אור ברסלב
עין יצחק חלק א יורה דעה › סימן י

עין יצחק חלק א· רבי יצחק אלחנן ספקטור

יורה דעה · סימן י

סימן ט

נשאלתי בכבשים שנמצאו נפצעים מהם בחצר שאינו מחזיק כחצר המשכן ואינם יודעים אם ע"י זאב או ע"י כלב והדיר של הכבשים סמוך לכפר אשר יש שם כלבים ורחוק שני ווייארסט מן היער ונשאלתי לחוות דעתי מהו הדין של הכבשים:

א

תשובה בקצרה כי דעתי מסכמת להיתירא דמבואר ביו"ד סי' נ"ז סעי' י"ג בספק דורס או בקנה דאין חוששין וכמבואר בחולין (דף נ"ג) והטעם הוא משום דמוקמינן בחזקת היתר ובנ"ד יש עוד מעלת קורבא דהא הדיר הוא סמוך להכפר שיש שם כלבים ורחוק מן היער ואף שיש להסתפק בנ"ד ולומר רוב וקרוב הלך אחר הרוב אך זהו דוקא היכא דידוע דיש לפנינו הרוב המברר להיפך מן בירור דקורבא אבל היכא דאין ידוע לנו אם יש הרוב להכחיש את בירור הקורבא בזה אין לנו להסתפק כלל משום ספק רוב. ובכה"ג אזלינן בתר קורבא וודאית דיש לנו וע"ז נאמר אין ספק מוציא מידי ודאי. וכן ראיתי בתורת גיטין באה"ע סי' קל"ב שכתב כן דבספק רובא סמכינן על מעלת קורבא וודאית דיש לנו ע"ש וכן ראיתי מכבר בחמדת שלמה שכתב כן:

ב

וכת"ר כתב בשם רב א' דהחמיר בנ"ד מטעם דמצוי ביותר למתלי בזאב מבכלב ובאמת מבואר כן ביו"ד סימן נ"ז סעיף י"ג דתולין במצוי וכן מבואר בב"ב (דף כ"ד) דמצוי עדיף מן קורבא ע"ש:

ועכ"ז נלע"ד לדון להיתירא ובקצרה ע"פ דברי התוס' דנדה (דף י"ז ע"ב) בד"ה ואין שורפין כו' דלא חשוב חזקה וקורבא לגבי רובא אלא כפלגא ופלגא א"כ ה"ה בנ"ד דהא יש על הכבשים חזקת היתר דהא אף במקום ריעותא מחיים קיי"ל דמוקמינן אחזקת היתר וכמבואר בסי' נו"ן ובש"ך ויש לנו חזקת היתר בצירוף מעלת קורבא להיתירא על הכבשים וכיון דכתבו התוס' בנדה דקורבא וחזקה הוי כפלגא ופלגא נגד הרוב א"כ יש לנו ספק השקול בנ"ד דשמא נפצעו מהכלבים ואת"ל דנפצעו מהזאבים לפי דזהו מצוי ביותר והוי עדיין ספק השקול אכתי יש להסתפק עוד ספק שני ע"פ דברי התוס' בזבחים (דף ע"א ע"א) ד"ה אפילו אחת בריבוא כו' באה"ד דבהמה שנושאה זאב והרועה מצילה דהוי ספק שמא בשיני' טרפה והא אין דרוסה אלא ביד וכן הנץ שנושא כו' ע"ש:

א"כ לפ"ז אף דנימא דנפצעו הכבשים ע"י זאב עכ"ז אכתי ספק שמא בשינים טרפה ולא ביד א"כ ממילא יש לנו ספק ספיקא מעליא היינו ספק כלב וספק שמא טרפה הזאב בשיני', והוי כמו ספק לא על ואת"ל דעל שמא לא דרס כו' דאף דהוי ס"ס משם א' עכ"ז הוי ס"ס מעליא וכמש"כ הפוסקים וע"כ אף דנימא דמצוי ביותר להיות נפצעים ע"י הזאב מ"מ יש לנו ספק ספיקא לדון להיתירא:

ג

וראיתי בפרי מגדים לאו"ח סי' שכ"ה במשבצות בס"ק ז' שכתב להסתפק בקרוב וחזקה המסייע להקרוב ויש רוב נגדן אם אזלינן בתר רוב או בתר קרוב והדבר צריך תלמוד עכ"ל הפרמ"ג ותמהני על הפרמ"ג דלא הביא לדברי התוס' דנדה (דף י"ז) הנ"ל דכתבו להדיא דחזקה וקורבא חשוב כפלגא ופלגא לנגד רובא ובעיקר דברי התוס' הזה לדינא יש לדון עדיין. די"ל דהתוס' כתבו כן רק למ"ד דס"ל שם גבי דם הנמצא בפרוזדור דאין שורפין את התרומה אבל לר"ח דשורפין עליו התרומה והטעם הוא משום דרוב וקרוב הלך אחר הרוב כדאמרו בב"ב (דף כ"ד) א"כ מוכח דאף בקרוב וחזקה ביחד המסייעים להדדי דמ"מ אזלינן בתר הרוב לפי דרובא מקרוב וחזקה. ועכ"ז שפיר כתבתי לעיל לדון לדינא דרוב הסותר לקרוב עם חזקה דהוי ספק השקול משום דיש לחלק דשאני התם בנדה דהוי רוב ומצוי כמבואר בב"ב (דף כד), א"כ נגד הקרוב יש לנו מעלת הרוב ומכריע לילך בתר הרוב דהא רוב עדיף מקרוב וכן נגד החזקה יש לנו מעלת המצוי דהא רוב וחזקה רובא עדיף [ועפי"ז יש להאריך בסוגיא דב"ב (דף כ"ד) בהא דאמרו שם רוב ומצוי כו' וכולי סוגיא מזה וקצרתי] וכיון דלמ"ד דאין שורפין התרומה מוכח דרוב הסותר לקרוב וחזקה הוי ספק השקול ואין הרוב מכריע ע"כ אף לר"ח דס"ל דשורפין התרומה. י"ל דזהו דוקא התם דהוי מעלת רוב ומצוי ביחד משא"כ היכא דלא הוי רק חדא או מצוי או רוב דבזה י"ל דכ"ע מודו דאין הרוב מכריע נגד מעלת קרוב וחזקה ביחד ואין לנו להרבות במחלוקת ויש לדון בזה לפי מסקנת הגמ' בנדה שם דמסיק כאן מן הלול ולפנים וכו':

ד

וכן יש לדון לפי שיטת הריב"ש המובא בנו"ב במ"ק ח' אה"ע סי' מ"ג דכתב בהא דקיי"ל דרובא עדיף מחזקה דאין זה רק בחד חזקה אבל בתרי חזקות לא אמרינן דרוב עדיף ומה שהקשה שם הנו"ב הנה במק"א כתבתי לתרץ קושייתו וכיון דבתרי חזקי אין מכריע הרוב לנגדם א"כ ה"ה דאין הרוב מכריע להקרוב והחזקה דהא קרוב עדיף מן חזקה וכמו שהוכחתי בספרי נחל יצחק בסי' מ"ו סעי' ד' א"כ כיון דהיכא דהרוב מכחיש לתרי חזקי הוי זה לספק השקול ע"כ ודאי היכא דהקרוב והחזקה סותרין להרוב ודאי דה"ל ספק השקול וע"כ שפיר כתבתי לדון ספק ספיקא להיתירא בנ"ד ועוד דהא בענין פציעת הכבשים בנ"ד מצוי ג"כ דיופצעו משום הכלבים ג"כ וכמש"כ כת"ר א"כ אין לנו מעלת מצוי כלל בנ"ד, ואף דיש להסתפק עדיין דשמא יש זאבים הרבים ביותר מן הכלבים באותו המחוז. מ"מ כיון דזה אינו ברור כ"כ רק דמספקא לן בזה. ע"כ ממילא יש לסמוך על מעלת קורבא וכמש"כ התורת גיטין בסי' קל"ב הנ"ל:

ובפרט במקום חזקת היתר המסייע למעלת הקורבא וע"כ דעתי מסכמת להיתירא בנ"ד וכמש"כ כת"ר ויש להאריך בכ"ז והוכרחתי לקצר כעת:

תוכן העניינים

עין יצחק חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה