עין יצחק חלק ב· רבי יצחק אלחנן ספקטור
סימן טו · ענף ב
ה
ואפשר דזהו שיטת רש"י בגיטין (דף ע"ט ע"ב) והובא בתוס' שם ד"ה וצריכה גט מזה כו' שכתבו שם בשם רש"י גבי היה במזרח וכתב במערב כו' דצריכה גט מזה ומזה דמה"ת קידושי השני לא הוי קידושין וא"צ גט משני. והתוס' השיגו שם על רש"י דהא לא הוי רק פסול דרבנן. אבל לשיטת הרא"ש הנ"ל וכפי' הגט פשוט הנ"ל יש להעמיס כ"ז בכוונת שיטת רש"י הנ"ל דס"ל דשם הוי ע"י תקנת חז"ל דתקנו דפסול א"כ הוי ממילא שינוי בשליחות היכא דצוה לסופר לכתוב הגט והוי ע"י השינוי פסול מה"ת. שוב מצאתי כן בפני יהושע שם על דברי התוס' הנ"ל שתי' דברי רש"י הנ"ל ע"פ דברי הגט פשוט הנ"ל והאריך לפרש שם דהא דמצינו לקמן (ד' פ"ו) בכמה פסולי דהולד כשר ולא אמרו דהוי שינוי בשליחות להיות בטל מה"ת ותי' שם דהיכא דהי' הפסול בידיעת הבעל לא שייך כן ע"ש וקצרתי. א"כ לפי מה דנתבאר בשיטת הרא"ש דפסלו לגט מוקדם מה"ת דזהו משום דהוי שינוי בשליחות. א"כ זהו דוקא במוקדם אבל בנכתב ביום ונחתם בלילה דלא שינה הסופר כלל דהא כתבו כדין רק דהפסול הוי ממה שהחתים הבעל העדים לאח"ז א"כ לא הוי זה שינוי בשליחות כלל. וגם להרא"ש אינו בטל מה"ת רק מדרבנן. א"כ תקשה גם על הרא"ש דמה פריך הש"ס שם תיפוק ליה דה"ל נכתב ביום כו' הא נפ"מ בין פסול דרבנן לפסול מה"ת וקשה מזה על כל השיטות. ועיין בח"מ סי' מ"ח מה שכתבו בסוגית הש"ס דב"מ (דף י"ז) דהקשו תיפוק ליה דה"ל מוקדם כו' וקצרתי:
ו
ויש לתרץ דהכי כוונת הגמ' שם. דהא ברמב"ם פ"ד ה' גירושין ה' י"ח כתב בפסול חמשה שכתבו גט א' לחמש נשותיהן דאם כתוב טופס לכאו"א ה"ז ספק מגורשת וכן כתב השו"ע סי' ק"ל סעי' ט'. וכן פי' רש"י שם במשנה דאת שהעדים נקרין עמו כשר היינו תחתון אבל עליונים פסולים שמא לא העידו אלא על אחרון עכ"ל רש"י. וכן אמרו שם בגיטין (דף פ) בעדים החתומין על שאלות שלום בגט פסול חיישינן שמא על שאילת שלום חתמו דזהו פסול מספיקא. וכן מוכח שם במשנה דקאמר היה כותב טופס לכאו"א והעדים מלמטה את שהעדים נקרין עמו כשר ולא קתני דאותן שאינן נקראות עם העדים פסולים וכמו דתני שם ברישא בחמשה שכתבו כלל כו' דכולן כשרים. כמו כן ה"ל למתני בסיפא הפסול בעליונים דהא עיקר הרבותא הוי בעליונים דהתחתון בודאי כשר. ומדתני דאותן שהעדים נקרין עמו כשר מוכח מזה דכך הוא כוונת המשנה לאשמועינן דאותן שהעדים נקרין עמו כשר בודאי. אבל אותן שאין נקראין עם העדים הוי ספק פסול. וע"ז מקשה הש"ס שפיר ותיפוק ליה דה"ל נכתב ביום כו' דכיון דנכתב ביום ונחתם בלילה פסול. א"כ שייך בזה לומר חזקה על העדים שעשו וחתמו כהוגן רק על התחתון ולא על העליון. וכדאמרינן בכולי ש"ס בכ"ד דחזקה על העדים דעשו כהוגן דאי נימא דחתמו על העלמן א"כ עבדי איסורא דחתמו על פסול מוקדם דהגט מיפסל מדרבנן. א"כ מכח הך חזקה נימא דבודאי לא חתמו על העליונים ויפסלו העליונים מה"ת בפסול ודאי ועיקר קושית הש"ס דאמאי אינו פסול רק מספק וע"כ הוכרחו לתרץ דכתב בחד בשבא בחד בשבא כו'. ומתורץ קושיא הנ"ל:
ז
ובדברי הרא"ש בתשובה שהובא לעיל דס"ל דפסול מוקדם א"צ גט מאחר ודינו כמו פסול מה"ת. נלע"ד להעיר בזה ע"פ המבואר בב"ב (דף קס"ח) דבזמן המשנה הבעל נותן שכר הסופר והאידנא שדיוה רבנן על אשה מפני תק"ע כמבואר בגיטין (דף כ') ובשו"ע אה"ע סי' ק"כ. ולפ"ז י"ל דהיכא דהגט פסול מדרבנן אז באופן זה לא הקנוהו חז"ל השכר הסופר להבעל. א"כ ממילא הוי בטל מה"ת כיון דאינו קלף של הבעל ודוקא היכא דהגט הוא כשר בזה שייך שפיר להקל מפני תק"ע אבל היכא דעדיין תהיה מעגנא ויתבא מחמת פסול דרבנן א"כ לא שייך להקל בזה מפני תק"ע. וע"כ אוקמינן בזה אדאורייתא. וגם יש לדמות זה למה שכתב הר"ן בתשובה והובא במל"מ פ"ט ה' זכיה ה"י דבמקום איסורא לא תיקנו חז"ל לתקנתם ע"ש. וה"ה בזה דכיון דנימא דתקנו חז"ל אף במקום פסול דרבנן דיהיה מועיל הקנאת חז"ל א"כ יהיה מזה איסורא אף דעדיין לא ניסת עכ"ז הא עיקר הך מילתא דנימא דתקנו כן יהיה מזה תועלת להכשיר הגט ולהתירה להנשא לאחר. א"כ כיון דבמקום איסורא לא תקנו חז"ל לתקנתם שייך גם בזה לדון כן דכיון דלא תקנו א"כ הוי ממילא בטל מה"ת מחמת דלא הוי וכתב דילפי מזה דבעי קלף ודיו של הבעל. [והא דמבואר בסי' י"ז במסל"ת במשאל"ס דניסת לא תצא אינו קשה מזה על הר"ן הנ"ל משום דהא שם בניסת לא הוי עבירה כלל]. וגם יש לדון בזה ולומר דיכולה לומר אי אפשי בתק"ח דעיקר תק"ח הוי כן משום תק"ע ולטובת האשה. ע"כ היכא דיהיה טובה להאשה דיהיה פסולו של הגט כמו פסול דאורייתא דלא תצטרך גט מן האחר דניסת לו כמו דפסק הרא"ש בתשובה הנ"ל א"כ יכולה לומר כן וממילא הוי בטל מה"ת. ועיין בספרי באר יצחק חלק אה"ע סי' א' ענף ב' במה דדנתי שם אי יכולים לומר במקום איסורא א"א בתק"ח. והדברים ארוכין. וכן יש לדון במה דקיי"ל בזרק קרוב לה דכשר הגט אף דלא הוי ברשותה משום תק"ע וכמש"כ הרא"ש בגיטין פ"ח סי' ו'. א"כ י"ל דהיכא דהוי ביה פסול דמוקדם וכה"ג דכיון דמדרבנן אסורה להנשא א"כ כיון דלא שייך בזה לומר מפני תק"ע ע"כ י"ל דלא תקנו חז"ל לתקנתם להכשיר בקרוב לה והוי ממילא פסול דאורייתא. ולפ"ז ה"ה בשאר פסולים דאסרו חז"ל בגט דנכתב שלא כהוגן יש לדון דהיכא דלא שילם הבעל להסופר רק האשה נתנה השכר משלה להסופר יש לדון דכה"ג בטל הגט מה"ת וכמו שכתב הרא"ש כנ"ל והדברים ארוכין ואכמ"ל:
ח
ועדיין יש להקשות בהאי סוגיא דמקשה ותיפוק ליה דה"ל נכתב ביום ונחתם בלילה הא מצינו כמה ראשונים דס"ל להכשיר אף גט מוקדם ע"י שליח כמבואר בסי' קכ"ז וב"ש שם. א"כ י"ל דנפ"מ ע"י שליח דמחמת פסול נכתב ביום ונחתם בלילה כשר ע"י שליח ואלו משום פסול טופס פסול אף ע"י שליח ותקשה כן. ואפשר ליישב זה דהא התם בגיטין מיירי דלא ידעינן אם נמסר להראשונה ולכן היכא דלא הוי כולל רק טופס פסול משום ספק מגורשת כנ"ל כמבואר בסי' ק"ל סעי' ט' משום דספק שמא לא חתמו רק על האחרון. וע"כ אם הי' השליח בפנינו והיה מעיד דהעדים חתמו על הראשונים ג"כ בודאי נאמן דהא כיון דהוי ספק מגורשת כמו שכתבו הרמב"ם והשו"ע ולא מוקמי אחזקת איסור א"א כמו בכל ספיקא דא"א היכא דאתחזק איסורא דא"א משום דס"ל דזהו הוי כמו בחזקה דאיתרעי וע"כ הוי רק ספק מגורשת כמבואר שם. וע"כ הטעם משום דנגד חזקת א"א יש סברא לומר להיפך דמסתמא חתמו גם על העליונים וע"כ הוי רק ספק. וידוע מש"כ הפוסקים דהיכא דליכא חזקת איסור א"א נאמן ע"א אף בדבר ערוה. ועיין מזה בתשובת רע"א זצ"ל סי' קכ"ד וסי' קכ"ה וסי' צ"ז בסופו. א"כ אם השליח מעיד דחתמו על הראשונים ג"כ בודאי נאמן בזה. וכיון דהוי על הגט פסול דנכתב ביום ונחתם בלילה אין לנו להכשירו עד שיתברר דהיה מסירת הגט ע"י שליח. ע"כ אם לא תברר דהגיע לה הגט ע"י שליח ודאי פסול הוא משום פסול מוקדם. ואם תברר דהגיע לה הגט ע"י השליח א"כ ממילא היה השליח נאמן לומר דהעדים חתמו על הראשונים. ואף אם אינו בפנינו עכ"ז כיון דיודעים דמסר לה השליח א"כ חזקה דעשה כהוגן ומסתמא ידע דהעדים חתמו ג"כ על העליונים. ועוד דהא אם נמסר לה ע"י ע"מ אז אף בטופס לכ"א כשר כמבואר שם בשו"ע. א"כ אמרינן דעשה כהוגן ומסתמא מסר ע"י ע"מ וכשר. וכיון דמהימן השליח בזה כנ"ל ע"כ שייך בי' לומר חזקה דעשה כהוגן. ועיין בח"מ סי' נ"ו סעי' ג' גבי שליש שיצא שלישותו מת"י כו' דדיינינן דמסתמא עשה כהוגן בעת שהיה נאמן דהיה ת"י כו'. ואף בשליח קרוב ואשה לפי שיטת הסוברים דהיכא דלא איתחזק איסורא נאמן ע"א וכמו באיסורין. ע"כ כמו דאשה וקרוב נאמנים באיסורין וה"ה בזה לכן לא משכחת ליה הך דינא בגט ע"י שליח. ולכן הקשו שפיר ותיפוק ליה דה"ל נכתב ביום כו' משום דקשה לאשכוחי גוונא כו'. ובאמת יהיה מוכח מזה האי דינא שכתבתי דבידעינן דהשליח מסר הגט להראשונה דהיא מגורשת ודאי דאל"כ אז תקשה למה שהקשיתי כנ"ל. שוב ראיתי בפני יהושע לגיטין (ד' פ"ז) בסוגיא זו דהקשה ג"כ דהא נפ"מ ע"י שליח ונשאר בצ"ע. אכן לפי מה שכתבתי א"ש: