עין יצחק חלק א· רבי יצחק אלחנן ספקטור
אבן העזר · סימן נד
נשאלתי ע"ד עובדא שקרה במחנם כי בליעל א' קידש בתולה א' במטבע בפני עדים ואמר לה האמ"ל בטבעת זו והעדים שחקו ואמרו לו דכיון דאמר בטבעת זו ולא במטבע אין שום ממש בהקידושין וגם הבתולה שחקה אז ומתחלה נתקבל עדותם שלא בפני הבתולה והמקדש ואח"ז קבלו העדות בפני הבתולה והמקדש ושינו מן דבריהם הראשונים כי העידו אז בפניהם אשר המעות נמסרו מקודם להבתולה שתלך לקנות שכר עבורם ואחר שמסר המעות לידה אז אמר האמ"ל בטבעת זו וגם המקדש אומר כהיום שכוונתו הי' לשחוק והיתול ונותן טעם והוכחה לדבריו דלכן אמר בטבעת זו ולא במטבע כדי שלא יהי' ממש בהקידושין רק לשחוק בעלמא והבתולה אומרת שלא הבינה כלל למה שאמר לה כן הוא קוטב העובדא וביקשו ממני לחוות דעתי בזה:
א
תשובה בקצרה והוא דהא אומרים שניהם שכוונתם היו לשחוק והיתול:
והוכחה לזה מן מה שאמר בטבעת זו ובאמת הא קידשה במטבע. ואף דהרשב"א בתשובה סי' אלף קפ"ז כתב להחמיר בכעין זה מ"מ הא בתשובת שב יעקב סי' כ' כתב עליו דזהו אם שניהם רוצים בהקידושין אבל היכא דאומרים דכוונתם היו להיתול ואמר טבעת על חפץ הוא מעשה מוכיח על דברים שבלב דהי' להיתול ושחוק ואין ת"י כעת הרשב"א והשב יעקב והובא בקצרה בפתחי תשובה סי' כ"ז ס"ק ג'. ואף דהשב, יעקב לא כתב זה ולסמוך ע"ז רק בצירוף היתירים אחרים מ"מ הא עיקר החומרא בזה אינו אלא מדרבנן וכמו שכתב בתשובת מיימוני להלכות אישות והובא בקצרה בסי' מ"ב סעי' א' בהגהת רמ"א שכתב דאין הולכין בקידושין אחר אומדנות והוכחות וכו' ובביאור הגר"א זצ"ל שם ס"ק ד' דזהו משום חומרא דא"א וזה אינו רק מדרבנן וכמש"כ החתם סופר בסוף סי' פ"ה ע"כ בנ"ד אף אם נחמיר אין זה רק מדרבנן:
ב
ולפ"ז יש להקל בנ"ד דהא בהגב"ע השני' דהי' בפני הבתולה והמקדש אמרו העדים דמסר המעות לה על קניית שכר ואחר דהי' המטבע בידה קידשה במטבע זו א"כ ממילא אין חשש בהקידושין דהא הוי לאחר מתן מעות ולאו כלום היא ואף דמתחילה בעת שהעידו שלא בפניהם לא אמרו כן מ"מ הא דעת הרמ"א בתשובה סי' י"ב דבעדי קידושין שנתקבל שלא בפני הבע"ד אין בהם ממש ואף דיש חולקים וס"ל לחוש אף בהעידו על הקידושין שלא בפניהם וע"כ כתב רע"א בתשובה סי' צ"ד בסופו דזה הוי ספק בדינא אם מהני העדי קידושין שלא בפניהם או לא. וכיון דנתבאר דרד הוי רק חשש קידושין דרבנן. ע"כ ממילא דיינינן להיתירא ע"פ הכלל דספק בדרבנן להקל וגם יש לצרף לסניף להיתירא מה שאומרת הבתולה דלא הבינה למה שאמר לה וע"כ דעתי להיתירא ומותרת להנשא לכל מי שתרצה ובלא חשש כלל: