אור ברסלב
עין יצחק חלק ב סימן ז › ענף ד

עין יצחק חלק ב· רבי יצחק אלחנן ספקטור

סימן ז · ענף ד

ענף ג

יד

ועכ"ז נלענ"ד לאמר ע"פ הנ"ל דיש לדון בזה לפי מה שהעיר הפני יהושע בכתובות (דף ט') בתוס' ד"ה ואבע"א כו' שכתבו דאם הי' רוב רצון רוב גמור לא הי' מצטרף ס' אונס לספק ספיקא. והקשה הפנ"י דלטעם הרשב"א בס"ס דהו"ל רובא א"כ נימא סמוך מעוטא לפלגא וכ"כ הפ"י שם בק"א. והנה בסדרי טהרה לנדה סימן קפ"ז ס"ק ט"ו הביא בשם תשובת הריב"ש סימן שע"ב שמחלק דשאני היכא דהוי בטבע ובין מה דהוי במקרה ע"ש. וכ"כ בשב שמעתתא שמעתתא א' פ' י"ח מזה ועי' בחות דעת בכללי הס"ס בס"ק י' שכתב ג"כ לחלק כן ולישב למה דמשמע מן תוס' נדה (דף י"ח) דמצרפינן מעוט לדון ס"ס ומחלק ג"כ דשאני היכא דהוי דבר ההוה ורגיל משא"כ דבר שאינו בהוה ורגיל רק במקרה והזדמן כו'. וזהו כדברי הריב"ש הנ"ל ועי' בגנת ורדים כלל ל"ב. אבל מצאתי ראיתי מלתא חדתא בשטה מקובצת לכתובות (דף ט' ע"א) בתוך ד"ה ואבע"א כו' שהביא מה שהקשו על התוס' שם דנימא סמוך מעוטא לפלגא וכתב דהאריך בקושיא זו הריב"ש בתשו' ושוב כתב וז"ל:

ולא ידעתי מהו דבשלמא הא דאמרינן סמוך מעוט דמפילות למחצה דנקבות והו"ל זכרים מעוטא ניחא דתרוייהו מפילות ונקבות מגרעים כח הזכרים מחד טעמא ולכך הוו זכרים מעוטא אבל מעוטא דאונס ומחצה דאין תחתיו לא הוי שריותא מחד טעמא. וכ"א ואחד בפ"ע. ע"כ לא מצרפינן מעוטא לפלגא כו' ודברי השמ"ק הנ"ל הובא בספר דברי חיים חי"ד סימן ל"ה שכתב להסביר דברי השמ"ק בטוב טעם דהיכא דהוי המיעוט והפלגא הכל מטעם א' ובזמן אחד אזי מצרפינן מעוטא לפלגא מטעם דהו"ל רוב צדדים. משא"כ היכי דלא הוי מטעם אחד ובזמן אחד אז אין זה מקרי רוב צדדים ולא מצרפינן בכה"ג מיעוטא לפלגא. ואין זה בשם רוב צדדים כיון דאינן מטעם א' ובזמן א' ועפ"ז מישב קושית הס"ט בסתירת דברי התוס' מכתובות (דף ט') לתוס' נדה (דף י"ח) ד"ה שליא עי"ש. ולפ"ז יצא לנו כלל מחודש דאף היכא דאינו בטבע העולם רק במקרה ג"כ מצרפינן מיעוט לפלגא אם הוי מטעם א' ובזמן אחד:

טו

ונראה לענ"ד להביא ראי' לזה מהא דנדה (דף נ"ט) על הא דאמר ר' מאיר עומדת טמאה דאם איש ואשה עומדין מטהר ר"מ משום דהו"ל ס"ס. והנה לעיל די"ד מסקינן דר"מ מטמא נדה משום דחזקת דמים מן המקור וע"כ לא מספקינן משום מי רגלים כמו דפרש"י שם. א"כ לפ"ז יש להקשות דאיך מצרפינן באיש ואשה עומדין אליבא דר"מ לטהר משום ס"ס הא הך ספק שמא ממי רגלים הוי בשם מעוטא כיון דאם ידעינן דלא הוי מן האיש דהי' מטמא נדה בודאי ולא מספקינן כלל בשמא מי רגלים מה"ט. אבל לשטת השמ"ק א"ש דאף בספיקות דאינן בטבע העולם רק במקרה ג"כ הדין הוא דמצרפינן מעוטא לפלגא אם הוי מטעם א' ובזמן אחד וכמש"כ השמ"ק והדברי חיים ויש לי להאריך בזה אך מחמת דאין זה נוגע לענינינו ע"כ קצרתי:

טז

ולפי דברי השמ"ק דלכן לא מצרפינן מעוטא לפלגא היכא דאינו מטעם אחד וזמן אחד משום דלא שייך בזה לומר דהוי זה בשם רוב צדדים. ולפ"ז יש לדון לשיטת הסוברים דספק אחד לא מתסר מה"ת רק מדרבנן שכתב הפנ"י דאליבי' דהטעם בכולי הש"ס דסמכינן על ספק ספיקא דאין זה משום טעמו של הרשב"א והפר"ח משום דהו"ל כמו רובא דרוב צדדים להיתרא רק הטעם הוא דבספק הו"ל ספק דרבנן לקולא. דהסברה נוטה בזה לדון דהיכא דהשני ספיקות הם הכל מטעם אחד ובזמן אחד דאז כ"ע ס"ל דשייך בזה הטעם דהו"ל רוב צדדים לכ"ע ואין צריכים בכה"ג להטעם שכתב הפנ"י לשטתייהו בטעם ס"ס משום דהו"ל כמו ספק דרבנן וע"כ אף למ"ד דס"ל דאף על חתיכה אחת חייב אשם תלוי משום דס"ל דגם ספק דלא איקבע אסורא אסור מה"ת דאף דלא שייך אליבייהו לומר בטעם ס"ס דהו"ל ספק בדרבנן מ"מ ס"ל דמהני ס"ס משום דהו"ל רוב צדדים דמהני מטעם רובא כיון דהם הכל מטעם אחד וזמן אחד. אבל היכא דהספיקות אינם מזמן אחד וטעם אחד בזה יש לומר לשטתייהו דס"ל דלא שייך בכה"ג לדון להטעם דהוי רוב צדדים דיהי' מועיל מטעם רובא על פי דברי הש"מ הנ"ל דלכן לא מצרפינן מעוטא דאונס למחצה דאינו תחתיו דיהי' נחשב לרובא. דכיון דאינם בזמן אחד ומטעם אחד אין זה נחשב בשם רובא. ומה"ט יש לומר דס"ל דאף היכא דהשני ספיקות הם שקולים ג"כ אין זה בשם רוב צדדים כיון דאינם עכ"פ בזמן אחד ומטעם אחד. ולשיטת הסוברים דספק השקול מתסר מה"ת באמת אליבי' צריכים אנו לומר ולחלק דדוקא לגבי צרוף מעוטא לפלגא היכא דלא הוי בזמן ומטעם אחד בזה אמרינן דאין כח בהמיעוט להצטרף להפלגא בכה"ג. אבל היכא דהשני ספיקות הם שקולים בזה שפיר יש לומר דיש בכחם לצרפם יחד ויהי' רוב צדדים אף כשאינם מטעם אחד וזמן אחד. אבל להסוברים דספק אחד לא מתסר רק מדרבנן באמת יש מקום ע"פ הסברה כפי שהדעת נוטה דלא לחלק ביניהם דכמו דלא מצרפינן מעוט לפלגא היכא דאינם מזמן א' שיהי' מועיל מטעם רובא בשם רוב צדדין בזה דממילא הדעת נוטה דה"ה אף בשני הספיקות שקולים דג"כ לא דיינינן בזה בשם רובא כיון דהוי בזמנים מחולקים רק דמהני ס"ס בכה"ג משום דהו"ל ספק בדרבנן לקולא וכמש"כ הפנ"י בשיטת הרמב"ם וסייעתו:

תוכן העניינים

עין יצחק חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה