עין יצחק חלק ב· רבי יצחק אלחנן ספקטור
סימן יט · ענף ו
לו
וע"פ מה שנתבאר בשם המהר"ם פאדוואה דיש להקל אם נכתב בת פ' לחוד ויש להמציא עוד סניף קצת להיתרא בנ"ד עפ"י שיטת המפרשים והמהרש"א בתוס' גיטין (דף פ') בד"ה ושם עירו דלא תקנו חז"ל לפסול שינוי רק במה שמעכב כתיבתו בדיעבד. והובא שיטה זו באריכות בתשו' ר' עקיבא איגר זצ"ל בסי' קט"ז ע"ש. ומה שיש להקשות ע"ז השיטה כתבתי מזה בספרי באר יצחק סי' י"ב ענף א' עיי"ש. וכבר כתבתי במק"א להוכיח כשיטה הנ"ל מהא דגיטין (דף כ' ע"א) דאיתא שם למאי ניחוש לה הא בעי שינה שמו ושמה ופי' רש"י משום דתנן לקמן דפסול אלמא דצריך לכתוב שמו ושמה ואית דלא גרסי שינה עכ"ל. א"כ לגירסא א' דגריס הא בעינן שינה שמו ושמה קשה דמה שייכות לזה הך שינה שמו דהא לא מיירי התם רק בלא כתב כלל. א"כ קשה איך מוכיח ממשנה שינה שמו דצריך לכתוב שמו ושמה. כמש"כ רש"י אלמא צריך לכתוב שמו ושמה. אבל לשיטת מפרשים הנ"ל ניחא משום דס"ל להך גירסא כשיטה הנ"ל דשינה לא פסיל רק במה שמעכב כתיבתו דיעבד ע"כ קאמר הא בעי שינה דמוכח דכיון דשינה. פסול ממילא צריך לכתוב שמו. דאין לומר דאף במה שצריך לכתוב לכתחילה ג"כ פוסל שינוי. דא"כ קשה דלמה צריך להוכיח דצריך לכתוב שמו מהא דשינה שמו פסול. הא יש להוכיח זה ממשנה הקודמת לקמן (דף ל"ד) דהתקין ר"ג לכתוב איש פ' וכל שם שיש לו דמוכח מזה דצריך לכתוב שמו [וידוע מש"כ הג"פ בסי' קכ"ח ס"ק י' ליישב סוגית הש"ס דגיטין (דף כ') הנ"ל לשיטת רבינו יואל דכיון דצריך לכתוב לכתחילה עכ"פ ע"כ אין כאן חשש דלמא אקדים זוזי לספרא לכתוב כן. וכן כתב הפני יהושע לגיטין (דף כ"ד) ר"פ ג'. וקצרתי]. וע"כ מוכח דלכן לא הוכיחו שם בש"ס ממשנה הקודמת הנ"ל. משום דמהתם הי' מקום לומר דלא תיקן רק לכתחילה ע"כ הוכיח ממשנה דשינה שמו ושמה דתנן דפסול. א"כ מוכח שפיר מזה דמעכב כתיבת שמו ושמה בדיעבד. א"כ יש סמך לשיטת הסוברים דבמה דאינו מעכב כתיבתו בדיעבד דאינו פוסל השינוי בו להך גירסא הנ"ל:
לז
ולפ"ז יש לדון סניף קצת להיתירא דלא תצא היכא דכתבו שם המתגרשת בשינוי. ובשם אבי האשה לא כתבו בשינוי כלל. משום דהא השינוי נעשה במה שאינו מעכב כתיבתו בדיעבד דהא בכתבו רק בת פ' לחודה סגי בדיעבד לשיטת המהר"ם פאדוואה. א"כ במה דשינו שם העצם הוי השינוי במה שאינו מעכב בדיעבד. ובכה"ג י"ל דלא גזרו בזה דתצא לכל הפחות. אחר שנכתב שם אבי'. ואין לחלק דשאני נ"ד דהשינוי בשמה נעשה קודם שנכתב בת פ'. ודוקא בשם מקום הלידה דהשינוי נעשה לאחר שנכתב שמו. דזה אינו סברא לחלק דהא גם בשינוי בשם לידה דזהו המקור להקל בשינה במה שאינו מעכב כנ"ל. הא גם בזה כ"ז דלא גמרו להגט ג"כ עדיין לא נגמר הגט בהכשר ואפ"ה הכשירו. ע"כ ה"ה גם בכתבו שם העצם בשינוי ג"כ מבעי להיות כשר. כיון דבעת גמר הגט בהכשירו ובעת שחותמין העדים. כבר נכתב בת פ' דזה מועיל בדיעבד. וכמו בכל שינו במה שאינו מעכב דעיקר גמר הכשר הגט הוי לאחר שנכתב והרי את מותרת וע"י עדי מסירה וע"ח ואפ"ה הקילו לשיטת הסוברים כן וה"ה בנ"ד דיש לדון עפ"ז לכה"פ דלא תצא:
לח
ואף שידעתי מה די"ל דגרע טפי היכא שכבר נכתב שמה בשינוי דבכזה לא מהני כלל מה שכתבו בת פ' כיון דבשם השינוי לא נקראת בתו של פ' כלל. ועכ"ז הא מצינו כעין זה קצת במה שכתב הג"פ וכמה פוסקים לדון לקולא בשינו שם אביו לפי שא"צ לכותבו ואינו מעכב כתיבתו כו'. הרי דלא מחלקי בזה הסברא ומדמו זה להך דשינה מקום לידתו של התוס' הנ"ל. והנה ראיתי בגט מקושר שמפקפק על דברי הג"פ הנ"ל וכתב דאין ליקח יסוד מזה כלל דהא אם הי' כותב בן פ' לבד כשר וכמש"כ המהר"ם פדואה א"כ שם אביו חשוב כשמו וע"כ הוי שינוי בשמו עכ"ל. ומכש"כ דלדברי הגט מקושר הנ"ל נסתר לכל מה שכתבתי. אך באמת העיקר בזה כסברת הג"פ דהא מבואר בתה"ד סי' רכ"ח דשינוי בשם אביו של עד אינו פסול משום דלא צריך לכתוב רק פלוני עד לבד וכמו שפסק הרמ"א סי' ק"ל סעי' י"א הרי דלא אמרינן כיון דבן פלוני עד סגי לבד בדיעבד א"כ הוי שינוי בשמו ופסול ומוכח מזה כסברת הג"פ הנ"ל ואף שיש לחלק בין שינוי בחתימת יד העד ובין שינוי בשם הבעל מ"מ נראה מזה דלא כסברת הגט מקושר הנ"ל. וכגון זה מצינו בזבחים (דף ל"ו) דאיתא שם לפיכך אם נתן הראשונה כתיקונה והשני' חוץ לזמנה כיפר ולא אמרינן דהא אם לא נתן הראשונה רק השני' לחוד דהוי אז עיקר הקרבה דהא מקרי מתיר והי' כשר להקרבן. רק אמרינן כיון שנתן עכשיו כבר זריקה א' ולא הי' צריך שוב זריקה ב' בדיעבד ע"כ לא מקרי זריקה השני' בשם מתיר כלל ואינה מפגלת כיון דעכשיו אין צריך לזריקה השני' וה"ה בנידון הג"פ כיון דאחר שנכתב שמו אין צריך לכתוב בן פלוני ע"כ מקרי שינוי בדבר שאינו צריך לכתוב וכסברת הג"פ הנ"ל. דלא תקנו חז"ל לפסול בזה. ואף שיש לחלק בזה הראי' מזבחים עכ"ז קצת סמך לסברת הג"פ משם. וכבר כתבתי לעיל מה שיש לחלק נידן דידן דהוי השינוי בשם של המגורשת בעצמה דזה גרע ביותר מן הך דשינוי שם אביו של הג"פ הנ"ל. רק לסניף קצת בעלמא כתבתי זה לענין דלא תצא. ובאמת אין לסמוך ע"ז הסברא כלל. ורק עיקר ההיתר בנ"ד הוא ע"פ טעמים מבוררים ונכונים שנתבאר בעזה"י וכפי שכתבתי לעיל בארוכה זולת זה בטעמים נכונים דיש לסמוך ע"ז דלא תצא מבעלה:
לט
וכן יש לדון בסמך קצת בנ"ד עפ"י מש"כ בתשובת עבודת הגרשוני סי' נ"ה להקל בשינה שם אביו משום דהא אנו נוהגין לכתוב שם אביו עפ"י עצמו וזהו משום דאין זה שינוי חמור כ"כ עיי"ש. ולפ"ז יש לדון ג"כ במה דקיי"ל וכפי המבואר בסדר גיטין אות י"ח בשם גרשום וגרשון וכן אליהו או אליה כותבין זה עפ"י עצמם וזהו ג"כ כפי סברת ע"ג הנ"ל דהיכא דאין השינוי חמור כ"כ האמינו להמתגרשים בעצמן (עיין בתשובת רע"א זצ"ל סי' קט"ז מזה). ולפ"ז ה"ה בשם חשא או חסיא כיון דכותבין כזה עפ"י עצמם כמו בשם גרשום או גרשון כנ"ל. מזה נראה דאין זה שינוי חמור כ"כ. וזהו סמך סניף לסייע להיתירא דלא תצא עכ"פ: