עין יצחק חלק א· רבי יצחק אלחנן ספקטור
אבן העזר · סימן יג
נשאלתי מרב גדול א' מחו"ל ע"ד בתולה שנתארסה בקישורי התנאים עם כהן וידוע שם כי הבתולה הרתה כבר שהודה אז אותו האיש שהגידה הבתולה עליו כי ממנו נתעברה ונסתפק כת"ר אם מותרת להנשא לכהן וביקש ממני להגיד חוות דעתי:
א
והנני להשיבו כי מן הב"ש בסי' ו' ס"ק ל"א שכתב בזה"ל דכשידוע דזינתה עם כשר אלא דיש חשש שמא זינתה עם אחרים ואיכא חד רוב כשרים מותרת לכהן כו' עכ"ל הב"ש א"כ משמע מהב"ש דעכ"פ חד רובא בעינן בזה אכן הנו"ב במ"ת סי' כ"ח הביא בשם דבריו בהגליון שכתב דרק לענין בתה דלית לה חזקת כשרות כתב כן הב"ש אבל לעצמה מותרת אף היכא דליכא אף חד רובא ע"ש ולענ"ד נראה להוכיח כן דהיא מותרת לכהן היכא דהבועל מודה והוא דהא אמרו בכתובות דף י"ג ע"א ראוה מדברת עם אחד ואמרו לה מה טיבו של איש זה איש פ' וכהן הוא ר"ג ור"א אומרים נאמנת ור"י אומר לא מפי' אנו חיין אלא ה"ז בחזקת בעולה לנתין עד שתביא ראי' לדברי':
היתה מעוברת כו' ר"י אומר לא מפי' אנו חיין אלא ה"ז בחזקת מעוברת כו' עד שתביא ראי' לדברי'. והא לר"ג אין לנו לחוש כלל דהא לר"ג נאמנת אף ברוב פסולין משום דסמכינן על ברי שלה ובצירוף חזקת היתר שלה רק לכתחילה כ"ז דלא נישאת מחמרינן וכדאמרו בכתובות דף י"ד דאת לא תעביד עובדא עד דאיכא רוב כשרים אצלה וכמבואר באה"ע סי' ו' סעי' י"ז וסעי' י"ח והא ר' יהושע דמחמיר בזה אמר להדיא דכשתביא ראי' לדברי' דאומרת דאיש פ' כהן הוא דמותרת לכהן אף לכתחילה דאם תברר דאיש פ' הי' כשר דמותרת להנשא הרי דמבואר להדיא דאם ידוע דנבעלה לכשר דלא חיישינן שמא זינתה עם אחר דהא פשט לשון המשנה הוא דאם מביאה ראי' לדברי' דאומרת לפנינו דאיש פ' כשר הוא דעפ"ז מותרת לכהן אף לכתחילה ולא חיישינן שמא זינתה עם אחר וזולת זה הא כיון דע"פ דין לא חיישינן באיסור דרבנן שמא זינתה עם אחר וכמבואר בסי' ד' סעי' כ"ו וב"ש ס"ק מ' ובסי' קנ"ו ב"ש ס"ק ט"ו ע"ש וגם הא מצינו בסי' י"ג ב"ש ס"ק ו' דבאיסור מעוברת חבירו לא חיישינן שמא זינתה עם אחר ע"ש והא שם הדין הוא גבי איסור מעוברת חבירו דאם ניסת תצא ואפ"ה אם שניהם מודים לא חיישינן כש"כ בנ"ד דהדין הוא דבניסת לא תצא וודאי דמהימן הבועל ע"ז אף לכתחילה:
ב
ובקצרה הוא דפשוט וברור דהך איסור הוא קיל דהא בדיעבד בכל גווני לא תצא ע"כ באיסור דרבנן הזה דהוא קיל וודאי יש לנו לסמוך על שיטת רוב הפוסקים דבדרבנן לא חיישינן שמא זינתה מאחר ובפרט דכן מוכח פשט המשנה כנאמר לעיל וע"כ היכא דלא דיימא מעלמא כמו בנ"ד לא חיישינן שמא זינתה מאחר ואחר כותבי כ"ז ראיתי בהפלאה לכתובות דף י"ד על תוס' ישינים ד"ה ההוא כו' שכתב כן בעז"ה וכן ראיתי להקהלת יעקב של הגאון מליסא זצ"ל לאה"ע סי' ו' סעי' י"ז שכ"כ להיתירא וגם כתב דיש בזה ג"כ ס"ס להיתירא ע"ש וכן יש לדון בזה בהא דכתובות דף י"ד דאמרו למאי ניחוש חדא דהא קא מודה כו' ועיין בתוס' שם ד"ה ההיא אנוס כו' וקצרתי מחמת רוב חלישותי וע"כ דעתי מסכמת כי מותרת היא להנשא לכהן כיון דאינה מופקרת ויש בזה שעת הדחק וכמש"כ כת"ר וע"כ מותרת להנשא אליו בנ"ד בלא חשש: