עין יצחק חלק ב· רבי יצחק אלחנן ספקטור
סימן יג · ה
וראיתי בתשובת הרדב"ז ח"א סי' תס"ט שכתב לצדד להקל אם השמיטו המאות מטעם א' שחשבון ימי החודש ויום השבוע לא יתכוונו כן בחשבון השנה כפי שנכתב ע"ש. א"כ לפ"ז יש מקום לצדד להקל אף בנ"ד. אבל באמת הדבר מבואר בשו"ע סי' קכ"ז סעי' י"ג במחבר שפסק כתה"ד דלא תנשא בגט זה רק אם ניסת לא תצא. וע"כ הטעם כמש"כ הב"ש שם ס"ק כ' משום דאין הכל בקיאין בחשבון. ולכן מי יבא להכריע אחרי הכרעת המחבר. ואף דהלבוש שם סעי' י"א כתב להקל בהשמיט המאות הא כתב הטעם שם דזהו לפי דאנו יודעין כי הזוג שנתגרשו לא הי' בימי מאות שנים העברו ולא כתב טעם הרדב"ז הנ"ל. ולכן כתב הלבוש להחמיר בהשמיט פרט האחרון כנ"ל. ע"כ אין לנו כח לפסוק כנגדם. ולכן העיקר לדינא בנ"ד לפי דעתי דלא תנשא אך אם ניסת לא תצא דבכה"ג יש לנו לסמוך ע"ד הרדב"ז דמיקל מהטעם הנ"ל. דזה שייך ג"כ בנ"ד. וגם המחבר סי' קכ"ז סעי' י"ג דהחמיר בהשמיט המאות לא כתב רק דלא תנשא ואם ניסת לא תצא וע"כ בניסת אין לנו הכרע מהמחבר דלא יהי' ס"ל לסברת הרדב"ז. וע"כ כ"ז דלא ניסת לפי דעתי אין אני רואה מקום להקל בנ"ד אלא לא תנשא ואם ניסת לא תצא. ואין לי שום עצה להשתדל ולהשיג איזה היתר שתנשא לכתחילה. ואם יוודע מקומם של הזוג שנתגרשו יודיעו להם ויתגרשו שנית. וד' יצילינו משגיאות ויהי' בעזרינו להסיר מכשול מאתנו ויקבל החוה"ש כו'