עטרת צבי· רבי צבי הירש חיות [מהרצ"ח]
מאמר מטבע הברכות · סימן ח
במ"ש הר"י בן פלאט והרשב"א דשלוח הקן הוי מצוה הבאה בעבירה וכן עריפת פטר חמור ומפני זה אינו מברך, וכן שריפת נותר ודדמי לי', אולם קשה לי בשלוח הקן נוטלה על מנת להחזירה לא עבר כלל, וכבר התעורר האבודרהם בעצמו כן, כמו שראינו שמברך על עשה דתשביתו מפני שאם מבערו לבסוף אגלאי למפרע דלא עבר, כן בשלוח הקן אם שלח האם לבסוף לא עביד שום איסור, וראיתי בחות יאיר סי' ס"ז שדעתו שמחוייב לחזור אחר קיום מצות שלוח הקן, והביא ראיה מש"ס (חולין קל"ט ע"ב) כי יקרא מה תלמוד לומר לפי שנאמר שלח תשלח וכו' יכול יחזור בהרים ת"ל כי יקרא במאורע, ונהי דממעט שלא יחזור בהרים, מכל מקום במאורע משמע דרמיא עליו לזקוק ע"ש, ולשיטתי' לא לבד שלא עבר איסור בשלוח הקן, רק מצוה ג"כ עשה ואיך חשיב לשליח הקן מצוה הבאה בעבירה:78 וע' תשובת חות יאיר סי' פ"ג, ובעיקר דברי הר"י בן פלאט למניעת הברכה נ"ל אף על גב דבנוטלה על מנת לשלח ליכא עבירה מכל מקום לא פליג רבנן, וראינו שאין מברכין על גירושין מהטעם שכתב דיש גירושין שהם מצוה הבאה בעבירה כגון היכי דלא מצא ערות דבר ששנוי המשלח, אם כן אף בנשא נשים בעבירה דאיכא מצוה בגירושין מכל מקום לא פלוג רבנן שיברך על קצת גירושין ועל קצתן אין לברך ע"ש, ובאבודרהם מוסיף דמפני זה אין מברכין על החליצה מפני דג"כ עבירה נחשבת דחליצה במקום יבום לאו מצוה היא אף על גב היכי שלא יוכל היבם לכוין לשם מצוה פוגע באיסור אשת אח וחליצה באופן זה מצוה גדולה מ"מ לא פלוג רבנן, כן בשלוח הקן אף על גב בנטלה על מנת לשלח לא עשה שום איסור, מכל מקום היכי שנטל על מנת שלא לשלח, רק אח"ז נמלך ותיקן הלאו, בכה"ג נהי דתיקן המלקות איסור לא נתקן ובכה"ג שוב מצות שלוח בא בעבירה ולא פליג רבנן, משא"כ עשה דתשביתו אם מבערו לבסוף לא נשאר שום איסור משום דבלאו הכי אינו שלו והתורה לא הטילה עליו איסור בעל כרחו ומפ"ז מברך: