש בזה חשש לעז וכמש"כ בספרי באר יצחק. או דשם אביו דומה לשם מקום דירתו דנפסל ג"כ משום חשש לעז וכמש"כ הפוסקים. א"כ היכא דהוחזק כאן במ"כ ובמ"נ בשינוי השם לאביו ואינם יודעים כלל מן שם אביו האמת איך הוא נקרא. א"כ כיון דלא שייך חשש לעז בכזה ע"כ אף דנימא דלא שייך ע"ז לשון הנכתב דהוא בנו של מי שיש לו שם השינוי כזה. עכ"ז הגט כשר בדיעבד במקום עיגון כיון דלא שייך לעז בזה ודומה לשינו מקום לידתו וכנ"ל:

יג

ועדיין יש לדון להחמיר בנ"ד במה שכתבו עליו הכהן ובאמת אינו כהן דאף דנימא דמהני החזקתו לשם אביו בשינוי השם האחר עכ"ז במה דהחזיק א"ע לכהן במ"כ ונתינה זה אינו מועיל כלל להיות נכתב עליו הכהן. אך גם בזה י"ל דמהני מה דהוחזק לכהן שם אף דהוי בשקר גמור דהא עיקר חומרת הנו"ב במ"ק סי' פ"ט להחמיר בכתבו כהן על מי שאינו כהן משום דזה דומה לשינו שם אביו דפסול משום חשש לעז כו'. וכ"כ בכמה תשובות האחרונים להחמיר ע"פ טעם זה. א"כ כמו דמהני מה דהחזיק שם אביו בהשינוי השם שם במ"כ ובמ"נ דאם כתבו כפי השם שהחזיק לאביו שם דכשר כיון דלא ידעי שם במ"כ ובמ"נ כלל מן השם שיש לו באמת וכנ"ל. דממילא ה"ה במה דהחזיק שם לכהן זמן רב וסברו הכל שם שהוא כהן ע"כ ממילא לא שייך חשש לעז דעיקר הפסול הוא בזה ג"כ משום חשש לעז וכמש"כ האחרונים. א"כ בכה"ג דסוברים במ"כ ובמ"נ דהוא באמת כהן דהוחזק שם לכהן זמן רב א"כ ממילא לא שייך חשש לעז בזה כמו בשם השינוי של האב דמהני מה דהוחזק שם ולא ידעי כלל משם אביו האמיתי כנ"ל:

יד

ולכאורה יש להביא קצת ראיה לזה ולדון דאף מי שאינו כהן באמת עכ"ז כיון דהוחזק לכהן יכולים לכתוב עליו דהוא כהן. דאל"כ יש להעיר לפי מה שכתב המג"א בסי' ר"א ס"ק ד' דאין אנו בקיאים ביחוסי כהונה ע"ש. א"כ לפ"ז יש להעיר איך כותבין כהן לכתחילה בגט הא לכתחילה בודאי יש לחוש שמא הוא אינו כהן באמת וכתיבת כהן בגט אין זה לעיכובא. וע"כ מוכח דבאמת זה אינו חשש כלל דכיון דהוחזק בפי כל לכהן א"כ ממילא צריכין לכתוב עליו דהוא כהן כמו דהוחזק. א"כ ה"ה בנ"ד כיון דהוחזק עכ"פ שם לכהן לא שייך חשש לעז כלל בזה. ואף דעל זה הראיה קשה לסמוך משום דיש לחלק בפשיטות בזה. אך כעין זה מצינו בב"מ (דף ק"ד) וב"ב (דף ז') בהאומר בית כור אני מוכר לך כו' והוא דמתקרי בית כור. הרי דאף דבאמת אינו כן עכ"ז כיון דנקרא כן בפי כל ע"כ שפיר שייך ע"ז לשון בית כור וה"ה בנ"ד ועיין בב"ב (דף ל') נכסי דבר סיסין כו' וקצרתי:

ענף ד

טו

ועוד דהא כבר כתבתי בספרי באר יצחק ח' אה"ע סי' י"ב בקונטרס מיוחד על גט שכתבו כהן על אינו כהן דיש להכשירו במקום עיגון וביארתי שם בטוב טעם הכל על נכון בעז"ה. והנה כעת נזכרתי מה דיש להעיר בעיקר מילתא דנא מן מה דכתב החלקת מחוקק באה"ע סי' י"ג ס"ק ז' ובב"ש ס"ק י"ג שם להשיג על המהר"ם מלובלין סי' קי"ז שכתב בגט א' דטעה הסופר וכתב בגט הראשון לוי והוא לא היה לוי וכתבו גט שני דהעלה להקל שלא להמתין צ' יום לאחר גט שני ע"פ סברת הר"ת דגיטין (דף צ') והשיגו עליו כי דין של הר"ת הוא דוקא בגט הניתן משום חומרא אבל אם גט הראשון הוא בטל מן הדין בזה צריכין להמתין צ' יום לאחר גט שני ע"ש. א"כ מבואר להדיא בח"מ ובב"ש דס"ל בכתבו לוי על מי שאינו לוי דהגט בטל מן הדין. א"כ ה"ה בכתבו כהן על מי שאינו כהן הגט בטל מן הדין. ומוכח מזה דלא כמש"כ בספרי להקל בזה במקום עיגון. ותמהני על הנו"ב במ"ק סי' פ"ט ובנו"ב מ"ת סי' ק"ט ששקיל וטרי בזה וכן רע"א זצ"ל בתשובה ולא הביאו להעיר מן הך דסי' י"ג בח"מ וב"ש הנ"ל. אכן באמת י"ל דהמהר"ם מלובלין דס"ל שם לדמות עובדא זו להך דגיטין (דף צ') בתוס' שם בשם הר"ת בגט הניתן רק מפני חומרא ולעז ולא מן הדין משום דס"ל באמת כמו שכתבתי בספרי באר יצחק להקל בכתבו כהן על מי שאינו כהן אם הוא מקום הדחק. ע"כ שפיר דימה זה המהר"ם מלובלין שם להך דהר"ת משום דס"ל להמהר"ם מלובלין דגט זה אינו בטל מן הדין. ומיושב באמת לפ"ז השגת הח"מ והב"ש הנ"ל עליו. ויהיה סייעתא מן המהר"ם לובלין הנ"ל דס"ל כמש"כ בספרי שם:

טז

אך בנ"ד דהוחזק לכהן בעיני כל במ"כ ובמ"נ בודאי יש להקל במקום עיגון וכמש"כ בשינוי בשם אביו כנ"ל. ואחר כותבי כ"ז מצאתי ראיתי בשו"ת מים חיים מהגאון ר' חיים כהן ראפפארט זצ"ל מאוסטרהא סי' מ"א בגט א' שכתבו עליו הלוי והוא אינו לוי והוחזק שם ללוי בעיני כל. דכתב לדמות זה לשינה שם אביו והוחזק והעיר ג"כ בכמה ענינים כעין מה שכתבתי וכוונתי לדעתו בעז"ה. ואף דשם מיירי בנשאת ובנ"ד הא לא נשאת עכ"ז הסברות שלו כפי מש"כ שם זה שייך ג"כ לדון להקל מטעם זה אף בלא נשאת ע"ש. ומה שכתבתי בספרי באר יצחק סי' י"ב סוף ענף ו' להחמיר בכזה בקיבלה הגט ע"י שליח דזהו ע"פ דברי הצ"צ סי' פ"ג דכתב להחמיר בגט ע"י שליח. זהו דוקא בשינו שם אבי האשה מהטעם דלא עשאו שליח לגרש אשה זו כלל כמש"כ שם הצ"צ. אבל היכא דנעשה השינוי בשם אבי האיש לא שייך סברא זו דהא אומר בפיו בפירוש דהוא מגרש את אשתו. וגם בעיקר דברי הצ"צ העיר בתשובת רע"א זצ"ל סי' קי"ז להקשות עליו. ושם בסי' קי"ח כתב רע"א לדון מטעם אחר דלכן גרע ע"י שליח משום דכיון דיש ריעותא בהגט אינו נאמן השליח לומר דהוא שלוחו של הבעל הלז כו' ע"ש. וי"ל דזהו דוקא היכא דליכא עדים אחרים להעיד ע"ז זולת השליח. אבל בנ"ד דהב"ד שסידרו את הגט יודעים מזה באר היטב ע"כ לא שייך להחמיר מטעם הלז ג"כ בנ"ד. ובפרט דהוחזק שם במ"כ ובמ"נ בשם זה כפי שנכתב בהגט וגם לא ידעו שם מן שם אחר של אביו והוחזק שם לכהן מכבר ע"כ אין זה מקרי ריעותא כלל דהא לפי דעתם דהיו סוברים באמת דכן הוא שמו של אביו כפי שנכתב בהגט והוא כהן ע"כ לא היה באפשרי בידם לכתוב באופן אחר לפי דעתם וע"כ אין זה מקרי ריעותא כלל. ולכן יש להקל בנ"ד אף דהיה הגט ע"י שליח כיון דהוא מקום עיגון:

ידידו יצחק אלחנן בהרב מו"ה ישראל איסר זצ"ל החופ"ק

תוכן העניינים

עין יצחק חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה