עין יצחק חלק ב· רבי יצחק אלחנן ספקטור
סימן י · ה
והא דמשמע מהתוס' דב"ב (דף קס"ה) הנ"ל דאם הסופר הוא קרוב ואיכא ב' עדים דכשר הגט. י"ל דהתוס' ס"ל שם כשיטת הרמב"ן שכתב שם לתרץ עוד למה שהקשו על שיטת הר"ת דס"ל דאף האחרונים אם חתמו הקרובים ג"כ כשר משום דדוקא לכתחילה אמרו בגמ' לפסול בקרובים משום חשש דאתי לקיומי בקרובים אבל דיעבד כשר ולא מיפסל השטר משום זה. והובא זה התי' בש"ך שם. ולפ"ז י"ל דגם התוס' בתי' שכתבו בב"ב דהוי הסופר קרוב. דקאי בשיטת הרמב"ן הנ"ל דבדיעבד לא מיפסל השטר משום זה. וי"ל דכן הוא שיטת הר"ת שהובא לעיל. אבל לכתחילה יש בזה חשש דאתי לקיומי בקרובים כנ"ל. ע"כ שפיר י"ל בטעם דפסלו לקרוב לכתוב הגט דזהו חשש מן דינא דגמ'. ולא כהאחרונים דכתבו דז"א רק לחומרא בעלמא. ואין סתירה ע"ז מהתוס' דב"ב שכתב כת"ר: