עין יצחק חלק א· רבי יצחק אלחנן ספקטור
אבן העזר · סימן יח
כבוד הרב הגאון וכו'
מכתבו קבלתי בשאלתו בגרושה שיש לה בן שצריך להנקה אם מותרת הגרושה להנשא אחר שלשה חדשים מעת לידתה וכפי שכתב הנו"ב במ"ק ח' אה"ע סימן י"ז הטעם בזה:
א
והנני להשיבו כי יש לנו לסמוך על הנו"ב בגרושה שלא התחילה להניק כי כן ראיתי בספר נחלת יעקב להגאון מליסא בתשובה סי' ז' שמתיר בגרושה שלא התחילה להניק וכ"כ הברית אברהם בסי' ך'. וכ"כ המשכנות יעקב ואף שבמש"כ המשכנות יעקב להוכיח מרש"י כתובות דס"ל דגרושה מותרת בזה יש להעיר עליו מרש"י סוטה דף כ"ד דמוכח להיפך וכדברי המשכנות יעקב הנ"ל בראייתו מן רש"י כתובות הנ"ל כן כתב בתפארת למשה בתשובה סוף ספרו אכן יש לי לומר דאף דבאמת מוכח מרש"י סוטה דאף גרושה מינקת אסורה. עכ"ז י"ל לדינא אין ראי' מן רש"י. משום די"ל דרש"י לשיטתו דכתב בסוף פ"ה דכתובות דהא דזן קטני קטנים זהו משום מזונות אמם נגעו בה וע"כ היכא דמיפטר ממזונות אמו הדין הוא דמיפטר ממזונות הוולד וכמש"כ הר"נ בס"פ ה' דכתובות ומבואר בנ"י ובהר"נ בפ"ד דיבמות ובכתובות בשיטת הר"ש דלכן התיר בגרושה משום דתתבע מהאב ולא תכסוף למיתבעי'. ע"כ לשיטת רש"י דבגרושה דפטור ממזונות האם דפטור גם מן שכר הנקת הוולד ע"כ ס"ל לרש"י לאסור בגרושה מינקת משום דלשיטתו לא שייך סברת הר"נ והנ"י אליבא דהר"ש הזקן דתתבע מהבעל כנ"ל דהא לדידי' לא שייך כן אבל לדינא דקיי"ל באה"ע סי' ע"א דלא כשיטת רש"י בזה אלא אף היכא דהבעל פטור ממזונות האם עכ"ז חייב לזון בניו הקטנים וכמש"כ הב"ש שם. ע"כ עדיין י"ל כשיטת הר"ש דגרושה מינקת מותרת להנשא משום סברת הר"נ והנ"י דתתבע מהבעל אף דגירשה דלא מיכספה למיתבע מיני' כיון דמחוייב ע"פ דין לשיטת כל הפוסקים דחולקים על הר"נ ורש"י בזה וידעתי מה די"ל בכ"ז עדיין דהא היכא דאמיד מחוייב בתורת צדקה לזון בנו לכ"ע אך מצד זה יש לחלק] וקצרתי:
ב
והנה הב"י בסי' י"ג כתב דמן הרמב"ם פ' י"א ה"ג נראה דאינו מחלק בין גרושה לאלמנה וכ"כ המ"מ שם וכ"כ הר"נ לכתובות פ"ה בשם הרמב"ם וכ"כ הבאר הגולה לאה"ע סי' י"ג סעי' י"א ס"ק ד' ומה"ט ראיתי בתשובות אחרונים שכתבו דכיון דהרמב"ם החמיר ע"כ אין לנו להקל אכן הריטב"א לכתובות דף נ"ט ע"ב ד"ה נתגרשה אינו כופה כו' כתב דדעת ר' שמשון דגרושה מותרת וכן נראה לי מדברי הרמב"ם ז"ל כו' עכ"ל וכ"כ השיטה מקובצת שם א"כ חזינן דס"ל בדעת הרמב"ם דס"ל כשיטת הר"ש הזקן דגרושה מותרת ואין סברא לומר דזהו טעות סופר דצ"ל הרמב"ן דזה אינו מכמה טעמים ויש לי להאריך עוד בכוונתם דמאיזה מקום הוציאו כן בדעת הרמב"ם ואין רצוני להאריך כעת. ועיין בספרי באר יצחק ח' אה"ע סי' א' ענף ו' וענף י' וקצרתי:
ג
והעיקר כי יכולין לסמוך על דברי הנו"ב והנחלת יעקב והברית אברהם דדעתם להתיר בגרושה שלא התחילה להניק וכפי הפרטים המבואר בנו"ב במ"ק סי' י"ז ולכן הנני מסכים לדעת כת"ר להתירה לאחר ג"ח מן עת לידתה וע"פ האופנים שכתב כת"ר ובאופן שלא קיבלה עלי' מעולם החיוב להניקו אלא עיקר החיוב חל על הבעל שגירשה אז יש להתיר וכנ"ל: