עין יצחק חלק ב· רבי יצחק אלחנן ספקטור
סימן ב · ענף ד
יב
ועוד יש לדון מטעם אחר להיתירא ע"פ מה שהעליתי בספרי נחל יצחק סי' ס"ה סעיף יו"ד לחזק דברי כמה פוסקים דכתבו דכמה סימנים גרועים מצטרפי להיות נחשב לסימן אמצעי. ותרצתי למה שיש להקשות ע"ז מהך דב"מ (דף כ"ה) ע"ש. והבאתי שם ענף א' בשם תשובת הרמב"ם המובא בתשובת מהר"ם אלשקר סי' ס"ז דצירף שני סימנים גרועים לס"א. וכן הבאתי בספרי שם ענף ו' בשם הפמ"א ח"ג סי' ב' דשני סימנים גרועים נחשבים לסימן אמצעי והארכתי בספרי שם מזה. וכן כתבתי מזה בספרי עין יצחק סי' כ' ע"ש. והנה בנ"ד נמצאו הרבה סימנים גרועים בהאיש שפלטתו הים וכפי הכתוב בגב"ע. והנה שיטת כמה פוסקים דבמידי דרבנן סמכינן על סימן אמצעי וכמו דהעלה המראות הצובאות בסי' י"ז סעיף כ"ד ס"ק פ"ו בסופו דבמשאל"ס דאם ניסת לא תצא דבזה ברור להלכה למעשה דסמכינן על סימן אמצעי בפשיטות אף לכתחילה ע"ש. וע"כ בנ"ד דנתבאר דהוי כמו שהה עד שת"נ כיון דמהני ס"א ה"ה דמהני הרבה סימנים גרועים דדינם כמו ס"א. וע"כ אף בלא ההיתר של הנך תרי רובי הנ"ל יש לנו היתר מורווח בנ"ד בעז"ה:
יג
ועוד יש לדון בנ"ד דהנה בהסימנים שנמצאו בגופו הי' עוד סימן שהי' לבן ביותר. והנה בבכורות (דף מ"ה ע"ב) אי' בפסולי מומין הפוסלים בכהנים הוא הגיחור והלבקן ומפרשי בגמ' שם גיחור סומקא לבקן חיוורא. ושם בפירוש רש"י בד"ה בוהק שלבן ביותר. ובהרע"ב בפירוש המשניות בכורות פ"ו משנה ז' פירש הלבקן שלבן ביותר. ובברכות (דף ל"א ע"ב) ברש"י ד"ה גיחור כתב שהוא לבן יותר מדאי. וטעות סופר זה וכמו שנרשם שם בצידו. וצ"ל צחור כו'. ושם כתב בלשון לבן יותר מדאי אבל בבכורות כתבו בלשון לבן ביותר. וכן בהרמב"ם פ"ח ה' ביאת מקדש ה' ט"ו בפסולי מומי כהנים כתב הלבן ביותר כמו גבינה הוי מום הפוסל. ובפירוש המשניות להרמב"ם בבכורות שם כתב לבן בתכלית הלובן כו' ולבן כחלב כו' ע"ש. והנה בספרי עין יצחק סי' ל"ה כתבתי לדון דיש מקום לומר. דמה דהוי מום בכהנים נחשב לסימן אמצעי וכן כתבתי מזה בספרי סי' כ"ח וסמוכין לזה מדברי המשאת בנימין סי' ס"ג. ואין לחלק בזה בין מה דהוי מום מצד עצמו ובין מה דהוי מום מצד שאינו שוה בזרעו של אהרן וכמש"כ שם. ולכן כיון דלבן ביותר נחשב למום בכהנים ע"כ יש לדון דזה הוי סימן אמצעי. ומה דאמרו בב"מ (דף כ"ז) גבי שומא דסימנים עשוים להשתנות לאח"מ ופי' רש"י דאם היתה שומא שחורה במותו נעשית לבנה. היינו רק בשומא ולא בכל גופו. ועיין בנו"ב במ"ק סי' נ"א ומה שהביא שם בשם הראב"ד לשמ"ק בב"מ (דף כ"ז). ויש להאריך בזה אך כיון שהרמב"ם כתב גבי מום לבן בכהנים דיהי' לבן בתכלית הלובן וכמו גבינה ובנ"ד לא נתברר זה היטב. וגם אפשר כיון דאמרו גבי נטבע דאין מעידין עליו באישתהי דשמא נשתנה וע"כ אפשר דאין ראי' ממה דהוי לבן ביותר לדון עליו דיהי' סימן אמצעי:
יד
אך אין אנו צריכים לזה דאף דנימא דמה דהוי לבן ביותר אין זה ס"א מ"מ מן סימן גרוע לא נפק וגם הא הוי הרבה סימנים גרועים אחרים דנתבאר דהוי כמו ס"א וזה מהני במשאל"ס ע"כ הוי זה היתר מורווח בעז"ה. ונתבאר לנו שני אופני היתר וע"כ דעתי מסכמת להיתירא ויושיבו ב"ד של שלשה ויתירוה: