אור ברסלב
עין יצחק חלק א אבן העזר › סימן יד

עין יצחק חלק א· רבי יצחק אלחנן ספקטור

אבן העזר · סימן יד

סימן יג

ע"ד מה שדרש כת"ר ממני לחוות דעתי בנידון משודך כהן אשר משודכתו הבתולה היא מעוברת זה כששה חדשים והיא משודכת אליו זה כשתי שנים והוא דר בבית אבי המשודכת מעת קישורי התנאים ואוכל וישן שם בחדר א' עם המשודכת והיא אומרת אשר מעולם לא ידעה איש וגם עודנה היום היא בתולה רק מעוברת היא מאשר החתן הי' ישן עמה במטה אחת בכל לילה ועשה עמה כל מעשה חדודין כאיש את אשתו אבל לא בעל אותה מעולם כדרך כל הארץ רק תמיד יצא ממנו ש"ז בשכבו עליה גם הרופא אשר בדק אותה אמר ג"כ כי עודנה בתולה ונכונה היא לישבע שבועה חמורה אשר מעולם לא שכבה עם איש אחר זולת החתן הזה וכן אומרים אבי' ואמה אשר דברי' כנים ואמתים. וכן החתן עצמו מודה לדברי' ואינו חושדה על זנות מן אחרים לפי דכמעט לא זזה ידו מתוך ידה והחתן הוא כהן ונשאלתי אם מותר החתן הכהן לישא אותה:

ענף א

וכת"ר האריך בדברים נכונים בחריפותו ובקיאותו בסברות נכונות והעלה להיתירא וביקש ממני להזדקק לזה כי זהו עת הדחק למאוד אם יתבטל השידוך וכפי שכתב כת"ר וכאשר אנכי כעת בקרית חוצות לשאוף אויר הצח ואין בכחי לבוא בארוכה מחמת חולשתי ע"כ הנני לבא רק בקצרה:

א

והוא דהא בנ"ד במקום שכונת דירתם יש שם רוב ישראלים הדרים שמה בקביעות ורוב ישראלים אורחים הבאים בשכונה של דירתם א"כ יש שם שני רובא וכבר הכריע הבית שמואל בסוף סי' ו' והבית מאיר להקל ולסמוך על דעת הטור דבתרי רובא יש להתירה לכהן אף באינה טוענת ברי ואף בסתמא שאין ידוע מי הלך למי ג"כ תנשא לכתחילה ואין ת"י כעת ספר בית מאיר לעיין בו והנה בספרי באר יצחק ח' אה"ע סי' ו' ענף ט' כתבתי בשם הריטב"א והרשב"א לקידושין דף ע"ג דבספק אזלא איהי גבייהו יש ספק ספיקא להיתירא וכן כתב הרמב"ן בחי' לקידושין שם ועיקר קרא אתי היכא דה"ל מחצה על מחצה ע"ש ושיטת המ"מ המובא בב"ש סי' ד' ס"ק ל"ט מוכח דס"ל בספק אזלא איהי גבייהו דלא דיינינן ס"ס הנ"ל:

וכתבתי שם דזה תלוי בפלוגתת הרמב"ם עם הרשב"א וסייעתו שהובאו ביו"ד סי' ק"י סעי' ח' דהרמב"ם והמחבר ס"ל דדבר חשוב שנתערב בתערובות ב' לא מקילינן משום דין ס"ס אלא בעינן תערובות ג' וטעמו כמש"כ החוות דעת שם דכיון דקבוע כמעמ"ד והוי כחד בחד דאיתחזק ואיקבע איסורא ע"כ לא מצרפינן זה לדון לספק ב' ולכן אי נימא דאזלא איהי גבייהו שוב אין יכולים לצרף הספק שמא לכשר נבעלה דכיון דקבוע כמעמ"ד הוי כחד בחד לא דיינינן ס"ס והרשב"א אזיל לטעמי' דס"ל שם דתערובות השני מותר כשאינו אוכלו כולו כאחד ע"כ שפיר דיינינן לס"ס דאף דנימא דאזלא איהי גבייהו עכ"ז ספק שמא נבעלה לכשר ולפ"ז לדינא דהכריע הש"ך ביו"ד שם ס"ק נ' דבהפסד מרובה מותר תערובות ב'. ע"כ שפיר יש לדון ס"ס להיתירא ובעת הדחק קיי"ל להקל בתערובות השני וה"ה בנ"ד כנ"ל ויש לנו תרי רובא היינו רוב סיעה ורוב העיר ע"י הך ס"ס דהוי כמו רוב:

ב

והנה לפי מש"כ כת"ר נראה דאם לא נחוש דנבעלה לאבי' ואחי' הדרים שמה עמה ביחד אז יש שם במקום דירתם רוב כשרים מן הדרים שמה והנה כת"ר כתב לדון בטעם נכון דאין לחוש לפסול אבי' אך הנ"י ליבמות דעתו דגם אבי' ואחי' נחשבו בתוך הפסולין אכן לדעתי נראה דאבי' ואחי' אין לחוש דנבעלה להם וכעין זה ראיתי בשב שמעתתא שמעתא ד' דף כ"ב וכ"ג. וכן מצאתי בהפלאה לכתובות דף י"ג בתוס' ד"ה ואין אוסרים כו' שכתב ג"כ דלא חיישינן לקרובים דהא בירושלמי כתובות אמרו דלכן חייש ר' יהושע לפסולים משום דהזנות רצה אחר הפסולים ע"כ בקרובים לא חיישינן ולענ"ד נראה טעם אחר בזה ומחמת חולשת עיני ע"כ קשה עלי מלאכת הכתיבה כעת ובמק"א ביארתי זה בעז"ה היטב וכיון דעיקר החומרא דאנו מחמירין לאסור האשה והוולד זהו רק מדרבנן משום דהא מדאורייתא אין לנו לחוש אף היכא דלא הי' לנו רוב מבורר משום דיש לנו לסמוך על חזקת כשרות ולדברי המכשיר בה מכשיר בבתה כדקיי"ל דחזקת האם מועלת לבתה וכמבואר בכתובות דף י"ג ע"ב וגם יש סברת חזקה בודקת ומזנה ועיקר החומרא הוי רק מדרבנן וכמש"כ התוס' כתובות דף י"ד ע"ב ד"ה כמאן. ע"כ בדרבנן יש לנו לסמוך על ההפלאה והש"ש ועל הסברא שיש לי בזה כפי שכתבתי במק"א בטוב טעם ב"ה שלא לחוש לקרובים כלל ומה שיש להעיר ע"ז מן הנ"י ליבמות ס"פ אלמנה לכה"ג יש לי מה לדון דלא יסתרו דבריו לדינא למה שכתבתי ומה שנראה מן הש"ש שם דבאזלא איהי גבייהו יש לחוש אף לפסול קרובים הנה לדעתי אינו כן דכיון דאף דאזלא איהי גבייהו אינו רק מדרבנן וכמש"כ למעלה מזה משום דהא יש לה חזקת כשרות וחזקה בודקת ומזנה כנ"ל ועיקר החשש אינו רק מדרבנן ע"כ בדרבנן יש לסמוך על מה שכתבתי ולהקל דלא חיישינן לפסול קרובים א"כ ממילא יש לנו תרי רובא בנ"ד היינו רוב הדיורים באותו השכונה ורוב אורחים דהם כשרים ויש לנו להקל בתרי רובי וכמש"כ הבית מאיר והחתם סופר להקל בתרי רובי וכן דעת השב שמעתתא שמעתא כ"ג להקל בתרי רובי בפרט בנ"ד דטוענת ברי דלא נבעלה לשום בן אדם:

ג

ואף דהמל"מ פ' ט"ו ה' אישות ה' ד' ופ' י"ז ה' איסורי ביאה העלה דלא תלינן שמא באמבטי עיברה אמנם הח"מ בס"ק ח' וב"ש ס"ק י' באה"ע סי' א':

והט"ז יו"ד סי' קצ"ה נראה דס"ל דיש באפשרות שתתעבר מן הש"ז היוצא מן האדם אף בלא ביאה וכן האריך הגאון ר' חי"ד אזולאי בפרט הזה בברכי יוסף סי' י"ג ובספרו יעיר אוזן אות א' סי' צ"ג דהעלה דבתולה יכולה להתעבר ומביא תשובת התשב"ץ ח"ב סי' רס"ג דכתב בפשיטות שיכול להיות דבר זה לעולם ומביא שם בשם רופאים מומחים שהחליטו ג"כ דבר זה וכן דיבר בזה הגאון יעב"ץ בספרו אגרת בקורת שמסביר דבר זה ע"פ חכמת הטבע [וכ"כ האבן עזרא פ' חיי שרה על הפסוק בתולה ואיש לא ידעה שיכולה אשה להיות הרה אף אם היא בתולה וכן מצאתי כעת בספר תשובת הגאונים סי' כ"ה בשם רב האי גאון דהביא הך דחגיגה דף י"ד דיכולה אשה להתעבר ע"י שכבת זרע של אחר דנכנסת לתוך גופה כיון דהי' מעיקרא יורה כחץ ע"ש וכעת ראיתי בספר מעשה טובי' ח"ג פ' ב' שכתב כמה מעשיות כזה:

ד

ועוד דהא בנ"ד נבדקה ע"פ בדיקת הרופא ואמר כי היא עדיין בתולה וידוע דבדרבנן ודאי סמכינן על דברי הרופא ואף שכתב החלקת מחוקק בסי' ס"ח ס"ק ג' דאין אנו בקיאין לבדוק אם היא בתולה מ"מ מידי ספק השקול לא יצאנו וכמו בכל מקום שאמרו דאין אנו בקיאין בבדיקה וממילא היא נאמנת משום מעלת ברי שלה ובצירוף אוקי אחזקת בתולה דגם היום היא בתולה ומבואר בכתובות דף י"ב דהברי בצירוף אוקי אחזקת בתולה מוציאין ע"י זה ממונא מהמוחזק ומה"ט אף דנימא בנ"ד דהך דנתעברה מן ש"ז בלא ביאה גמורה דזהו לא שכיחא מ"מ הא כיון דיש כח להוציא ממון מהמוחזק ע"י ברי ואוקי אחזקת בתולה מכש"כ דיש כח לסתור ע"י זה למעלות הרוב דמנגדתו דהא חזקת ממונא עדיפא מן רובא דהא אין הולכין בממון אחר הרוב וכיון דנאמנת להוציא ממון ע"י ברי ואוקי אחזקה כש"כ דנאמנת באיסורין אף דהוי נגד הרוב:

ה

ומה"ט כתב הרא"ש בשם ר' יונה בכתובות דף ט' דבאומרת נאנסתי נאמנת להכשירה לכהונה וכמבואר באה"ע סי' ס"ח סעי' ז' דרוב פוסקים ס"ל כן. וכמש"כ הב"ש שם ס"ק ט"ו ובנו"ב ואף להחולקים שם י"ל דמודו בנ"ד להקל דהא שם ליכא חזקת הגוף דבתולה רק חזקת כשרות בעלמא משא"כ בנ"ד דגם היום היא בתולה לפי דברי' ולא איתרע מעולם החזקת הגוף שלה לפי דברי'. וידוע כי חזקת הגוף הוי חזקה אלימתא ביותר מכל החזקות וכמש"כ התוס' בכתובות דף ע"ה ע"ב סוף ד"ה אבל היכא דליכא חזקה כו' ובפני יהושע שם בסוגיא דמומין ובפרט היכא דלפי דברי' לא אתרעי גם כהיום להחזקת הגוף שלה. ומה"ט יש לדון דאף לפי תי' ראשון דכתובות דף י"ב דאמרו לחלק דשאני היכא דאיכא מיגו [אך בתי' השני שם אמרו דשא"ה דאוקי אחזקה כו']. דזהו לפי דהתם איתרעי עכשיו החזקת בתולה שלה דלא נמצאו לה בתולים משא"כ היכא דאומרת ברי לי דהנני גם היום בתולה ולדברי' לא איתרעי כלל להחזקת הגוף שלה דבזה לא מצינו שום חולק וי"ל דבכזה כ"ע מודו להיתירא:

ענף ב

ו

וע"כ יש לדון דאף דקיי"ל דלכתחילה אין להתירה לכהונה ע"י אמירת ברי שלה וכדאמר בכתובות דף י"ד ואת לא תעביד עובדא עד דאיכא רוב כשרים כו' וכמבואר בסוף סי' ו' מ"מ בנ"ד דיש לנו מעלת חזקת הגוף דהיא בתולה גם כהיום לפי דברי' דלא איתרעי מעולם להחזקת גוף שלה דבזה לא מצינו דהחמירו בכזה על לכתחילה ומה"ט סתמו בחגיגה דף י"ד ואמרו דבתולה שעיברה דמותרת לכה"ג דלפי' רש"י בלישנא קמא והובא בתוס' שם דמשמע דס"ל דאף לכתחילה נאמנת ומה שהקשו התוס' שם מהך דכתובות וכתבו לחלק כבר תמה ע"ז הטורי אבן שם ובאמת פשטות הענין שם דקאי כר"ג דהא קיי"ל כוותי' ואפשר לומר דלכן לא הביא הרמב"ם לדינא להך דבן זומא דחגיגה דס"ל דכיון דקיי"ל לדינא דלכתחילה אסורה לכהונה ומה דאמר בן זומא בחגיגה דאף לכתחילה מותרת לכהונה זהו משום דבן זומא ס"ל כר"ג דאף לכתחילה מותרת לכהונה. ולכן לדינא דקיי"ל דלא תעביד עובדא לכתחילה כו' ע"כ לא הביא הרמב"ם להך דבן זומא דדרכו להביא לשון הגמ' כפי דאמרו כן בגמ' וע"כ יש לומר דגם הרמב"ם ס"ל דיכול להיות להתעבר באמבטי אך אין זה רק על דיעבד:

והא דאמרו בחגיגה שם דשמואל לא שכיחי אף דר"ג ס"ל להכשיר אף ברוב פסולים משום דמעלת ברי ואוקי אחזקת כשרות עדיפא מרובא י"ל דכוונת הגמ' דשמואל לא שכיח כלל ובכה"ג מודה ר"ג דלהחמיר:

ז

ואפשר דעפ"ז יש ליישב דברי התוס' שם במה דאמרו להקשות דהא ר' יהושע אמר לא מפי' אנו חיין כו' והכא משמע דקבעיא אליבא דכ"ע ושמא כאן שאף היא בכלל האיסור כו' והנה מה דהקשה הטורי אבן מהך דיבמות דף פ"ד דכל היכא דהוא מוזהר היא מוזהרת כו' תרצתי זה במק"א אבל עיקר דבריהם מוקשה דמנלן להתוס' דהך איבעיא אתי ככ"ע וה"ל להתוס' לומר דס"ל כר"ג וכמש"כ הטורי אבן והנלע"ד דהתוס' הכריחו לומר דהך סוגיא דחגיגה רצו לאשכוחי היתירא גם אליבא דר' יהושע משום דלר"ג דס"ל להכשיר אף ברוב פסולים א"כ איך אמרו שם בחגיגה דשמואל לא שכיח דהא לר"ג מהני מעלת ברי בצירוף אוקי אחזקה אף נגד הרוב א"כ מה"ט ה"ה אף דשמואל לא שכיח מ"מ הא ברי שלה ואוקי אחזקה עדיפא מן מעלת רובא והי' דוחק להתוס' לומר דשמואל לא שכיח כלל וע"כ הכריחו מזה לומר דהך סוגיא דחגיגה אתי אף לר' יהושע ושקלי וטרי בסוגיא שם לאשכוחי היתירא אף לר' יהושע וזהו שכתבו דהכא משמע דקבעיא אליבא דכ"ע. דרוצה לאשכוחי היתר אליבא דכ"ע וע"ז הקשו דהא ר"י ס"ל דאינה נאמנת כלל אף במקום דליכא רובא הסותר וע"ז תירצו דשאני כאן דאף היא בכלל האיסור כו' דמה"ט ס"ל לר' יהושע כאן דנאמנת היכא דליכא רובא הסותר אך בדשמואל דלא שכיח ס"ל לר' יהושע דאינה נאמנת אף דהיא בכלל האיסור אלא משום באמבטי עיברה תלינן משום דס"ל להש"ס דזהו שכיח או די"ל דמצרפינן תרי מיעוטי היינו מיעוט דשמואל כו' ומיעוט דאמבטי והוי כפלגא ופלגא וכעין הך דקידושין דף ע"ג ע"ש וכמש"כ הר"נ בפ"ג דחולין בהסוגיא דף ס"ג לתרץ קושיות התוס' שם ע"פ סברא דמצרפינן תרי מיעוטי היינו מיעוט טריפות למיעוט טמאים ועיין ברכות דף נ"ג וקצרתי כן יש להסביר לדברי התוס' דחגיגה שלא יהיו מוקשים ומה שכתבו לחלק דשאני הכא דאף היא בכלל האיסור כו' והטורי אבן תמה ע"ז הנה בקצרה י"ל בכוונתם דקאי בשיטת הר' אלעזר דהובא בתוס' נדרים דף צ' ע"ב ואף דהתוס' שם הקשו עליו מהך דיבמות הנ"ל מ"מ יש ליישב זה ואכמ"ל בזה:

ח

נחזור לענינינו דאף דנימא דמן הך דחגיגה אין להוכיח לדינא לפי מה דקיי"ל דלכתחילה לא סמכינן על ברי ואוקי אחזקה היכא דליכא רובא המסייעו. מ"מ לולי דברי התוס' דחגיגה הנ"ל אנו לעצמינו נוכל לומר ולחלק דהך דחגיגה וכן כיוצא בזה דזהו עדיפא משום דיש בזה מעלת אוקי אחזקת הגוף דבתולה דיש לה עדיין לפנינו כיון דלפי דברי' לא איתרע כלל הך אוקי אחזקה דלדברי' היא בתולה כעת ובאמת עפ"ז מתורץ קושיות התוס' דחגיגה שם דכיון דלדברי' היא בתולה עדיין ע"כ עדיפא זה מהך דכתובות דף י"ג היתה מעוברת מה טיבו כו' והתוס' שם לא נחתו לחלק כן ומ"מ יש לדון מסברא כן ובפרט דנבדקה ע"פ הרופא ואומר שהיא בתולה דאף דנימא דאין אנו בקיאין לבדיקת בתולה וכמש"כ החלקת מחוקק בסי' ס"ח כנ"ל מ"מ מידי ספיקא לא יצאנו וכמו כל מקום דאמרו אין אנו בקיאין בבדיקה וע"כ יש לצרף זה לעוד ספק ולדון דין ס"ס זולת מעלת תרי רובא דהי' בשכונתה רובא כשרים מן הדרים שם ורוב אורחים ובצירוף מעלת ברי שלה ויש לנו ס"ס ספק א' שמא לא נבעלה לשום בן אדם כלל רק מן הש"ז שהי' שוכב עלי' וכמש"כ כת"ר במכתבו מן הודעות הבתולה והחתן ע"ז ואת"ל דלא בא זה מן שכבת זרעו של החתן אכתי ספק שמא לכשר נבעלה ויש להאריך בכ"ז עוד אך אין אנו צריכין דהא בנ"ד יש לנו גם תרי רובא לסייע להיתירא דנבעלה לכשר כנ"ל א"כ יש לנו מעלת ברי ותרי רובא וספק ספיקא הכל ביחד דבכזה לא מצינו לשום פוסק דיחמיר בזה וע"כ יש לנו היתר מורווח בפשיטות בנ"ד בפרט דהחתן אינו חושדה כלל על זנות ויש לנו עוד מה לצדד לחזק ההיתר בנ"ד ע"פ מעלת שני חזקות דהובא באה"ע בבאר היטב סי' ו' בס"ק ל"א בשם משפטי שמואל דסמכינן גם על שני חזקות להיתירא ובנ"ד יש לנו חזקת הגוף דבתולה דיש לה עדיין כנ"ל וחזקת היתר לכהונה וכדאמרו בכתובות דף י"ג דאיהי אית לה חזקה דכשרות:

ט

וגם יש לדון בנ"ד לסברת רש"י בכתובות ד' ט' ע"ב דביהודה לא מהימן דשמא בעל בימי אירוסין ושכח וכש"כ בנ"ד דהי' עמה במטה אחת זה כמה חדשים די"ל דלא מוקי אנפשי' וכמש"כ כת"ר סברא זו להסביר בטוב טעם דאף שהביא הב"ש בסי' קס"ז ס"ק ו' בשם המגיד דאם גירש ואח"כ שהה עמה אף לאחר ל' יום אמרינן מסתמא לא בעל אותה כיון דאיכא איסורא א"כ ה"ה בנ"ד הא יש להחתן חזקת כשרות דמבררת דלא עשה איסור ולבעול אותה אבל הב"ח בטור שם כתב להדיא דאף במקום איסורא אמרינן חזקה זאת וכן נראה מהתוס' כתובות ד' ט' ע"ב ד"ה מאי לאו כו' ועוד דבנ"ד לא שייך לדון כן לכ"ע כיון דאין להם חזקת כשרות דהא בלא"ה הי' ביאות שלא כדרכה באיסור נדה אצלם בודאי ועיקר הטעם דבמקום איסורא לא דיינינן כן זהו משום חזקת כשרות כו' והביא כת"ר דברי הפ"י לגיטין בסוגיא דיחדה כו' ודברי הרדב"ז שהובא במל"מ ה"ג פ"י דין י"ח ובאה"ע סי' קמ"ט בבאר היטב ס"ק א'. ובפתחי תשובה ס"ק ב' והאריך כת"ר בטוב טעם בכל זה. ובקצרה העיקר הוא לסמוך בהיתירא דיש לנו תרי רובא להיתירא ובצירוף הך דאמבטי ומעלת ברי שלה דיש לנו להתירה להנשא לחתנה הכהן וכמש"כ כת"ר בסברות נכונות להתירה:

י

ונשובה לעיין ע"ד איסור מעוברת חבירו שיש בנ"ד. וגם בזה יש לנו להקל ולסמוך על הך סוגיא דחגיגה דבאמבטי עיברה ואין לנו לדחות סוגיא מפורשת ואף דהרמב"ם לא הביאו הך דחגיגה לדינא מ"מ הא כבר כתבתי לעיל בטעמם דס"ל דהך סוגיא דחגיגה ס"ל כר"ג דאף לכתחילה נאמנת וע"כ לדינא דקיי"ל דלא עבדינן עובדא כר"ג עד דאיכא רוב כשרים אצלה ע"כ אינה נאמנת לומר דבאמבטי עיברה ולהנשא לכה"ג משום דלכתחילה אין לסמוך על דברי' היכא דליכא רובא המסייע לה וע"כ אין ראי' מהרמב"ם לסתור לדינא להך דחגיגה ומן הטוש"ע והפוסקים אינו ראי' כלל במה שלא הביאו להך דחגיגה דהא כיון דנאמרה בגמ' לענין בתולה לכה"ג ע"כ לא הביאו זה לדינא לפי דהא דיני כה"ג לא שייך האידנא]. ולכן באיסור מעוברת חבירו יש לנו לסמוך להיתירא ע"פ מעלת ברי שלה בצירוף אוקי אחזקת הגוף דבתולה דכיון דסומכין על דברי' ונאמנת לומר נאנסתי תחתיך ומוציאה ממונא דכתובה מהבעל ע"פ סברא זו כמבואר בכתובות ד' י"ב ע"ב כש"כ דנאמנת מה"ט לענין איסור דמעוברת חבירו:

יא

ורק לענין מעלת יוחסין אמרו דלא תעביד עובדא עד דאיכא רוב כשרים אבל היכא דאינו נוגע האיסור למעלת יוחסין וכמו בנ"ד דיש לנו תרי רובא להיתירא בענין חשש פסולי כהונה כנ"ל ורק לענין איסור מעוברת חבירו אנו מיירינן כעת ע"כ כיון דאין האיסור דמעוברת חבירו נוגע למעלת יוחסין כלל אין לנו להחמיר ומוקמינן אדינא דנאמנת מצד מעלת ברי וחזקת גוף דבתולה דלפי דברי' לא איתרעי מעולם החזקת הגוף שלה דזה עדיפא מן רובא וע"כ אף דרוב נשים לא נתעברות בלא ביאה גמורה. מ"מ כיון דמיעוט המצוי איכא עכ"פ וכמבואר בסוגיא מפורשת דחגיגה דנאמנת לומר כן ולהנשא לכה"ג ויש פוסקים דס"ל כן לדינא כנ"ל ע"כ אין לנו להחמיר באיסור דרבנן דמעוברת חבירו וכמש"כ בספרי באר יצחק ח' אה"ע סי' א' בשם התוס' יו"ט דסוטה פ' ד' משנה ג' ע"ש:

יב

בפרט בנ"ד דנבדקה ע"פ הרופא ואומר דהיא בתולה דאף דאין אנו בקיאין כ"כ בזה וכמש"כ לעיל בשם הח"מ סי' ס"ח מ"מ רובא לא שייך בזה כיון דיצאתה מחזקת הרוב דהא רוב נשים בעולות אם נבדקות ע"פ הרופא נמצאות בעולות בפ"פ ובנ"ד אינו כן ע"כ דומה זה לדברי התבואות שור בסי' כ"ט גבי מים בראש דכתב דלא דיינינן בזה להרוב בהמות כשירות דכיון דיצתה מן הרוב במה שנמצאו מים בראש כו' ע"ש ועיין בחוות דעת שם. ולפענ"ד נראה להביא ראי' לדברי התב"ש מהך דבכורות ד' מ"ב דאמרו גבי הא דפריך ליחוש שמא נהפכה זכרותו כמאן כר"מ כו' אפילו תימא רבנן דכיון דאשתני אשתני כו' הרי דכיון דנשתנה במקצת דיצתה מחזקת הרוב דלא דיינינן בכה"ג להרוב כלל וקצרתי וידוע דברי הנו"ב במ"ת סי' ל"ג ובסי' ל"ט והחתם סופר והובא בפ"ת ס"ק י"ח דגם על ספק בנו חייס ע"ש ובפרט דנ"ד דמי למה דאמרינן בכ"ד רוב בעילות אחר הבעל והוי ש"ז של החתן שלה רוב ומצוי אצלה כיון דהי' שוכב עמה במטה א' זה ערך שני שנים וע"כ כיון דטוענת ברי דהיא בתולה עדיין ונתעברה מן ש"ז שלו תלינן בתר המצוי והרוב דהוי מן החתן שלה וע"כ אין זה בכלל מעוברת חבירו וגם יש לצרף לזה לסניף הך דעה דס"ל להקל במזנה כמבואר באה"ע סי' י"ג סעי' י"א ע"כ יש לנו להתירה להנשא להחתן שלה אף בעודה מעוברת. וכדעת כת"ר:

תוכן העניינים

עין יצחק חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה