אור ברסלב
עטרת צבי מאמר מטבע הברכות › סימן ו

עטרת צבי· רבי צבי הירש חיות [מהרצ"ח]

מאמר מטבע הברכות · סימן ו

סימן ה

עוד כ' הרשב"א שם דעל לאו הניתק לעשה כגון השבת רבית והשבת גזילה והשבת העבוט ושלוח הקן אין מברכין משום דהוי מצוה הבאה בעבירה ותני' (ב"ק דף צ"א) הרי שגזל סאה חיטים טחנה לשה אפה אין זה מברך אלא מנאץ, ועליו הכ' אומר ובוצע בירך ניאץ ה', ואמר רבא הטע' משום דהוי מצוה הבאה בעבירה ע"ש, מכאן הוכחתי דכל לאו הניתק לעשה אע"פ שמתקן הלאו אח"כ, האיסור לא נתקן ול"נ התיקון שיהי' כאלו לא עשה איסור כלל, רק שהתיקון הועיל לנתק המלקו' ולא לקי, אבל עכ"פ איסור' עביד ואיסו' ממקומו לא מעק' ומפ"ז אינו מברך דלא צונו הקב"ה ע"ז שיעש' איסו', ונ"ל ג"כ הא דקי"ל פחות משוה פרוטה בגניבה וגזל ס"ל להרמב"ם דאסו' מה"ת ע' פ"א מה' גניבה ופ"א מהלכות גזילה, והה"מ כתב בטעם מידי דהוה כחצי שיעור באיסורין, אולם לפענ"ד כיון דאמרינן (סנהדרין נ"ז ע"א) דמפ"ז פחות משוה פרוט' עכו"ם נהרג עליו, ולא אמרינן מי איכא מידי דלישראל שרי ולעכו"ם אסור, וקאמר הש"ס נהי דבתר הכי מחיל צערא בשעתא מי ליה לי', ואסבר לן רש"י טעם הדבר דבישראל כתבה התורה והשיב הגזילה להראות שיש תיקון להלאו ע"י השבה, א"כ אין חילוק בין אם משיב הגזילה או מחל דהוי כאלו אמר הרי כאלו התקבלתי, וג"כ תיקון מקרי כמו השבה וא"כ בישראל שיש תיקון השבה ע"פ התורה והה"ד דמחילה מהני, משא"כ בעכו"ם דלא כתבה תורה אצלו והשיב לתקן הלאו שעבר, א"כ לא נשתנה דין פחות משוה פרוטה מדין גזל דגזילה הוי ומחילה לא שייך אצלם כיון דלא מועיל אצלם השבה, וכן ניחא ג"כ הא דדרשינן פ"ב דמ"מ ומצאת פרט לפחות משוה פרוטה שא"צ להחזיר. והטעם דבאבדה דלא ידע דמחיל גם פחות מש"פ מקרי גזל ואסור להחזיקה ת"י אי לאו קרא, וע' ס' מחנה אפרים הלכות גניבה, וע' משנה למלך פ"ו מהלכות מלוה ה"א שכ' הא דס"ל לרבינו שכל ריבית בתוספת כל שהוא יוצאה בדיינים, ולכאורה מ"ש מגזל דא"צ להחזיר, וכ' המ"ל דמסוגי' דסנהדרין מוכח דגם פחות משוה פרוטה גזל מקרי ועכו"ם נהרג ע"ז, ורק מחילה הוי כהשבה ומפ"ז בגניבה וגזילה א"צ להחזיר משום דיש כאן תיקון מחילה דהוי כהשבה, משא"כ בריבית דכל ענין ריבית מחילה הוא רק דהתורה אסרה המחילה בזה האופן ומפני זה אף כ"ש מחזיר בדיינים ע"ש:76 וא"כ כיון דמחילת פחות משו"פ הוי כהשבה, א"כ נהי דהשיב את הגזילה אינו מנתק רק המלקות, אבל איסור לא מנתק ואיסור נשאר במקומו, ומפ"ז אסור לגנוב פחות משו"פ דמ"מ ממון הוה ומה שמוחל אחר כך אינו עוקר האיסור רק מנתק המלקות:

ולפי סברא זאת דגבי' לאו הניתק לעשה, אף שמקיים העשה, איסור לא מנתק, נלע"ד ג"כ להסביר סברת הרמב"ם פ"ה מה' שבועות שהבאתי לעיל, מי שנשבע שיזרוק פלוני צרור לים או לא יזרוק אינו לוקה משום שבועות שוא, משום דיש ביד חברו לקיים שבועתו, ונמצא בעת שמתרין אותו הוי התראת ספק, שאין לוקין רק בלאו שבו מפורש בתורה כמו שבארנו בה' סנהדרין, וכבר התעוררו הריב"ש ומרן הכ"מ דהרי אדרבא הרמב"ם ס"ל בה' סנהדרין, התראת ספק שמי' התראה ובעבר ושרף הגזילה לוקה אע"ג דבשעת התראה היה אפשרות בידו להשיב, ונ"ל בכוונתו לפמ"ש הרשב"א דמפ"ז אין מברכין על השבת גזילה משום דאיסורא עכ"פ לא מעקר אע"ג דמחזיר הגזילה, ואינו מנתק רק מלקות לבד, והנה בתוס' (גיטין ל"ג ע"א) ד"ה ואפקניהו רבנן התעוררו דבהך דאל תשתה אל תשתה דלוקה, הרי התראת ספק שמא ישאל על נזירתו, וכ' התוס' דמוקמינן לי' אחזקה שבודאי לא. ישאל על נדרו, וצריך לומר הטעם כיון דקי"ל נזיר חוטא וכל הנודר כאלו בונה במה והמקיימו כאלו הקריב קרבן, ומוכח דאיסור כאלו בונה במה אע"ג דאינו מקיים הנדר רק דשאל על הנדר ונעקר למפרע מ"מ האיסור לא נעקר, וע' רמב"ם סוף ה' נדרים, וכיון דכבר עביד איסור שאין לתקנו ע"י שאלה, מוקמינן לי' על חזקתו שבודאי לא ישאל נדרו כיון דכבר עביד איסור, וכבר שמעתי סברא זאת מפי ידידי הגאון מהו' שלמה קלוגר ני' ראבד"ק בראד, וא"כ גם כוונת הרמב"ם כן הוא דל"א התראת ספק התראה רק בלאו שבו מפורש בתורה, שהאיסור מפורש וכבר עביד איסור שא"א לתקנו מוקמינן אותו על חזקתו, כמו בגזל אפילו יחזיר הגזילה אינו מנתק רק מלקות ומפ"ז הוי התרא', משא"כ בנשב' שיזרוק פלו' צרור לים וזרק, א"כ לא עשה שום איסור, אם רצה לקיים האחר שבועתו של זה, והוי ה"ס דאדרבא אמרינן מסתמא יזרוק פלוני צרור לים כדי שלא יגרום לאחד מישראל שבועות שוא, ואין לך ה"ס גדולה מזו, וע' לח"מ פ"ד מה' שבועות שכ' ג"כ כעין סברא זאת אולם לא כ' טעם לדבר וכבר רמזתי לעיל שגם מרן הכ"מ בה' מילה כ' סברא זאת, אולם אחר הצעת הדברים כאן שכל לאו הנל"ע האיסור לא מעקר עלו הדברים בטעמם כהוגן, דכיון דאיסור לא מעקר מוקמינן לי' על חזקה כמ"ש התוס' באל תשתה אבל בלא נשאר שום איסור אזי לכ"ע ה"ב לא שמי' התראה ונכון:

תוכן העניינים

עטרת צבי

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה